נסיעות במימון גוף חיצוני
1. מריכוז הנתונים עולה כי כרבע מהנסיעות בתפקיד מומנו - במלואן או בחלקן - ממקור בחו"ל או ממקור בארץ שאיננו ממשלתי. נסיעות רבות מומנו בידי גופים ממשלתיים בחו"ל או גופים בין-לאומיים, כגון ארגונים של האו"ם, הקהילה האירופית וקרנות בין-לאומיות. כמו כן מומנו נסיעות בתפקיד בידי גופים יהודיים, כגון הסוכנות היהודית וקהילות יהודיות במקומות שונים, ואף בידי חברות עסקיות. לפי הוראות התקשי"ר והתכ"ם, נסיעה במימון גוף חיצוני "תבחן ע"י היועץ המשפטי של המשרד וחוות דעתו תובא בפני המנכ"ל בטרם קבלת ההחלטה"; היועץ המשפטי יבדוק אם אין במימון הנסיעה בידי גוף חיצוני משום ניגוד אינטרסים או פגיעה בטוהר המידות וסדרי המינהל התקין. בהוראות התכ"ם גם נקבע, כי אין לאשר נסיעות בתפקיד על חשבון גוף שהממשלה משתתפת בתקציבו.
בדיקה שנעשתה במשרדי ממשלה העלתה, שנסיעות לא מעטות מומנו בידי גופים שהמשרד מפקח על פעילותם, גופים שהמשרד רוכש מהם טובין או שירותים, או גופים שהמשרד משתתף בתקציבם.
2. בשנת 1991 כתבה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי) ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה מכתב, המפרט מה ראוי לבדוק לפני מתן חוות דעת משפטית בעניין נסיעה בתפקיד במימון גוף חיצוני, כדלקמן: פרטים על המממן, קשריו עם המשרד, קשריו עם העובד ועם משרדי ממשלה אחרים, הקשר של העובד לנושא הנסיעה, ובעיקר האם קבלת המימון עלולה לעורר חשד לניגוד עניינים או לכוונה של השפעה לא הוגנת.
הבדיקה העלתה, כי ברוב הפעמים שבהן ניתנו במשרדים חוות דעת משפטיות המאשרות נסיעה במימון גוף חיצוני, חוות הדעת היתה קצרה מאוד - "מאשר" או "אין מניעה לאשר הבקשה". בבקשות ששלחו האגפים במשרדים שונים אל היועץ המשפטי של המשרד צוינה מטרת הנסיעה באופן כללי, וכן תפקיד הנוסע והגוף המממן; יש שצוין בקיצור רב גם הקשר בין המשרד לבין הגוף המממן (כגון ארגון בין-לאומי שהמשרד חבר בו).
לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה יישמו את ההנחיות שצוינו במכתבה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ויכללו בחוות הדעת נימוקים להמלצה אם לאשר או לא לאשר את הבקשה. חוות דעת משפטית מפורטת ומנומקת אמורה לסייע למנכ"לי המשרדים בבואם להחליט אם לאשר בקשות לנסיעה במימון גוף חיצוני, גם כאשר לדעת היועץ המשפטי של המשרד אין חשש לניגוד עניינים.
3. בהוראות של משרד הביטחון בנושא נסיעות בתפקיד, נכלל פרק נפרד הדן בנסיעות במימון גוף חיצוני. בהוראות נקבע, כי משרד הביטחון יאפשר נסיעות כאלה אם יתקיימו תנאים מסוימים, ובהם שהגוף החיצוני יתחייב לממן את כל הוצאות הנסיעה, לרבות את עלות ימי העבודה ותנאים סוציאליים. עוד נקבע בהוראות, כי כל תנאי השירות במהלך הנסיעה (כגון כרטיסי הטיסה והוצאות הכלכלה) יינתנו לנוסע רק על ידי המשרד, ולא ישירות מהגוף החיצוני; הנוסע יחתום על הצהרה שידוע לו על האיסור לקבל מגוף זה כל טובת הנאה - ישירה או עקיפה; וההחזר בגין מימון הנסיעה יתוקצב בסעיף הכנסה.
לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום לשקול קביעת כללים דומים בהוראות התכ"ם - בעיקר בכל הקשור להפרדה בין הגוף המממן לבין הנוסע ולרישומן של הוצאות הנסיעה ושל ההכנסות מגופים חיצוניים בתקציבי המשרדים. הדבר יכול להיעשות כאמור בדרך של תקצוב הנסיעה כהוצאה המותנית בהכנסה, או בדרך של הטלת אגרה שנתית על גופים שמשרדי ממשלה מפקחים עליהם, שתממן, בין היתר, את עלויות הפיקוח בחו"ל. המשרד הממשלתי יממן את כל הוצאותיו של הנוסע בהתאם להוראות התקשי"ר והתכ"ם, והגוף המממן יעביר למשרד את הסכום המיועד לכיסוי הוצאות אלה. בדרך זו ניתן יהיה לפקח על גובה הוצאות הנסיעה, וכן יינתן גילוי נאות בתקציב לעלות נסיעות בתפקיד במימון גוף חיצוני.
להלן הליקויים שהועלו בנושא זה בכמה משרדי ממשלה.
משרד הבריאות
חלק נכבד מהנסיעות בתפקיד מטעם משרד הבריאות ממומנות בידי גופים שמחוץ למשרד, ובעיקר הגופים האלה: 1. ארגון הבריאות העולמי (מימון מלא או חלקי); 2. חברות מסחריות (כגון חברות תרופות) באמצעות גוף מתווך; 3. גופים מזמינים, כגון ממשלות זרות, מוסדות אקדמאיים בחו"ל ועמותות פרטיות.
כאמור, לפי התקשי"ר בקשה לנסיעה של עובד מדינה לחו"ל שלא על חשבונו ושלא במימון המשרד, תיבחן בידי היועץ המשפטי של המשרד, וחוות דעתו תובא לפני המנכ"ל קודם לקבלת החלטה בנדון. התברר, כי עד אוגוסט 2000, מועד הביקורת, לא נהג משרד הבריאות לדרוש חוות דעת משפטית קודם לאישור בקשה לנסיעה בתפקיד במימון גוף חיצוני. בעקבות הביקורת החלה הלשכה המשפטית של המשרד לכתוב חוות דעת משפטיות בנוגע לבקשות כאלה, והן צורפו לבקשות שהוגשו לוועדת הנסיעות ולמנכ"ל. אולם נמצא כי חוות הדעת אינן מפורטות ומנומקות כנדרש בהוראות. משרד הבריאות השיב למשרד מבקר המדינה כי יישם את ההמלצה לפרט ולנמק את חוות הדעת.
הוועדה להתקשרויות עם חברות מסחריות:
לצורך התקשרות עם חברות מסחריות למימון פרויקט מחקרי או למימון נסיעה לכנס בחו"ל, הקים משרד הבריאות ועדה משותפת לו ולשירותי בריאות כללית (להלן - הוועדה להתקשרויות), שחברים בה נציגים של בתי החולים הממשלתיים, שירותי בריאות כללית ומשרד הבריאות. עד 1993 נמנו עם חברי הוועדה שופט בדימוס ונציגת הלשכה המשפטית של משרד הבריאות; אך במועד הביקורת היתה היועצת המשפטית הגורם המשפטי היחיד בוועדה. לפי כתב המינוי של הוועדה, תפקידה "לדון לגבי כל הצעה להתקשרות עם חברה מסחרית למימון פרויקט מחקרי, שיבוצע באחת מן היחידות של משרד הבריאות או קופת חולים הכללית. הוא הדין לגבי נסיעות לחו"ל". היקף ההתקשרויות שהוועדה טיפלה בהן בשנת 1999 עומד על כ-26 מיליון דולר.
1. הפעילות הנוגעת להתקשרות עם חברות מסחריות מעוגנת בחוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות, מיום 16.11.98 (להלן - חוזר המנכ"ל). בביקורת הועלה, כי חוזר המנכ"ל נשלח לשר הבריאות, למנכ"לי קופות החולים, ליו"ר ההסתדרות הרפואית וליו"ר הוועדה להתקשרויות, אך לא נשלח לבתי החולים הממשלתיים, הכפופים להחלטות הוועדה. משרד הבריאות השיב למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2000, כי "לאחר שהחוזר הנוכחי יעודכן [הוא] יופץ לכל הגורמים הרלוונטיים."
חוזר המנכ"ל קובע, כי הוראותיו "חלות על כל עובדי המשרד והקופה, על כל סוגיהם, כולל עובדים ישירים, עובדי קרנות המחקר שליד בתי-החולים, עובדים מושאלים, עובדי קבלנים וכו', בין שהם קבועים ובין שהם זמניים". מכאן שבתי חולים ציבוריים, כגון בתי החולים "שערי צדק", "הדסה הר הצופים" ו"הדסה עין כרם" בירושלים, אינם כפופים להחלטות הוועדה. בעקבות הביקורת הודיע משרד הבריאות למשרד מבקר המדינה, כי "המלצתו של המבקר לצרף גורמי בריאות אחרים מקובלת על כל חברי הוועדה [להתקשרויות] והיא תובא לדיון בפני מנכ"ל המשרד".
2. הביקורת העלתה כי חוזר המנכ"ל איננו מגדיר באופן ברור דיו מי מוסמך לאשר נסיעות של רופאי בתי חולים ושל עובדי המשרד לחו"ל במימון חברות מסחריות. לפי החוזר, יש שתי אפשרויות לאשר נסיעות לחו"ל של רופאי בתי חולים במימון חברות מסחריות:
(א) במסגרת מחקר מאושר: חוזר המנכ"ל קובע, כי אישור לנסיעה של רופא או חוקר לחו"ל הוא בסמכות הנהלת המוסד שבו הם עובדים או שירותי בריאות כללית. אם בהצעת תקציב המחקר כלול סעיף לנסיעות לחו"ל, יראו באישור המחקר בידי הוועדה אישור עקרוני לנסיעה לחו"ל. נסיעות אלה משנקבע הנוסע הספציפי - יטופלו רק במסגרת בית החולים ובהתאם לתקשי"ר, ולאישור הבקשה לנסיעה יידרשו, בין השאר, המלצת ועדת הנסיעות לחו"ל של בית החולים, אישור מנהל בית החולים וקבלת חוות דעת משפטית לגבי הקשר בין הנוסע לחברה המסחרית (ראו גם בהמשך).
(ב) במסגרת השתתפות בכנסים מדעיים: לגבי נסיעות לחו"ל לשם השתתפות בכנסים מדעיים נקבע בחוזר המנכ"ל כדלהלן: "ככלל, לא יאושרו לעובדי המשרד או הקופה נסיעות לחו"ל על חשבון חברה מסחרית. אולם רשאי גוף מסחרי, להקצות למוסד או לקרן מחקרים שליד המוסד, תקציב לכיסוי הוצאות נסיעה של עובדים. הנהלת המוסד היא אשר תחליט על מקבלי הסיוע לצורך הנסיעה". בהמשך נאמר, שמדובר רק בנסיעות "לכנס שנערך על ידי חברות תרופות ומשתתפים בו לפחות 25 מוזמנים, לצורך דיון מקצועי, ובתנאי שהכינוס לא נערך לשם שיווק או קידום מכירות של החברה המממנת. לכנס המאורגן על יד גוף בין-לאומי שאינו למטרות רווח, וחברה [מסחרית] כלשהי מעוניינת לשלוח אליו נציגים על חשבונה".
כאמור על פי חוזר מנכ"ל, לאחר שוועדת ההתקשרויות אישרה התקשרות עם חברה מסחרית, לא נדרש אישור נוסף של הוועדה לנסיעות לחו"ל, אלא אישורה של הנהלת המוסד לאחר דיון בוועדת הנסיעות. נמצא, שבשל אי-הבהירות בחוזר המנכ"ל, עובדים רבים ואף חברי הנהלה של בתי חולים פונים לוועדה להתקשרויות כדי שתאשר את נסיעתם במימון גוף חיצוני. עוד נמצא, שיש אי-בהירות גם לגבי הגורמים המוסמכים לאשר את נסיעתם של עובדי המשרד שנוסעים לחו"ל במימון חברה מסחרית, וחברי הוועדה נותנים פירושים שונים להוראה שנקבעה בחוזר המנכ"ל בנושא נסיעות לחו"ל והשתתפות בכנסים מדעיים.
משרד הבריאות השיב למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2000, כי אכן יש בעיה בהגדרה מיהו "מנהל המוסד" במשרד הראשי, וכי בנוהל המעודכן שייצא בסוף אותה שנה תתוקן ההגדרה.
לדעת משרד מבקר המדינה, בנסיעות לחו"ל במימון חברה מסחרית, שאינן במסגרת מחקר שכבר אושר, יש מקום לחייב כל עובד, ובכלל זה את עובדי בתי החולים, לפנות לוועדה להתקשרויות לשם קבלת אישור. כמו כן יש לעדכן את הנוהל בנושא התקשרויות עם חברות מסחריות, ולפרט בו את כל ההליכים הדרושים לאישור התקשרויות כאלה ואת הנסיבות השונות שעלולות להיווצר עקב ההתקשרות. משרד הבריאות מסר בתשובתו כי "כל נסיעה במימון זר, תצטרך לקבל אישור מוקדם של הוועדה להתקשרויות".
3. על פי רוב, כאשר מנהלי יחידות פונים לוועדה להתקשרויות כדי שתאשר בקשה לנסיעה לחו"ל, הוועדה אינה מתכנסת לדון בבקשה, אלא מזכיר הוועדה דן בבקשה עם יו"ר הוועדה, באמצעות שיחות טלפון והעברת פקס. לאחר מכן שולח מזכיר הוועדה העתק ממכתב האישור ליועצת המשפטית של המשרד.
אישור בקשות לנסיעה בדרך זו עלול לגרום לטעויות, כפי שאכן קרה. מזכיר הוועדה להתקשרויות הסביר לנציגי משרד מבקר המדינה בספטמבר 2000, כי הוועדה הסמיכה אותו ואת יו"ר הוועדה לאשר בקשות לנסיעה בדרך האמורה. לא נמצאה לכך אסמכתא בכתב.
יצוין, כי לשכת המשנה למנכ"ל המשרד וכן ועדת הנסיעות ראו באישורים של ועדת ההתקשרויות גם אישור לכך שמבחינה משפטית אין מניעה לאשר את הנסיעות. לפיכך לא דרשה ועדת הנסיעות חוות דעת משפטית כתובה לגבי נסיעות במימון של חברות מסחריות, כנדרש בתקשי"ר.
4. לדוגמה, חברה מסחרית הזמינה רופאים רבים, ובהם רופאים המועסקים בבתי חולים ממשלתיים להשתתף על חשבונה, בכנס שהיה אמור להתקיים בתורכיה ביולי 1998. בתי החולים אישרו את נסיעות הרופאים. בעקבות מידע שקיבלה הוועדה, הודיע יו"ר הוועדה לראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות שמונה ימים לפני מועד הטיסה כי "לאחר התייעצות עם חברי הוועדה... אני מבקש להציע לך להורות לכל הרופאים שנרשמו לכנס לא לנסוע ולבטל את השתתפותם". מזכיר הוועדה מסר לנציג משרד מבקר המדינה בספטמבר 2000, כי בתכנית הכנס נקבעה הרצאה אחת בלבד, ולכן היה חשש כי מדובר בטובת הנאה לרופאים. שבוע לפני מועד הכנס הודיע ראש מינהל רפואה למנהלי בתי החולים הממשלתיים והממשלתיים-עירוניים כי "ההשתתפות בכינוס שבנדון הינה לכאורה, בניגוד לכללים של משרדנו... לפיכך, אין לאשר לרופאים המועסקים במוסדכם להשתתף בכינוס". נסיעת הרופאים לכנס התבטלה.
לדעת משרד מבקר המדינה, הדרך שבה אישרו יו"ר ועדת ההתקשרויות ומזכיר הוועדה בקשות לנסיעות בתפקיד, והבאת הבקשות לידיעת היועצת המשפטית של המשרד רק לאחר שאושרו, אינן עולות בקנה אחד עם כללי מינהל תקין. על ועדת ההתקשרויות לפעול על פי ההנחיות בחוזר המנכ"ל ולתת את אישוריה בצורה מסודרת ומנומקת, לאחר בירור קפדני, כדי למנוע מצב, כמו זה שתואר לעיל, שבו בוטלה נסיעת רופאים זמן קצר לפני מועד הנסיעה בשל מידע שהגיע לוועדה באקראי.
מזכיר הוועדה להתקשרויות הודיע למשרד מבקר המדינה בנובמבר 2000, ש"המלצת המבקר כי היועצת המשפטית תקבל במקביל ליו"ר הוועדה את הבקשות (כאשר הן ישנן) ולא תראה אותן בדיעבד מקובלת עלינו וכך יונהג להבא".
טיפול המשרד בנסיעות הממומנות בידי גופים חיצוניים:
עם הגופים המממנים נסיעות לחו"ל מטעם משרד הבריאות, נמנים כאמור קרן המחקרים והאגודה לבריאות הציבור (ראו להלן); גופים אלה גובים הוצאות תקורה בגין שירותי התיווך שהם נותנים - העברת כסף מחברה מסחרית לעובד הנוסע לחו"ל. באוקטובר 2000 היה שיעור התקורה שגבתה הקרן %7.5 ושיעור התקורה שגבתה האגודה - %1.95. כאמור, ממליץ משרד מבקר המדינה שהכספים המיועדים לנסיעה לחו"ל ומקורם בחברה מסחרית ישולמו ישירות למשרד הבריאות, והוצאות הנסיעה יירשמו בתקציבו כהוצאה המותנית בהכנסה. בדרך זו ייחסכו הוצאות התקורה; יינתן גילוי נאות להוצאות על נסיעות לחו"ל וינותק הקשר בין מקור המימון של הנסיעה - החברה המסחרית - לבין הנוסע. כיסוי ההוצאות ייעשה אך ורק בהתאם להוראות התקשי"ר והקצובה שנקבעה בהן.
1. בחוזר המנכ"ל נקבע, כאמור, כי גוף מסחרי רשאי להקצות למוסד או לקרן מחקרים שליד המוסד תקציב לכיסוי הוצאות נסיעה של עובדים; הנהלת המוסד היא שתחליט מי יקבל מימון לנסיעה ממקור זה. לפי חוזר המנכ"ל, החברה המסחרית צריכה לפנות להנהלת המשרד או הקופה ולהודיע כי ברצונה להזמין על חשבונה כמה עובדים לכנס; לחברה אסור לנקוב בשמות של עובדים, וההנהלה היא זו שצריכה לבחור את העובדים שייסעו. הועלה כי פעמים רבות פנתה חברה מסחרית ישירות לעובדים והזמינה אותם לנסוע לחו"ל.
2. נמצא, שבניגוד להוראות של חוזר המנכ"ל, יש שחברות מסחריות הזמינו בעבור עובדים שנסעו לחו"ל חדרי מלון על חשבונן, ופעמים אף שילמו לעובדים את הוצאות האש"ל. להלן שתי דוגמאות:
(א) במארס 1998 נסעה מנהלת מעבדה לגרמניה, לשם השתלמות בעניין מכשיר רפואי שרכשה המעבדה. הועלה, כי החברה המסחרית שילמה ישירות את הוצאות הנסיעה והשהייה של המנהלת בחו"ל למרות דרישת הוועדה להתקשרויות להפקיד את הוצאות הנסיעה בקרן המחקרים של המשרד. מזכיר הוועדה להתקשרויות מסר למשרד מבקר המדינה בספטמבר 2000, כי העובדה שהנסיעה מומנה ישירות בידי החברה המזמינה, ולא באמצעות קרן המחקרים, היא חריגה חמורה ממינהל תקין.
(ב) עובד בכיר של המשרד נסע במאי 1998 לכנס בקנדה. את הוצאות הטיסה והלינה מימנה חברה מסחרית: הוצאות הטיסה שולמו באמצעות קרן המחקרים, אולם את מקום הלינה הזמינה החברה עצמה, והיא גם שילמה למלון.
משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות, כי כאשר חברה מסחרית משלמת ישירות את ההוצאות על נסיעה בתפקיד, עלול להיווצר מצב של ניגוד עניינים, ולמשרד אין אפשרות לפקח על כך כשם שלא ניתן לוודא שלעובד לא ניתנו טובות הנאה, כגון אירוח ברמה גבוהה. המשרד מסר בתשובתו, כי "בעיקר משיקולים של עלות/תועלת מן הראוי לאפשר לחברות מסחריות לבצע הזמנות מרוכזות לבתי מלון. החברה המסחרית תצטרך לעדכן את הקרן/תאגיד בתנאי ההסדר שנקבעו על ידה".
לדעת משרד מבקר המדינה, כדי למנוע חשש לניגוד עניינים ואף פגיעה בטוהר המידות, ראוי למנוע לחלוטין אפשרות שחברות מסחריות יפנו ישירות לעובדים ויזמינו אותם לנסיעות לחו"ל על חשבונן, או יממנו ישירות את הוצאות האש"ל בחו"ל. בעקבות הביקורת הודיע משרד הבריאות בדצמבר 2000, כי "לאחר עדכונו, הנוהל יופץ גם לחברות המסחריות. יושם דגש מיוחד על אותן החברות אשר בעבר הרבו להציע נסיעות לעובדי מערכת הבריאות".
3 כאשר הוועדה להתקשרויות מאשרת מחקר במימון חברה מסחרית, היא מאשרת גם את תקציב המחקר על כל סעיפיו. יש שהתקציב כולל סכומים המיועדים לנסיעות של העובדים העוסקים במחקר להשתלמויות בחו"ל. מזכיר הוועדה להתקשרויות מסר למשרד מבקר המדינה בספטמבר 2000, כי אחד השיקולים של הוועדה להתקשרויות בבואה לאשר את תקציב המחקר הוא אם התקציב המוקצה להשתלמויות אינו גדול מדי יחסית לתקציב הכולל של המחקר; אם אמנם כך הדבר, מתעורר חשש לניגוד עניינים. עם זאת, נמצא כי בכמה תקציבי מחקר נותר סכום שלא נוצל לצורך המחקר, וועדת ההתקשרויות אישרה להשתמש בתקציב שנותר לצורך נסיעות של עובדים לחו"ל, שאינן קשורות בהכרח לנושא המחקר.
לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרד הבריאות יקבע כללים ברורים לגבי השימוש ביתרות כספים לא מנוצלות הנותרות בתקציבי מחקרים שמממנות חברות מסחריות, ובייחוד לגבי תקציבי מחקר הכוללים נסיעות לחו"ל. כללים כאלה יסייעו לוועדת ההתקשרויות בדיוניה על אישור תקציבי מחקר. משרד הבריאות מסר בתשובתו כי "ככלל לא תאושרנה נסיעות לחו"ל לצרכים אשר אינם תואמים מטרת ויעדי התקציב המקוריים".
4. בביקורת עלה כי הוקצו כספים למימון נסיעות לחו"ל שלא על פי ההוראות והנהלים. להלן דוגמאות הנוגעות לאחת היחידות:
(א) באפריל 1999 פנתה מנהלת יחידה במשרד הראשי למזכיר הוועדה להתקשרויות וביקשה ממנו לאשר הקצאה של 25,000 ש"ח מכספים שקיבלה היחידה מחברה מסחרית שהשתמשה בשירותיה במסגרת פרויקט, לשם סיוע במימון נסיעות של עובדי היחידה להשתלמויות בחו"ל שאין להן קשר ישיר לפרויקט שנעשה בעבור החברה. מזכיר הוועדה אישר את הבקשה על סמך האישור שניתן להתקשרות עם החברה, אף שחוזר המנכ"ל אוסר נסיעות שאינן דרושות לצורך המחקר המאושר. עוד התברר, כי בעקבות אישור הבקשה האמורה נסע עובד היחידה בספטמבר אותה שנה לכנס בארגנטינה. לנסיעה ניתן אישור המשרד, והכספים למימונה הועברו באמצעות האגודה לבריאות הציבור. בטופס הבקשה לאישור הנסיעה לא צוין שהנסיעה היא במימון חברה מסחרית.
(ב) נסיעות ממקור מימון לא מיועד - בתשובה לדרישה של מזכיר הוועדה להתקשרויות לקבל הסבר לאילו מטרות מיועד סעיף השתלמות עובדים בארץ ובחו"ל, שנכלל בתקציב של הצעת מחקר, השיבה מנהלת היחידה האמורה בנובמבר 1999 כי הסכום מיועד "לנסיעות של עובדי היחידה לחו"ל להשתתפות בכנסים או ללימוד שיטה, בתנאי שאין כיסוי ממקור אחר. עדיין לא נקבע מי ייסע ובאיזה נושא. בכל מקרה, ההשתלמויות לא תהיינה קשורות בדרך כלשהי לסקר המתבצע עבור החברה המסחרית. המשתלמים יבחרו מבין עובדי היחידה הבכירים לפי צורכי העבודה". מזכיר הוועדה אישר את סעיף ההשתלמות אף שחוזר המנכ"ל איננו מאפשר מימון נסיעות למטרות שלא הוגדרו במחקר.
מצב שבו עומדת לרשותה של מנהלת יחידה "קופה קטנה" המיועדת למימון השתלמויות בחו"ל של עובדי היחידה ולמטרות שאינן קשורות למחקר שלשמו הוקצו הכספים, אינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין ועם ההוראות בחוזר המנכ"ל.
לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות לקבוע כללים ברורים בכל הנוגע לנסיעות לחו"ל על חשבון גופים חיצוניים, ולהביא את הכללים שייקבעו לידיעת כל יחידות המשרד הראשי, לרבות יחידות המשנה, שביכולתן לגייס כספים ממקורות חוץ.
נסיעות לחו"ל בשיתוף קרן המחקרים:
קרן המחקרים של המשרד הראשי (להלן - קרן המחקרים) היא עמותה רשומה על פי חוק, והיא מנהלת את כספי המחקר והנסיעות לחו"ל הממומנים בידי גופים חיצוניים, כגון חברות תרופות. בשירותיה של קרן זו משתמשים, נוסף על המשרד הראשי, גם בתי חולים שאין בהם קרן מחקרים.
המנהל האדמיניסטרטיבי של קרן המחקרים, המשמש גם סמנכ"ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד, מסר למשרד מבקר המדינה בספטמבר 2000 כי עובד המשרד המעונין לנסוע לחו"ל במימון של חברה מסחרית ובאמצעות הקרן, צריך לקבל את המלצת ועדת הנסיעות וכן את אישור הוועדה להתקשרויות. נוסף על כך נדרש אישור של אחד ממנהלי הקרן (שהוא עובד המשרד). קרן המחקרים מקבלת מהחברה המסחרית את הכספים למימון הנסיעה ומשלמת לעובד סכומים לכיסוי הוצאותיו, לפי סיכום בין היחידה שעושה את המחקר לבין החברה המסחרית.
בשנת 1998 טיפלה קרן המחקרים בנסיעות לחו"ל של 20 עובדי המשרד, בשנת 1999 היא טיפלה בנסיעות של 15 עובדים ובשנת 2000 (עד אוגוסט) היא טיפלה בנסיעות של 31 עובדים.
1. בעת הביקורת, היה בקרן המחקרים נוהל נסיעות לחו"ל שלא צוין בו תאריך. הנוהל לא היה מעודכן, והקרן עצמה לא הקפידה לפעול לפיו. מן הראוי שהנהלת הקרן תקבע נוהל חדש שיתבסס על הוראות התקשי"ר, התכ"ם, חוזרי נש"ם והוראות החשכ"ל וישולב בנוהל-האב המערכתי שמכין המשרד; הנהלת קרן המחקרים תהיה אחראית להפצתו ותדאג שהגורמים הקשורים לקרן ימלאו את הוראותיו. משרד הבריאות מסר בתשובתו כי ההמלצה מקובלת עליו.
2. נמצא, שההתחשבנות בגין נסיעות של עובדי המשרד לחו"ל שמומנו מקרן המחקרים, נסיעות שמימן המשרד או נסיעות שמימנו במשותף שני גופים אלה נעשתה בכל פעם במחלקה אחרת. משרד מבקר המדינה המליץ למשרד הבריאות, כי ההתחשבנות והתשלומים בגין הנסיעות של עובדי המשרד לחו"ל יבוצעו אך ורק במחלקת ההוצאות של המשרד. הדבר יאפשר שקיפות ובקרה מלאה על הסכומים שהוצאו בכל נסיעה, ובייחוד נסיעות שממומנות, במלואן או בחלקן, בידי גוף חיצוני.
עוד המליץ משרד מבקר המדינה, כי קרן המחקרים שמנהל המשרד תכלול בנהליה הפנימיים את החובות והסייגים החלים על פי התקשי"ר וחוזר המנכ"ל על עובדי המשרד, לרבות החובה לקבל מוועדת הנסיעות אישור לנסיעות לחו"ל והחובה לדווח לנש"ם בכל שנה על נסיעות בתפקיד מטעם המשרד. משרד הבריאות קיבל המלצה זו.
3. קרן המחקרים לא קבעה הוראות ברורות בעניין אופן ההתחשבנות עם עובדים החוזרים מחו"ל וזכאים להחזר הוצאות אש"ל. משרד מבקר המדינה המליץ, כי הנהלת הקרן תקבע בנוהל את אופן חישוב ההחזרים לעובדים החוזרים מחו"ל. משרד הבריאות מסר בתשובתו כי "עם ניסוחו של נוהל אחיד לנסיעות על ידי המשרד, תאמץ הקרן נוהל זה ותפעל על פיו".
4. נמצא, שכמה עובדים שאושרה להם נסיעה לחו"ל באמצעות קרן המחקרים לא פנו אליה לשם התחשבנות - עקב כך נשאר חשבונם פתוח, ובקרן נשאר כסף שאין לו ייעוד; הקרן גם לא ידעה אם העובדים נסעו או לא.
לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שקרן המחקרים תדרוש מעובדים שנסיעתם אושרה באמצעותה ולא באו אליה בתוך פרק זמן מסוים כדי לקבל את הסכום שהוקצה להם, להצהיר כי אין להם דרישות כספיות בגין נסיעתם, ותודיע על כך לוועדת הנסיעות לחו"ל שאישרה את הנסיעה, כדי שתבחן מאילו מקורות מומנה הנסיעה. עוד ראוי, שהקרן תקבע הוראות בדבר השימוש ביתרות הלא-מנוצלות.
5. חברה מסחרית שהעבירה לקרן המחקרים כספים למימון נסיעה של שני עובדים בכירים לכנס בקנדה במאי 1998, ציינה על גבי ספח המכתב, שאמור לשמש לה אישור על ניכוי מס במקור: "תרומה נא לשלוח קבלה". נמצא, שעוד חברות מסחריות שמימנו נסיעות לחו"ל של עובדי המשרד ציינו כי מדובר ב"תרומה". משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות, כי עליו להבהיר לחברות שאין לרשום כתרומה את הסכומים שהן מעבירות לקרן המחקרים ואין להציגן לפני שלטונות המס כתרומה לצורך ניכוי מס. משרד הבריאות מסר בתשובתו כי "המקרה טופל על ידי קרן המחקרים שדרשה מהחברה לבטל רישום זה... משרד הבריאות מתחייב לפעול על פי הכללים שייקבעו בנושא על ידי שלטונות מס הכנסה".
נסיעות לחו"ל בשיתוף האגודה לבריאות הציבור:
האגודה לבריאות הציבור (להלן - האגודה) משמשת למשרד הבריאות קבלן להספקת אלפי עובדים. בחוזה שנחתם בינה לבין המשרד בנובמבר 1998, שתוקפו שלוש שנים, נקבע כי השירותים שתספק יכללו "אספקת עובדים, שירותי עזר, ניידות ציוד עזר, וחומרים נדרשים להשלמת עבודת העובדים, השתלמויות ושי לחגים. תמורת השירותים ישלם המשרד לחברה סכום השווה לעלות השירותים לחברה בתוספת עמלה של 1.95 אחוז". עובדי האגודה מועסקים ביחידות רבות של המשרד ופועלים לצד העובדים הקבועים, ולחלקם תפקידים בכירים במשרד.
1. הביקורת העלתה, כי יחידות של משרד הבריאות שקיבלו מחברות מסחריות מימון למחקרים הנחו את החברות להעביר את תקציבי המחקר לאגודה. האגודה שילמה לעובדי המשרד שנסעו לחו"ל את עלות כרטיסי הטיסה והחזר הוצאות (לינה, כלכלה והוצאות שונות). האגודה מסרה כי בשנת 1998 שילמה החזרים לשישה עובדים שנסעו לחו"ל, בשנת 1999 ל-12 עובדים ובשנת 2000, עד אוגוסט (מועד סיום הביקורת) - ל-13 עובדים.
משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות בנושא זה כדלקמן: (א) העברת תקציבי המחקר של היחידות לאגודה אינה תואמת את הנחיות הוועדה להתקשרויות, שהורתה להעביר תקציבי מחקר לקרן המחקרים של המשרד, וגם אינה עולה בקנה אחד עם חוזר המנכ"ל, שמתיר להעביר תקציבים כאלה גם למשרד. (ב) העברת התקציב המיועד למימון נסיעות לחו"ל בתפקיד או להשתלמות לאגודה, מנוגדת לחוזה שנחתם עם האגודה, ולפיו האגודה אמורה לספק למשרד שירותי כוח אדם, ולא לטפל בנסיעות עובדים לחו"ל. (ג) טיפולה של האגודה בנסיעות לחו"ל של עובדי המשרד מגדיל את הוצאות המשרד על תשלום תקורה לאגודה. (ד) אין למשרד בקרה על ההתחשבנות שנעשית בין האגודה לבין העובד.
לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח ההערות האמורות על המשרד להפסיק לממן נסיעות לחו"ל באמצעות האגודה. משרד הבריאות מסר בתשובתו כי בעתיד לא יועבר לאגודה כסף, למימון נסיעות לחו"ל, ולא יבצעו נסיעות באמצעותה.
2. נמצא, שעובדים רבים של האגודה נסעו לחו"ל בתפקיד במימון משרד הבריאות וסיכמו את ההתחשבנות הכספית במחלקת ההוצאות של המשרד. כמו כן נמצא, שכמה מעובדי האגודה ומעובדי המשרד נסעו לחו"ל באמצעות האגודה, בלי שהוגשה בקשה לאישור נסיעה לוועדת ההשתלמויות המרכזית בנש"ם. יצוין, כי הוראות התכ"ם חלות גם על נסיעות של אזרחים שאינם עובדי מדינה, שנוסעים בשליחות המדינה.
לדעת משרד מבקר המדינה, כל עוד ממומנות נסיעות לחו"ל באמצעות האגודה, על משרד הבריאות למלא את הוראות התכ"ם והתקשי"ר כלשונן ולהקפיד שבעתיים כאשר מדובר במימון נסיעות להשתלמות שלא נעשו באמצעות המשרד או קרן המחקרים כנדרש, אלא באמצעות האגודה לבריאות הציבור.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר:
על פי הדוחות שהעביר משרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - משרד החקלאות) לנש"ם, בשנת 1998 נעשו מטעמו 235 נסיעות בתפקיד ובשנת 1999 - 268 נסיעות (לא כולל נסיעות השר). המטרות העיקריות של הנסיעות היו: השתתפות במפגשים של גופים בין-לאומיים שישראל חברה בהם, השתלמויות, מפגשים מקצועיים, סיורים וכנסים מקצועיים, פרויקטים של מחקר, וכן בדיקות של תוצרת חקלאית ומקום הגידול שלה לצורך יבוא או יצוא. 133 מהנסיעות ב-1999 (כמחצית) מומנו מתקציב המדינה, 76 נסיעות (28%) מימן גוף פרטי מסחרי, 30 - גוף ממשלתי בחו"ל, 26 - גוף לא מסחרי ושלוש נסיעות מומנו בידי הנוסעים עצמם. ההוצאה על נסיעות מתקציב המשרד היתה כ-1.6 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 1998 ו-1999.
כשמדובר בנסיעות שמממנים גופים חיצוניים נוהג המשרד לגבות מהם מקדמות או לקבל מהם התחייבויות כספיות ולשלם בעד הנסיעות בהתאם לכללים ולסכומים החלים על נסיעות שממומנות במלואן מתקציב המדינה. ההוצאות בגין נסיעות אלה נרשמות בתקציב המשרד כהוצאה המותנית בהכנסה, ואילו התקבולים מהגופים החיצוניים נרשמים בתקנה של הכנסה מיועדת.
1. עובד בכיר במשרד החקלאות, שמשמש בתוקף תפקידו גם יו"ר של אחת ממועצות הייצור החקלאיות, נסע לחו"ל חמש פעמים בשנים 1998-2000 (עד יוני) מטעם מועצת הייצור ועל חשבונה. מקצת הנסיעות נועדו לפגישות עסקיות בנושא יצוא התוצרת של הענף. נסיעות אלה היו "נסיעות בתפקיד", ולפיכך חלות עליהן ההוראות שנקבעו בתקשי"ר לגבי נסיעות לחו"ל במימון גוף חיצוני. הביקורת העלתה, כי העובד לא ביקש מהמשרד אישור לנסיעות אלה ולא דיווח לו עליהן, וממילא לא דן המשרד בנחיצותן, היועץ המשפטי לא התבקש לחוות את דעתו לגביהן, והמשרד לא דיווח עליהן לנש"ם. יצוין, כי בעד ימי השהייה בחו"ל קיבל העובד מהמשרד את שכרו הרגיל.
בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2000, ציין העובד הבכיר, כי אכן לא הגיש טופס בקשה לנסיעות האמורות, אך הנסיעות נעשו בידיעתו ובהסכמתו של מנכ"ל משרד החקלאות, ואושרו בעל-פה. עוד הסביר העובד, כי בעבר העלה לפני היועץ המשפטי של המשרד את הצורך בנסיעות לחו"ל במסגרת תפקידו כיו"ר המועצה, וקיבל את אישורו לכך.
לדעת משרד מבקר המדינה, אישור המנכ"ל לנסיעות האמורות היה צריך להינתן בכתב, קודם לנסיעה. לפני כל נסיעה של העובד האמור היה על המשרד לבקש חוות דעת משפטית כתובה בשאלה אם אין במימון נסיעה זו משום ניגוד עניינים.
יתר על כן, מן הראוי שמשרד החקלאות ישקול אם יש מקום שיו"ר המועצה, שתפקידו לפקח על ביצוע המדיניות שקובע משרד החקלאות, ישתתף לעתים מזומנות בנסיעות לחו"ל מטעם המועצה ובמימונה. אם נסיעות אלה דרושות לצורך מילוי תפקידו של העובד כנציג שר החקלאות, מן הראוי שהמשרד יכלול בתקציבו את ההוצאות עליהן.
2. נמצא, כי ארבעה גופים שקיבלו כספים מתקציב המדינה מימנו בשנת 1999 עשר נסיעות לחו"ל של עובדי משרד החקלאות. הדבר אינו תואם את הוראת התכ"ם שלפיה אין לאשר נסיעות של עובדי מדינה על חשבון גוף שהממשלה משתתפת בתקציבו. יצוין, כי ההוצאות בגין שבע מהנסיעות האמורות נרשמו בתקציב המשרד כנדרש, ואילו ההוצאות בגין שלוש נסיעות לא נרשמו בתקציבו, ולמשרד לא היה מידע על העלויות של נסיעות אלה.
עוד נמצא, כי ב-1999 מימנו גופים מסחריים או עסקיים ישירות 13 נסיעות בתפקיד של עובדי משרד החקלאות - לאירופה, לצפון אמריקה, למזרח הרחוק ולאפריקה - בלי שהמשרד היה מעורב בכך, ובלי שההוצאות עליהן נרשמו בתקציבו. גם גופים שאינם עסקיים מימנו ישירות נסיעות של עובדי המשרד באותה שנה, וגם נסיעות אלה התקיימו בלי אישור המשרד, וההוצאות עליהן לא נרשמו בתקציבו.
משרד החקלאות הסביר בתשובתו למשרד מבקר המדינה, כי בדיעבד התברר שחלק מנסיעות העובדים במימון גופים חיצוניים נעשו שלא באמצעות אגף הכספים של המשרד, וכי בעקבות הביקורת הוא יפעל לבצע את ההעברות הכספיות לפני יציאת העובד לחו"ל. עוד ציין המשרד, כי כאשר הנסיעה לחו"ל ממומנת בידי גופים בין-לאומיים או ממשלות זרות, המזמין נושא בכל הוצאות הנסיעה, אך לא ניתן לבצע העברה כספית לתקציב המשרד.
מימון ישיר של ההוצאות בגין נסיעות לחו"ל של עובדי המשרד בידי גופים חיצוניים הנזקקים לשירותי המשרד מעלה חשש לניגוד עניינים, ועלול ליצור תלות של העובדים הנוסעים בגופים אלה.
משרד החינוך:
נסיעות רבות לחו"ל מטעם משרד החינוך מומנו בידי גופים חיצוניים: בשנת 1998 מומנו בידי גופים חיצוניים - מימון מלא או חלקי - 98 נסיעות (%51 מכלל הנסיעות) ובשנת 1999 - 66 נסיעות (%37 מכלל הנסיעות). מימון הנסיעות האלה נעשה בעיקר בידי ארגונים בין-לאומיים (נסיעות לכנסים, סמינרים וכדומה) ובידי ארגונים יהודיים (נסיעות לצורך ביקורים במוסדות חינוך יהודים בתפוצות ועוד). נמצא שלמשרד לא היה פיקוח על ההוצאות בגין הנסיעות שמימנו גופים חיצוניים, ולא ניתן לדעת אם הוצאות הטיסה והשהייה בחו"ל היו בהתאם להוראות התקשי"ר.
נמצא, כי אחד מהגופים שמימן נסיעה של עובד המשרד ב-1999 גם נתמך באותה עת בידי המשרד. עוד נמצא, כי עם הגופים שהשתתפו במימון הנסיעות מטעם המשרד נמנו גופים שסיפקו לו שירותים בתשלום, או גופים שהיו להם קשרי גומלין אחרים עם המשרד.
לדעת משרד מבקר המדינה, אמנם התקשי"ר אינו שולל מימון נסיעות בידי גופים כאלה, אך עם זאת, על היועץ המשפטי של המשרד ומנכ"ל המשרד לנהוג במשנה זהירות בבואם לשקול מתן אישור לנסיעות כאמור.
במשרדי ממשלה שונים נמצאו ליקויים בטיפול בנסיעות הממומנות בידי גופים חיצוניים, ובעיקר מימון ישיר של נסיעות לחו"ל של עובדי מדינה בידי גופים כאלה, ונסיעות במימון גוף חיצוני שלא אושרו בידי המשרדים בתהליך המקובל.
עקב הרגישות הרבה של נושא זה, מן הראוי לקבוע בצורה ברורה, כי מהשלב שבו הוחלט מי העובד שייסע במימון של גוף חיצוני, יש לאשר את הנסיעה לפי הוראות התכ"ם, התקשי"ר והנוהל המשרדי, לרבות המלצת ועדת הנסיעות באותם משרדים שבהם קיימת ועדה כזו. גם החזר ההוצאות צריך שיתבצע לפי הנהלים המחייבים.
רשות השידור:
בנוהלי הרשות אין הוראה שמחייבת לקבל חוות דעת משפטית בשאלה אם נסיעה על פי הזמנה של גוף חיצוני במימון מלא או חלקי שלו, עלולה להיחשב קבלת טובת הנאה וליצור מצב של ניגוד עניינים. אולם ברשות יש כללי אתיקה המכונסים במסמך המכונה "מסמך נקדי", ובו נאסר על עובדי הרשות לקבל טובת הנאה, בין מוחשית ובין שאינה מוחשית. בסעיף 3.1 במסמך נאמר: "לא יקבל עובד, לעצמו או לאדם אחר, טובת הנאה מאדם, אם [קבלתה] תשפיע, או עשויה להשפיע, על מילוי תפקידיו או על עבודתו של העובד ברשות השידור או אם היא עשויה להיראות כאילו היא עשויה להשפיע על מילוי תפקידיו או על עבודתו של העובד ברשות". במסמך מובאות דוגמאות לנסיבות חריגות שבהן מותר לעובד לקבל טובת הנאה, אולם לא כלולה בהן נסיעה לחו"ל על פי הזמנת גוף חיצוני ובמימונו. לעומת זאת, נאמר במסמך בין השאר, כי אין לקבל טובת הנאה "ממי שקיימת לגביו אפשרות סבירה שהוא עשוי לבוא במגע עם העובד עקב מילוי תפקידיו של העובד ברשות או ביחידה שבה הוא מועסק".
בדצמבר 1999 הוציאה הלשכה המשפטית חוות דעת על בקשות שהגישו כתבת רדיו וכתבת טלוויזיה לענייני עלייה וקליטה, להשתתף בסיור ברוסיה, בהזמנת הסוכנות היהודית ובמימונה. בחוות הדעת נאמר, בין היתר, כי יש בעיה "בכך שעיתונאי נוסע לסקר אירוע מסוים ואת הנסיעה מממן הגורם שמארגן את האירוע", וכי על הרשות להסדיר בכללים את עניין נסיעתם של כתבים על חשבון גופים חיצוניים. עד נובמבר 2000, מועד סיום הביקורת, לא הוכנו כללים או הנחיות שמסדירים את הנסיעות של עובדים לחו"ל הנעשות בהזמנת גופים חיצוניים ועל חשבונם. יצוין, שלמרות חוות הדעת האמורה אישרה ועדת הנסיעות את נסיעתן של שתי הכתבות.
הבדיקה העלתה, כי בחודשים ינואר-אוקטובר 2000 אישרו המנכ"ל, ולרוב גם ועדת הנסיעות, בקשות רבות של עובדי הרשות להשתתף באירועים בחו"ל, על פי הזמנת גופים חיצוניים (כמו הסוכנות היהודית, משרד החוץ, ממשלות זרות, חברת שידור, וארגון קהילות יהודיות מקומיות) ובמימונם החלקי או המלא - בלא להעביר את הבקשות לבדיקת הלשכה המשפטית לפני אישורן, כדי שתבחן אם בקבלת ההזמנה יש טובת הנאה ועלול להיווצר מצב של ניגוד עניינים. עוד הועלה, שגם כמה נסיעות "מבצעיות", שמומנו בחלקן או במלואן בידי גופים חיצוניים, אושרו בידי המנכ"ל בלא שהועברו לפני אישורן ללשכה המשפטית לקבלת חוות דעת. במרבית הנסיעות האמורות היה קשר בין המשימה שלשמה נשלח העובד לחו"ל לבין הגוף המזמין. להלן כמה דוגמאות:
1. במארס 1999 יצא צוות של חמישה עובדים להולנד להכין משדר על גידול פרחים בישראל וייצואם לחו"ל. כרטיסי הטיסה והלינה היו על חשבון מועצת הפרחים. יצוין, כי הנסיעה אושרה בידי ועדת הנסיעות, אף שהיא היתה "מבצעית". בתשובתו הודיע מנכ"ל הרשות כי בעקבות הביקורת לא יאושרו בעתיד נסיעות שנועדו להכנת משדר במימון גוף שקשור לנושא המשודר.
2. ב-22.4.99 טס נשיא המדינה למצרים לחצי יום והתלווה אליו צוות של הרשות. את הטיסה מימנה לשכת הנשיא. ב-24.4.99 יצא הנשיא לביקור של שבוע בסין, והתלווה אליו צוות של הרשות שבו היו שתי כתבות. לשכת הנשיא מימנה את הוצאות הטיסה והלינה של אחת מהן.
3. במאי 1999 יצאו שני כתבים למרוקו לסיקור ועידת האיחוד העולמי של יהודי מרוקו. הרשות מימנה את הטיסה בלבד, ואילו את השהייה במקום מימנו המארחים. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מסר מנכ"ל הרשות כי שהיית הכתבים במרוקו על חשבון המארחים היתה תוצאה של אי-הבנה.
4. המנכ"ל אישר למפיק בטלוויזיה לנסוע להולנד בתאריכים 14.10.99-17.10.99 כדי לתאם בין שידור ישיר של הגרלת מפעל הפיס באירופה למשדר "פיס מילניום" שתוכנן לשדרו ב-16.10.99 בערוץ 1 בטלוויזיה, במסגרת תשדירי שירות. על פי מכתב הבקשה של מנהל הטלוויזיה אל המנכ"ל לקבל את האישור לנסיעה האמורה, מדובר היה בהסכמת הרשות "לשדר את הגרלת הפיס האירופי בשידור ישיר, במסגרת יחסינו המשותפים עם מפעל הפיס". התברר, כי מפעל הפיס מימן ישירות את כל ההוצאות על נסיעת המפיק ושהייתו בחו"ל, בלי שלרשות היה מידע על גודל ההוצאה. מאחר שמפעל הפיס הוא אחד המפרסמים הגדולים של תשדירי השירות בטלוויזיה, מימון נסיעות לעובד הרשות בידי גוף זה מנוגד לכללי האתיקה שנקבעו ב"מסמך נקדי". המנכ"ל אמר בתשובתו כי הנסיעה היתה צריכה להיות על חשבון הרשות, ולא על חשבון מפעל הפיס.
לדעת משרד מבקר המדינה, יש להקפיד שכל בקשה של עובד לנסיעה על פי הזמנת גוף חיצוני ובמימונו החלקי או המלא, תאושר רק לאחר שתיבדק בידי הלשכה המשפטית ברשות, ויימצא שהנסיעה אינה בבחינת מתן טובת הנאה ואינה עלולה ליצור מצב של ניגוד עניינים ולהשפיע על עבודתו של העובד ברשות. יש להקפיד על כך שבעתיים כשמדובר בנסיעות "מבצעיות", מאחר שהן נועדו בדרך כלל להכנת כתבות לשידור. מן הראוי להסדיר בכללים את הנושאים האמורים וכן לקבוע הוראה המחייבת נתק בין הגוף החיצוני שמממן את הנסיעה לבין עובד הרשות כדי למנוע חשש לניגוד עניינים.
|