כשבנימין נתניהו שינה והפך על פניה את המדיניות הכלכלית של ישראל - הם התעלמו.
כשאריאל שרון רמס את שלטון החוק, הפר את החלטת מתפקדי הליכוד בחוצפה שאין דוגמתה והלך על תוכנית "הנסיגה החד צדדית" ההזוייה שלו בניגוד להבטחותיו לבוחר - הם שתקו.
כשהטרור הפלשתיני חגג ולמעלה מ-1500 בני אדם נרצחו בכל פינה בארץ הזו - הם מילאו פיהם מים.
כשגדר ההפרדה נבנתה ומאות דונמים של אדמות ערבים הופקעו - זה לא הזיז להם.
כשצה"ל נכנס עם הטנקים שלו ליהודה ושומרון וכבש כפרים שלמים הם העדיפו לשתות קפה בקפיטריה.
כשמספר המשפחות הנמצאות מתחת לקו העוני הלך ועלה משנה לשנה - לא שמעתם אותם.
אלה כמובן רק דוגמאות ספורות על קצה הלשון יש עוד מאות מאבקים בהם קולם של הסטודנטים לא נשמע. למעשה עכשיו שאני חושב על כך אין לך ולו נושא אחד שהסטודנטים העיזו לצאת עבורו מ"הבית". שום דבר לא הזיז להם, לא בנושא החברתי, לא בנושא הכלכלי לא בנושא הבטחוני, לא בפוליטי - כלום. לא מימין ולא משמאל. הם היו אדישים והתעסקו בענייניהם.
עכשיו הם התעוררו - רוצים את תמיכתנו במאבק הסקטוריאלי שלהם - מנסים למכור לנו לוחמנות פאטתית של מי שאיכפת להם מדמותה של החברה ומעתידה.
אבל אנחנו הרי יודעים את האמת מנהיגי סטודנטים יקרים - אנחנו זוכרים את שתיקתכם לנוכח עוולות רבות בחברה הישראלית, חמורות פי 10 מהעוול שנגרם לכם - אנו זוכרים את תגובותיכם (או יותר נכון את חוסר תגובותיכם) לארועים מעצבים שהתרחשו בשנים האחרונות אשר שינו את פני החברה הישראלית, ועושה רושם שהמגזר היחיד שקולו לא נשמע בהם היה הסטודנטים, - אז אל תבואו אלינו עכשיו ואל תבקשו את תמיכתנו.
אתם טובים רק בפיצות, שכר לימוד, איחוד חוגים וישיבה על הדשא עם משקפי שמש - כל יתר המדינה הזו יכולה "להתפוצץ" מבחינתכם. ועד שלא תשנו גישה זו לא רק שלא צריך לתמוך בכם אלא חובה להתנגד לכם ולמוסר הסלקטיבי שלכם ולא לקנות את "המעורבות" המזוייפת והחלקית שלכם בחברתנו.
מצטער - במאבק הזה אני לא איתכם - אפילו שפגיעה בהשכלה הגבוהה היא דבר פסול, אטימותכם כמי שיובילו את המדינה הזו בעתיד, לכל אירוע חשוב ולכל מאבק אחר שאיננו מאבקכם שלכם, פסולה כך לדעתי, הרבה יותר.