בשבוע הקרוב, ב-16 לחודש יחלו יומיים של דיונים בין נציגי טורקיה לנציגי הנציבות האירופית בדבר קביעת תאריך לשיחות רשמיות לגבי כניסת טורקיה לאיחוד האירופי.
ככל שהתאריך הולך ומתקרב, גוברים הקולות ממדינות החברות באיחוד לעכב או להגביל את כניסת טורקיה לאיחוד. לעומת זאת, גוברים הקולות בתוך טורקיה ואף בקרב המנהיג הפרו-אירופי ארדואן כי עיכוב הכניסה או מניעתה בכלל אינם מקובלים על המדינה.
מאז ימי המהפיכה הכמאליסטית של אתא טורק (שנות-20 של המאה הקודמת) טורקיה שמה עינה למערב והחלה פועלת להתאים עצמה - ימי המסחר והעבודה הפכו שני עד שישי, הלבוש הפך מערבי, שינו את הכתב לאותיות לטיניות ועוד. המנהיג החדש שנבחר בשנת 2002, רג'פ טייפ ארדואן, אשר שייך למפלגה האיסלאמית ממשיך בקו זה ואף בצורה עיקבית יותר מקודמיו הכאמליסטיים. ארדואן ביצע שינויים רבים במדינה בעקבות דרישת הנציבות האירופית, הוא שינה את הרכב המועצה לביטחון לאומי, שינה מרכיבים בחוקה והפחית בכוח הצבא.
טורקיה שמאז המהפיכה תמכה באופן עיקבי במערב והייתה אף חברה בנאט"ו (למעט פזילה קצרה לעבר מדינות ערב בימי משבר האנרגיה) חשה נפגעת מההודעות האחרונות המגיעות מכיוון הנציבות וחברות שונות באיחוד אשר מבקשות לפגוע ולהגביל את מועמדותה. לפני כחודש הוצע לה להצטרף כחברה במעמד מיוחד אך לא כחברה מן המניין. טורקיה רואה בצעדים אלו סטירה מצלצלת, זאת בעקבות השינויים הרבים והצעדים בהם נקטה על-מנת לעמוד בדרישות האיחוד.
חשוב להדגיש, כי לטורקיה מעל 15 מיליון תושבים על אדמת אירופה (מערב איסטנבול) וישנן חברות באיחוד האירופי בעלות מספר קטן יותר של תושבים. מסיבה זו לא יכולים באיחוד להודיע כי טורקיה לא נמצאת על אדמת אירופה. בנוסף, מיליוני טורקים יושבים במדינות שונות באיחוד בגרמניה, צרפת וכו'.
החששות האירופים מפני הכנסת טורקיה לאיחוד יכולים לנבוע ממספר גורמים:
- טורקיה מדינה מוסלמית בעלת שלטון שאינו באופן מלא דמוקרטי.
- טורקיה מדינה ענייה יחסית בעלת כלכלה "ישנה".
- טורקיה עדיין מחזיקה בצפון האי קפריסין ולכן נחשבת בעיני העולם ככובשת.
- לטורקיה בעיה קשה של זכויות אדם, המיעוט הכורדי נרדף בעבר, ומנהיג המחאה, אשר הואשם בטרור נמצא בכלא הטורקי.
בכל מקרה, החלטה כנגד הכנסת טורקיה לאיחוד לאחר מספר שנים בהן ביצעה טורקיה את דרישות האיחוד, עשויה להביא לתהליך ריאקציונרי במדינה ולדחוף אותה לעבר המזרח. קבלת טורקיה לאיחוד יכול להביא לשגשוג המדינה, לפתור את הסיכסוך בקפריסין ולהביא את טורקיה להפוך לדמוקרטיה באופן מלא.
לכן לשיחות השבוע יהיה תפקיד מכריע בעיצוב המפה האזורית.