התקשורת הרוסית רותחת. מה שהיא נהגה לעשות לארה"ב כשזו טיפלה באפגניסטן, ומה שהיא נהגה לעשות לישראל כשהיא נלחמה בטרור הפלשתיני, ובאירגון החיזבאללה בלבנון, פתאום חוזר אליה.
שיא האירוניה היה לאחר פרסום כתבה בערוץ ה-BBC (שהוכרז מהר מאוד כערוץ עוין), שבה התראיינו כל מיני אזרחים צ'צ'נים וסיפרו על הזוועות שמבצעים החיילים הרוסים בשטחיהם. האזרחים הצ'צ'נים הגדירו את אחיהם הטרוריסטים כגיבורים.
ברוסיה זעמו. הכתבה שודרה זמן קצר לפני שפטר שואו, מתנדב בריטי ברוסיה שנחטף על-ידי מורדים צ'צ'נים שוחרר לאחר ארבעה חודשים ושלושה ימים של שבי. את התקופה בילה שואו במגורים בחור באדמה, כשרק חלק גופו העליון מחוץ לאדמה, ידיו כפותות מאחורי גבו, ועיניו קשורות. יד נעלמת הגישה לו אוכל ומים פעמיים ביום. כוחות צבא גרוזיה שיחררו את שואו במקרה, כשהמחבלים הצ'צ'נים ניסו להוביל אותו למקום בו נהגו לבצע הוצאות להורג.
התקשורת הרוסית זעמה כי הסיפור הזה, שאמור היה להיות גולת הכותרת של החדשות של רשת BBC, זכה לדיווח קצר עוד יותר מהכתבה על הצ'צ'נים המסכנים. "איך התקשורת העולמית התדרדרה לרמה כזו?" שאלו העיתונאים הרוסים בכתבות הביקורת, בלי לשים לב בכלל שעד לפני שבועיים הם היו ראשי המתדרדרים. "הם לא מבינים שהמלחמה של רוסיה היא נגד טרוריסטים ושכירי חרב, ולא נגד העם הצ'צ'ני".
באחת הכתבות שואל אחד העיתונים: "כשאנשים אנגלים פוצצו במרכזים מסחריים על-ידי המחתרת האירית, התקשורת הרוסית לא שיבחה והיללה טרוריסטים. רוסיה גם לא היתה האחראית לחימוש אותם טרוריסטים".
במכתב שכתבתי לו, רשמתי: "תמשיכו לשכנע את עצמכם. הבאתם את זה על עצמכם ורק אתם יכולים לתקן את זה. מה שקורה אצלכם לא שונה בכלום ממה שקורה בישראל, ממה שקרה בארה"ב או ממה שקרה במקומות אחרים בעולם. ההבדל היחיד הוא שבמקומות אחרים התחילו לקלוט את זה והפסיקו לחמש את הטרור, בעוד שאתם עדיין מתלבטים אם לקבל החלטה באו"ם נגד עירק".
אני אמנם לא דובר רוסית, אבל את פשר התוכן שהופיע בתשובה שקיבלתי, כל ישראלי מכיר.