|
יחסי הגומלין בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת
|
|
אירלנד
1. הליך מינויו של ראש הממשלה
סעיף 13 לחוקה מעניק לנשיא את הסמכות הפורמלית למנות את ראש הממשלה, לאחר שזה נבחר על-ידי הפרלמנט לשמש בתפקיד. על-פי האמור בחוקה, על הפרלמנט להתכנס תוך 30 יום לאחר הבחירות על מנת לבחור את יו"ר הפרלמנט. לאחר מינוי היו"ר, פותחים מנהיגי המפלגות המיוצגות בפרלמנט בשיחות על מנת לקבוע מי יבחר לכהן כראש הממשלה, בכדי שהפרלמנט יוכל להציג את המועמד מטעמו בפני הנשיא.
2. הבעת אי אימון בממשלה
במידה וראש הממשלה מאבד את אימון רוב הפרלמנט הוא חייב על-פי החוקה להגיש את התפטרותו, אלא אם הנשיא פיזר את הפרלמנט על-פי עצתו.
3. הסמכות לפזר את הפרלמנט
סעיף 13(2) לחוקה מעניק לנשיא את הסמכות לפזר את הפרלמנט. אולם, ראש הממשלה יכול לפנות לנשיא בבקשה לפזר את הפרלמנט. אם נענה הנשיא לבקשה, פיזור הפרלמנט יבוצע במידה ובישיבת הפרלמנט שתתכנס לאחר הכרזת הפיזור, יזכה ראש הממשלה בתמיכת רוב חברי הפרלמנט למהלך זה (סעיף 30(10)). במידה וראש הממשלה לא השיג רוב כנדרש הפרלמנט לא יפוזר ויהיה עליו להתפטר. במידה וסרב הנשיא לבקשת הפיזור, הדבר עשוי לשמש איתות ברור לפרלמנט שעליו לבחור במועמד חלופי לראשות הממשלה מבלי ללכת לבחירות חדשות.
בריטניה
1. הליך מינויו של ראש הממשלה
עם היוודע תוצאות הבחירות, במידה ומפלגתו של ראש הממשלה המכהן איבדה את הרוב בפרלמנט, על ראש הממשלה המכהן להגיש את התפטרותו למלכה, ומנהיג מפלגת הרוב החדשה בפרלמנט יוזמן על-ידי המלכה להרכיב את הממשלה החדשה.
למעשה על פי החוקה הבלתי כתובה, למלכה יש את הסמכות לבחור את ראש הממשלה. בפועל - כתוצאה מהמבנה הדו מפלגתי של הפוליטיקה בממלכה המאוחדת, אין חשיבות רבה לסמכות הבחירה של המלכה משום שרק מפלגה אחת תשיג רוב בפרלמנט. יובהר כי במידה ובעתיד תוצאות הבחירות לא יעמידו רוב ברור למפלגה מסוימת, יתכן כי למלכה עשוי להיות תפקיד מרכזי בהליך מינוי ראש הממשלה.
2. הבעת אי אימון בממשלה
הצבעת האי האימון נעשית בהליך הדומה לזה הקיים בישראל, לפיו נדרש רוב בפרלמנט שיתמוך בהצעה על מנת לקבלו.
3. הסמכות לפזר את הפרלמנט (House of Common)
כעקרון, הפררוגטיבה למנות את הממשלה ולפזר את הפרלמנט נתונה באופן רשמי בידי המלכה. אולם, לאורך השנים התפתח מנהג לפיו בידי ראש הממשלה נתונה הסמכות ליזום את פיזור הפרלמנט על-ידי פניה רשמית למלכה בבקשה לפזר את הפרלמנט. בקשה זו אינה נושאת כיום אופי מייעץ אלא רואים בה כהחלטה, בעוד שבפניה למלכה רואים כהליך פורמלי גרידא.
בהמשך לאמור לעיל, ראש ממשלת בריטניה יעשה שימוש בסמכותו לפזר את הפרלמנט בשני מצבים אפשריים:
- כאשר הממשלה כשלה להשיג את תמיכת הפרלמנט בהצבעת אימון או שלא עלה בידה לגבור על הבעת אי האימון.
- במטרה להקדים את הבחירות הכלליות, וזאת כאשר במציאות הפוליטית הקיימת במועד פיזור הפרלמנט, קיים סיכוי גבוהה לכך שבבחירות שיתקיימו מיד לאחר פיזור הפרלמנט, מפלגת השלטון עשויה להעצים את כוחה בפרלמנט.
גרמניה
1. הליך מינוי ראש הממשלה
בראשות הממשלה הפדרלית בגרמניה עומד הקנצלר, אשר הנו ראש המפלגה שזכתה בתמיכת רוב חברי הפרלמנט. לעניין זה, יתכן מצב בו ראש הממשלה הנו ראש המפלגה שזכתה ברוב המושבים בפרלמנט, לחלופין - מנהיג הקואליציה. פורמלית, ראש הממשלה ממונה על-ידי הנשיא. אולם בפועל, לפרלמנט יש תפקיד מרכזי בהליך מינוי ראש הממשלה. עם תום הבחירות לפרלמנט הגרמני (bundestag), ממליץ נשיא גרמניה לפרלמנט על המועמד המוביל לראשות הממשלה. מינוי המועמד לראשות הממשלה נעשה בפועל על-ידי הפרלמנט, על סמך המלצת הנשיא, בהצבעה חשאית (סעיף 63 לחוקה). יש להבהיר, כי מינוי בדרך זו אפשרית רק כאשר המועמד שהוצג על-ידי הנשיא זוכה לתמיכת הרוב בפרלמנט.
חוקת גרמניה דנה גם במקרים בהם לא זוכה המועמד המוצע על-ידי הנשיא בתמיכת הפרלמנט. במסגרת הסמכויות הנתונות לו, יכול הפרלמנט לדחות את מועמדותו של האדם אשר עליו המליץ הנשיא, כאשר מועמד זה אינו זוכה לתמיכת רוב חברי הפרלמנט. במקרה כגון זה, יכול הפרלמנט לבחור ראש ממשלה חלופי, תוך 14 יום מיום הבחירות, ברוב של למעלה ממחצית חברי הפרלמנט.
במידה וכשל הפרלמנט להסכים על מועמד מטעמו, תתקיים ללא דיחוי הצבעה נוספת בפרלמנט, אשר מטרתה לבחור את המועמד לראש הממשלה. במידה והמועמד נבחר ברוב קולות של חברי הפרלמנט, חלה על הנשיא החובה למנותו לראשות הממשלה תוך 7 ימים. היה והמועמד לא נבחר ברוב קולות אלא זכה ברוב יחסי, יכול הנשיא למנותו לראשות הממשלה, או לחלופין להורות על פיזור הפרלמנט ועל קיום בחירות חדשות לפרלמנט.
הלכה למעשה, עד להיום כל ההמלצות בדבר המועמד לראשות הממשלה שהוגשו על-ידי הנשיא התקבלו על-ידי הפרלמנט כבר בהצבעה החשאית הראשונה.
2. הבעת אי אימון קונסטרוקטיבי
מרגע שמונה ראש המשלה לתפקידו, הוא עתיד להרכיב את הקבינט והוא בעל הסמכות הבלעדית למנות ולפטר שרים בממשלתו. יחד עם זאת, הסמכות לפטר את ראש הממשלה ולפזר את הקבינט נתונים אך ורק בידי הפרלמנט בהליך הקבוע בסעיף 67 לחוקה.
סעיף 67 גיבש מנגנון אי-אמון קונסטרוקטיבי(constructive vote of no confidence) , בכדי לשמור על יציבות השלטון, בעזרת מנגנון זה מקשה על הפלת הממשלה בהליך של הצבעת אי-אמון. מנגנון זה קרוי לעתים גם אי-אמון פוזיטיבי (positive vote of no confidence).
אי אמון קונסטרוקטיבי - הגדרה: דרישה לפיה על מגישי הצעת אי האימון בפרלמנט להציע במקביל מועמד חליפי לראשות הממשלה, אשר זוכה בתמיכת רוב חברי הבית.
מנגנון אי האימון הקונסטרוקטיבי קובע כי הפרלמנט יכול להביע את אי אמונו בקנצלר גרמניה אך ורק באמצעות בחירת מחליף לראשות הממשלה ברוב קולות של חברי הפרלמנט, לצד הגשת בקשה לנשיא לפטר את ראש הממשלה. נראה כי הבעת אי אימון על-ידי רוב חברי הפרלמנט אינה מספקת לצורך הפלת הממשלה. חברי הפרלמנט חייבים לגבש קואליציה להפלת ראש הממשלה -החלטה אשר על-פי הנוהג מתקבלת עוד לפני הגשת הצעת אי האימון. משימה זו קשה לאור קיומה של האפשרות כי ראש הממשלה נבחר בשל היותו ראש המפלגה הגדולה או הקואליציה.
הביקורת על השיטה:
מבקרים רבים טענו כי קיומו של מנגנון אי האימון הקונסטרוקטיבי, מפר את האיזון הקיים במשטר פרלמנטרי בין ראש הרשות המבצעת לרשות המחוקקת - דהיינו, בין ראש הממשלה לבין הפרלמנט. בשל מזעור החשש להפלת ממשלתו, עשוי ראש הממשלה לראות עצמו מנותק מכל אחריות לפרלמנט אשר מינה אותו לתפקיד.
3. הסמכות לפזר את הפרלמנט
סמכות ראש הממשלה לפזר את הפרלמנט ולקרוא לבחירות חדשות הנה מוגבלת. ככלל, אין לראש הממשלה כל סמכות לבקש את פיזור הפרלמנט, אלא אם כן נכשל בהעברת הצבעת האמון בממשלה. על-פי האמור בסעיף 68 לחוקה, במידה וראש הממשלה לא זוכה באמון רוב חברי הפרלמנט, הוא יכול לבקש מהנשיא לפזר את הפרלמנט, אש יעשה בתוך 21 יום ממועד בקשה לפיזור. יודגש כי, הזכות לפזר את הפרלמנט פגה ברגע שהפרלמנט בוחר, ברוב קולות חבריו, במועמד חלופי לראשות הממשלה.
שימוש במנגנון אי האימון לצורך פיזור הפרלמנט תיתכן אף לשם הקדמת הבחירות בעת בה יש לראש הממשלה ומפלגתו יתרון פוליטי בולט המבטיח להם ניצחון בבחירות הכלליות, במידה ויערכו באותה עת. במקרה כזה כל שעל חברי הפרלמנט השייכים למחנהו של ראש הממשלה לעשות הוא לא להצביע אמון בממשלתם!
דנמרק
1. הליך מינוי ראש הממשלה
החוקה הדנית מסדירה את מכלול סמכויותיהם של רשויות השלטון והמלך. ככלל, המלך הנו בעל הסמכות העליונה בכל ענייני הממלכה, ובידיו מופקדות כול סמכויות הרשות המבצעת, אותן הוא מפעיל באמצעות ראש הממשלה ושריו. סמכויות המלך כוללות בין השאר את הסמכות למנות ולפטר את ראש הממשלה ושריו (סעיף 14). בית המלוכה יפנה על-פי-רוב אל יו"ר הפרלמנט על-מנת שייעץ האם צפויים חילופים בראשות הממשלה.
החוקה הדנית אינה מסדירה את דרכי הקמתה של הממשלה החדשה. אולם, הדעה הרווחת בקרב משפטנים היא כי ממשלה חדשה אינה יכולה להתמנות במידה וניתן לקבוע בוודאות רבה, שהיא לא תזכה בתמיכת הרוב בפרלמנט ותיפול בהצבעת אי אימון.
על-אף שאין החוקה מסדירה את דרכי הקמתה של ממשלה לאחר פיזור או התפטרות הממשלה המכהנת, קיים מנהג על-פיו מתבצע הליך מינוי הממשלה החדשה. להלן תמצית הכללים האמורים:
- במציאות בה קיימת חוסר וודאות באשר למנוי של ממשלה חדשה (בהתייחס לשאלה האם תזכה לתמיכת הפרלמנט) כל מפלגה תקיים התייעצויות עם בית המלוכה בנוגע להרכבת ממשלה מוסכמת ורצויה בה היא תתמוך.
- אם המלצות המפלגות תומכות במינוי ממשלת רוב, או לחלופין ממשלת מיעוט אשר תזכה לתמיכת רוב חברי הפרלמנט, תמונה ממשלה כאמור.
- אם לא ניתן בנסיבות הפוליטיות הקיימות למנות ממשלת רוב שתזכה לתמיכת רוב חברי הפרלמנט, תמונה ממשלת מיעוט אשר סיכוייה לשרוד הנם גבוהים.
- בית המלוכה ימנה מתווך אשר יחקור באשר לטיב הממשלה שניתן יהיה למנות, ויסייע בהליך המו"מ לגיבוש ממשלה קואליציונית.
- בית-המלוכה והמפלגות אינם מוגבלים על-ידי נורמות או כללים באשר לאופיין של ההתייעצויות המנוהלות ביניהם.
- ראש הממשלה המכהן הוא האחראי באשר לפרשנות או הבהרת העצות או העמדות המוצגות על-ידי המפלגות.
2. הבעת אי אימון בממשלה
פיטורי ראש הממשלה אפשריים כאשר הפרלמנט מביע בו אי אמון. במידה והתקבלה החלטת אי האימון יגיש ראש הממשלה את פיטורי הממשלה ושרי הממשלה, אלא אם הממשלה קוראת לקיומם של בחירות מוקדמות (סעיף 15).
במקרים בהם התקבלה הצבעת אי אימון וראש הממשלה הגיש את התפטרותו, תמשיך הממשלה לכהן בתפקידה כממשלת מעבר עד להקמתה של ממשלה חדשה. ראש הממשלה והשרים יתפקדו ככל שהדבר נחוץ לניהול שוטף של המדינה (סעיף 15).
- מנגנון זה תקף גם כאשר המדינה החליטה להתפטר מרצונה.
3. הסמכות לפזר את הפרלמנט
הסמכות לפזר את הפרלמנט נתונה בלעדית בידי ראש הממשלה. ראש הממשלה יכול לנצל סמכות זו על-פי שיקול דעתו, ולהכריז על בחירות מוקדמות. לרוב סמכות זו תנוצל כאשר הממשלה עומדת בפני הצבעת אי אימון. זאת ועוד, ראש הממשלה יכול לנצל את סמכותו להורות על הקדמת הבחירות בכדי לנצל שינוי שחל בעמדתו של ציבור הבוחרים - בייחוד כאשר שינוי זה אוהד את מפלגת השלטון, בכדי לנצל את ההזדמנות ולהגדיל את כוחה של המפלגה בפרלמנט.
הולנד
על-פי החוקה ההולנדית, הממשלה המכהנת חייבת בדין וחשבון על פעילויותיה ומדיניותה בפני הפרלמנט. הלכה למעשה, הממשלה הכירה בסמכותו העליונה של הפרלמנט על פני סמכויות הממשלה.
1. הליך מינוי ראש הממשלה
המציאות הפוליטית בהולנד אינה מאפשרת קיומן של מפלגות רוב בפרלמנט. הפרלמנט מורכב מנציגיהן של מספר רב של מפלגות קטנות. לכן, הדרך היחידה לכונן ממשלה הנה לנהל משא ומתן על הרכבת ממשלה קואליציונית, המושתת על תמיכתו של גוש מפלגות רחב - זאת על-אף שאין כל איסור בחוקה על כינון ממשלת מיעוט.
הפרלמנט בהולנד מורכב משני בתים - על-פי השיטה הביכמרלית (Bicameral system ): הבית העליון (Eerste Kamber) - אשר נציגיו אינם נבחרים על ידי האזרח ישירות אלא בידי המועצה המחוזית, אשר נציגיה נבחרים בבחירות ישירות על-ידי האזרח. והבית התחתון - (Tweede Kamber) - אשר חבריו נבחרים בבחירות ישירות על-ידי האזרח.
הליך הרכבת הממשלה נפתח באופן רשמי על-ידי בית המלוכה, עם סיום הבחירות הכלליות לבית התחתון. ראשיתו של ההליך הוא בהסבר שניתן למלכה על-ידי יו"ר הפרלמנט וסגן הנשיא של Council of State. בשלב הבא מציגים נציגי המפלגות בפני המלכה את עמדתם באשר למציאות הפוליטית באותה עת.
בתום שלב ההתייעצויות נפתח הליך רשמי של מו"מ הקואליציוני. יש להבהיר כי המלכה אינה לוקחת חלק במו"מ הקואליציוני, אלא ממנה מטעמה נציג informateur)) אשר תפקידו לבדוק את כל האפשרויות בדבר גיבוש ממשלה קואליציונית והרכבת קבינט. המשא ומתן הקואליציוני מנוהל בפועל בידי מנהיגי הקואליציות הפוטנציאליות מבין חברי הבית התחתון. במסגרת המשא ומתן, נקבעים הפרמטרים הבאים:
- מהם המפלגות שייקחו חלק בהרכב הקואליציוני
- תוכנו של ההסכם הקואליציוני
- חלוקת התיקים והתפקידים בין המפלגות המשתתפות בהרכב הקואליציוני
בתום גיבוש ההסכם הקואליציוני וגיבוש הסכם באשר לחלוקת התיקים התפקידים בין המפלגות החברות בהסכם הקואליציוני, מגיש המתווך למלך דו"ח באשר לתוצאות המשא ומתן וההסכמים שגובשו. מינויו של ראש הממשלה נעשה בהליך השבעה בפני המלך.
2. הבעת אי אימון בממשלה
החוקה ההולנדית אינה מסדירה את סוגיית הבעת אי האימון. סוגייה זו התפתחה על-פי המנהג, המהווה למעשה מעין חוקה בלתי כתובה. על-פי מנהג זה, הפרלמנט יכול להביע את הסתייגויותיו ואי שביעות רצונו ממדיניות הממשלה על-ידי הצבעת אי אימון בממשלה. בפועל, הבעת אי אימון היא נדירה בפוליטיקה ההולנדית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהממשלה הנה ממשלה קואליציונית. על-מנת למנוע את פירוק הממשלה כתוצאה מהצבעת אי אימון התפתח נוהג לפיו כאשר נוצר ויכוח בין הפרלמנט והממשלה, יכול הדבר להביא להתפטרותו של שר בממשלה אשר אחראי למדיניות אשר לה מתנגד הפרלמנט, או להתפטרות הקבינט כולו.
3. הסמכות לפזר את הפרלמנט
סעיף 64(1) לחוקה קובע כי כל אחד מבתי הפרלמנט ניתן לפיזור על-ידי הממשלה. עם פיזור הפרלמנט ייערכו בחירות חדשות לפרלמנט בתוך 3 חודשים. עוד נקבע בחוקה כי פיזור הפרלמנט יכנס לתוקפו עם התכנסות הפרלמנט הנבחר.
עם זאת, אין החוקה קובעת בברור באלו מצבים יכולה הממשלה להביא לפיזור הפרלמנט. סמכויות הממשלה במישור זה נתונות לה על-פי מנהג וכללי התנהגות פרלמנטרית שהתפתחה בהולנד. ככלל, הבקשה לפיזור הפרלמנט מוגשת בפני המלכה, אשר יכולה להורות על פיזור הפרלמנט. בקשה לפיזור תוגש בדרך-כלל כאשר קיים משבר פרלמנטרי או לקראת סוף כהונת הפרלמנט (לצורך הקדמת מועד הבחירות). עם זאת, כאשר הבקשה לפיזור מוגשת כאשר האקלים הפוליטי נוח לבחירות, ככול שהדבר נוגע לסיכויי ההצלחה של מפלגתו של ראש הממשלה, יתכן והמלכה לא תיעתר לה. זאת ועוד, פיזור הפרלמנט אינו נעשה כאמצעי אשר נועד לסיים סכסוך בין הפרלמנט לממשלה, משום שבחירות חדשות לא יביאו על-פי שיטת הבחירות הנהוגה בהולנד להשגת רוב בפרלמנט, אלא יובילו בהכרח לסיום כהונתה של הממשלה והקבינט.
שנית, על-פי המנהג עולים עוד מספר כללים: ראשית, הממשלה אינה יכולה לפזר את הפרלמנט יותר מפעם אחת בשל אותה סיבה. כמו כן, ההחלטה האם לפזר את הפרלמנט לא מתקבלת בקבינט באופן עצמאי, אלא חייב להיות נסמכת על תמיכת רוב חברי הפרלמנט בבקשת הפיזור. יש לציין כי מנהג זה נוגד את החוקה המעניקה את הסמכות לפזר את הפרלמנט לממשלה. נראה כי הפרשנות הנכונה - על-אף קיומו של המנהג הנ"ל, הוא כי סמכות פיזור הפרלמנט נתונה בידי הממשלה בלבד.
הונגריה
1. הליך מינוי ראש הממשלה
חוקת הונגריה, בנוסחה הנוכחי (תיקון משנת 1990), מסדירה את זכויותיה וחובותיה של הממשלה. מינויו של ראש הממשלה נעשה בידי הנשיא, לאחר בחירתו בידי הפרלמנט (National Assembly) בהצבעה של רוב חבריה. הנשיא מעביר לפרלמנט את המלצתו בדבר מועמד ראוי לראשות הממשלה. בידי הפרלמנט הסמכות לקבל את המלצות הנשיא ולבחור בהתאם את ראש הממשלה, או לחלופין לדחות את המלצת הנשיא. זאת להבדיל משאר חברי הממשלה והשרים הממונים בפועל על-ידי הנשיא על-סמך המלצת ראש הממשלה הנבחר.
2. הבעת אי אמון קונסטרוקטיבי
סעיף 33A לחוקה מסדיר את המקרים בהם פג המנדט לפעולתה של הממשלה, בין היתר כאשר ראש הממשלה מתפטר מתפקידו או מגיש את התפטרות הממשלה. והן כאשר הפרלמנט מקבל הצעת אי אימון בראש הממשלה ובוחר בד בבד במועמד חלופי לראשות הממשלה.
התיקון לחוקת הונגריה - בסעיף 39A, אימץ את המודל הגרמני בדבר אי-האימון הקונסטרוקטיבי. הצעת אי אימון כנגד ראש הממשלה תוגש על-ידי חמישית מחברי הפרלמנט ותכלול גם מועמד חלופי לראשות הממשלה. במידה והצעת אי האמון זכתה בתמיכת רוב חברי הפרלמנט, רואים במועמד לראשות הממשלה כאילו נבחר לתפקיד. החלטת אי האימון תתקבל ברוב חברי הפרלמנט.
יובהר כי מנגנון אי האימון שאומץ על-ידי הונגריה איננו העתק של השיטה הגרמנית. הגשת מועמד חלופי לראשות הממשלה על-פי השיטה הנהוגה בהונגריה יכולה להיעשות בידי חמישית מחברי הפרלמנט ואין דרישה לתמיכה של רוב חברי הפרלמנט במועמד החלופי.
הדיון בהצעת אי האימון יעשה לכל הפחות שלושה ימים לאחר מועד הגשת הצעת אי האימון, ולא יאוחר משמונה ימים ממועד הגשת הצעת אי האימון.
ביקורת:
אימוץ הצבעת אי אימון הקונסטרוקטיבי יצר משטר יציב וחזק. יחד עם זאת, שיטה זו הקשתה על הפיקוח ובקרה של הפרלמנט על ראש הממשלה, זאת על אף שחוקת הונגריה הסדירה שורת הסדרים המעניקים בידי הפרלמנט, הנשיא ובית המשפט החוקתי את יכולת הביקורת על הרשות המבצעת.
שבדיה
1. מינוי ראש הממשלה
האחריות הבלעדית על הליך בחירת ראש הממשלה נתונה בידי יו"ר הפרלמנט (Speaker). ההליך נפתח באיתור המועמד המתאים לראשות הממשלה, תוך ניהול התייעצויות עם נציגי המפלגות בבית הנבחרים וסגני היו"ר על מנת להגיע לקונסנזוס לגבי המועמד הראוי. בדרך-כלל, ההליך נפתח על-ידי יו"ר הפרלמנט היוצא ונמשך על-ידי היו"ר בפרלמנט הנבחר. בתום ההתייעצויות, מציג יו"ר הפרלמנט את המועמד בפני הפרלמנט להצבעה, ומצהיר מהו הרכב הצפוי של הממשלה אשר תוקם (סעיף 2 לחוקה. ראה גם: .(Instruments of 'Government, Chap. 6, Article 2
המועמד יכול להתקבל בהצבעה של רוב רגיל. למעשה, אישור המועמד לראשות הממשלה יכול לעשות לדוגמא, בהצבעת מיעוט של 39 קולות מתוך 342 חברי הפרלמנט, זאת כל עוד רוב חברי הבית (מעל מחצית מחברי הבית) לא הצביעו נגד המועמד. עם תום ההצבעה, במידה ונבחר ראש הממשלה, מגיש יו"ר הפרלמנט כתב מינוי לראש הממשלה הנבחר בשם הפרלמנט.
2. הבעת אי אימון בממשלה
חילופי ממשלה יעשו בדרך כלל כאשר הממשלה התפטרה וזאת לאחר שאבדה את תמיכת הפרלמנט, כאשר הקואליציה התפרקה, או כאשר הוגשה הצעת אי אימון בממשלה. הצעת אי אימון בממשלה תוגש על-ידי 35 חברי פרלמנט לפחות, ותתקבל רק בתמיכה של רוב המונה מעל מחצית מחברי הפרלמנט. האפשרויות העומדות בפני הממשלה בשלב זה הינם: להתפטר או ללכת לבחירות כלליות.
3. הסמכות לפזר את הפרלמנט
לממשלה יש סמכות בלעדית לפזר את הפרלמנט וללכת לבחירות מוקדמות. צעד זה ננקט כאשר הממשלה אבדה את אמון הפרלמנט. אולם, הבחירות הללו אינן מבטלות את הבחירות הרגילות אשר יתנהלו בתום תקופה של 3 שנים. על-כן, במידה והפרלמנט פוזר והוכרז על בחירות, הבחירות המוקדמות יתקיימו בנוסף לבחירות הרגילות שיתנהלו במועד הקבוע בחוקה. מנגנון זה, תורם רבות ליציבות השלטון מכוון שלא הממשלה ולא הפרלמנט רואים יתרון בניהול מערכת בחירות נוספת.
ספרד
על-אף היות ספרד בעלת משטר מלוכני, חוקת ספרד אשר נכנסה לתוקפה בשנת 1978 הביאה לביסוסה של דמוקרטיה פרלמנטרית בספרד. על-פי האמור בחוקת ספרד, ראש המדינה הנו המלך. ראש הרשות המבצעת הנו הנשיא - אשר תפקידו זהה לתפקיד ראש ממשלה במשטר פרלמנטרי. הנשיא הנו לרוב מנהיג המפלגה הגדולה בבית התחתון בפרלמנט הספרדי (Congress of Deputies).
1. הליך מינוי ראש הממשלה
הפרלמנט הוא אשר מאשר את מינויו של ראש הממשלה. על-פי האמור בסעיף 99 לחוקה: לאחר הבחירות הכלליות, מציג המלך בפני הפרלמנט מועמד מטעמו לראש הממשלה. בחירת המועמד יעשה לאחר שינוהלו התייעצויות עם נציגי המפלגות המיוצגות בפרלמנט. המועמד לכהונת ראש הממשלה יגיש לאישור הפרלמנט את התוכנית הפוליטית של ממשלתו העתידית ויבקש את האמון הפרלמנט. במידה והממשלה, אשר ראש הממשלה מבקש לאשר, מהווה קואליציה אשר יש לה רוב בקונגרס, הרי שהאישור בפרלמנט הינו הליך פורמלי בלבד. אולם, במידה המועמד לראשות הממשלה אינו זוכה לתמיכת הרוב בפרלמנט, המלך וחברי הפרלמנט פותחים שוב בדיונים לשם הצגת מועמד חדש בפני הפרלמנט. בסופו של הליך זה, המלך מציג את המועמד מטעמו לפרלמנט. במידה ומועמדו אושרה, מרכיב ראש הממשלה את ממשלתו.
2. הבעת אי אמון בממשלה
החוקה בספרד הסדירה מנגנון של אי אימון קונסטרוקטיבי, הדומה לזו בגרמניה. הצעת אי האימון תוגש לפחות על-ידי עשירית מחברי הבית התחתון בפרלמנט, ובמקביל חלה על מגישי ההצעה, החובה לבחור מועמד חליפי לראשות הממשלה. על הפרלמנט לאמץ את הצעת אי האימון בהחלטה שתתקבל ברוב מוחלט של חברי הבית. היה והצבעת אי האימון כשלה, על מגישיה נאסר להעלות הצעת אי אימון נוספת ביתרת תקופת מושבו של הפרלמנט.
3. הסמכות לפזר את הפרלמנט
ראש הממשלה יכול, לאחר התייעצויות עם מועצת השרים, לבקש מהמלך את פיזור בית הנבחרים - הן הסנאט והן הפרלמנט. דא-עקה, ראש הממשלה חייב את אישור המלך כדי להשלים מהלך של פיזור הפרלמנט. צו המורה על פיזור בית הנבחרים יורה גם על התאריך המיועד לקיום בחירות חדשות לפרלמנט. יש לצין כי בקשה לפיזור הפרלמנט לא תוגש למלך בעיצומו של הליך אי אמון בממשלה. החוקה אף קובעת כי לא תוגש בקשה חדשה לפיזור הפרלמנט, אלא בתום שנה ממועד פיזור הפרלמנט.
פולין
1. הליך מינוי ראש הממשלה
על-פי נוסחה הנוכחי של החוקה (תיקון משנת 1997), הנשיא משמש כראש המדינה בפועל. מכלול סמכויותיו של הנשיא - כמפקד העליון של המדינה - כוללים, בין היתר, גם את הסמכות למנות את ראש הממשלה.
אולם, על-אף שהסמכות למנות את ראש הממשלה נתונה בידי הנשיא, בחירתו של ראש הממשלה נעשה בפועל על-ידי המפלגה החזקה בפרלמנט. ראש הממשלה הממונה יגיש תוך 14 יום את תוכנית הפוליטית של ממשלתו לאישור הפרלמנט ויבקש את אמונו.
2. הבעת אי האמון בממשלה
על-פי האמור בסעיף 158 לחוקה, הפרלמנט הפולני (Sejm) יכול להביא להפסקת כהונתו של ראש הממשלה על-ידי הצבעת אי אמון בראש הממשלה, בהצבעה של רוב חברי הפרלמנט. הצעת אי אמון בראש הממשלה תוגש בידי לפחות 46 מחברי בית הנבחרים, בצרוף שמו של המועמד החלופי לראשות הממשלה. על הפרלמנט לקבל את הצעת אי האימון בהצבעה של רוב חברי הפרלמנט. שיטה זו הנה דומה לשיטה של אי אמון קונסטרוקטיבי, מלבד העובדה כי לא נדרשת תמיכת רוב חברי הפרלמנט במועמד החלופי בעת הגשת הצעת אי אמון.
במידה והצעת אי האמון התקבלה בפרלמנט, הנשיא יקבל את התפטרות מועצת השרים וימנה לראשות הממשלה את המועמד החלופי שנבחר על-ידי הפרלמנט.
|