מקצוע עריכת הדין בכללו סובב את העיסוק בחוק. תפקידם של
עורכי הדין הוא לייצג את לקוחותיהם בצורה הטובה ביותר ולהוביל לדין צדק שיוביל לזיכוי או לענישה המתאימה.
כמו תחומים רבים, ישנם מקרים שעורכי הדין פועלים בצורה שסוטה מדרך הישר... בישראל יש בית דין משמעתי
בלשכת עורכי הדין שמטפל באותם מקרים.
מהו בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין? במדינת ישראל קיימת 'לשכה' לכלל עורכי הדין בישראל. על-מנת להיות עורך דין בישראל, קיימת חובה לעבור בחינה ייעודית של הלשכה, לאחר לימודי משפטים במוסד אקדמאי מוכר ותקופת התמחות במגזר הציבורי או הפרטי.
כחלק ממקצוע עריכת הדין, אנשי המקצוע בישראל שעובדים בו, מתמחים ועורכי דין מחויבים לנהלים שקשורים לאתיקה מקצועית ומסייעים לשמור על תחום זה כשר ונקי עד כמה שניתן. ההרתעה שלו מסייעת בהרתעה של עורכי הדין לנצל את שליטתם בחוק לטובת ניצולו.
מתי ובאיזה מסגרת פועל בית הדין המשמעתי? ללשכת עורכי הדין יש בתי דין משמעתיים שונים, שפועלים בתחומים שונים. הלשכה היא גוף סטטוטורי, ומשמעות הדבר כי היא פועלת מכוח חוק ייעודי. לגוף זה יש סמכות חקיקה, ביצוע ושפיטה.
'חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961', הוא החוק שמכוחו קיימות ועדות המשמעת ומגדיר את פעולות לשכת עורכי הדין. סעיף 2 בחוק מגדיר את תפקידה ומטרת הלשכה. בנוסף סעיף 2(3) בחוק מאפשר ללשכה לקיים הליך שיפוט משמעתי על עבירות משמעת של עורכי דין.
בשנת 1986, הותקנו העבירות שבגינן ניתן לבצע את ההליך המשמעתי. רוב העבירות מצוינות בחוק לשכת עורכי הדין, אך חלקים מהן מופיעות גם בכללי אתיקה. התחום העיקרי של ההליך מתבצע על יחסי עורך הדין עם לקוחותיו, עמיתיו ובתי המשפט.
בסעיף 12 לחוק מוגדרים המחוזות של ועדות האתיקה המחוזיות. החוק מחלק אותם לשישה מחוזות שונים, ירושלים, תל אביב, חיפה, נצרת, באר שבע ומרכז. ברוב המקרים, תלונות לוועדות האתיקה ידונו בעורכי הדין שמשתייכים למחוז שלהם.
סעיף 15 לחוק קובע שלכל ועדה יהיה בית דין משמעתי שחבריו ממונים על-ידי ועדת המינויים של הלשכה, לכהונה של 4 שנים. בית הדין יכול
להפעיל סנקציות בדרגות שונות ברגע שמחליט שעורך דין סטה מכללי ההתנהגות הנדרשים.
במקרים שוועדה מחוזית מחליטה לא לדון במקרה, המתלונן יכול לפנות לוועדה ארצית שתבדוק אותה פעם נוספת. אם היא תחליט שיש לה מקום היא תשלח אותה בחזרה לבית דין מחוזי.
סעיף 70 לחוק מגדיר בית דין משמעתי ארצי, אליו יכולים לערער, המתלונן, הנאשם ועדת האתיקה הארצית ויועמ"ש. בתי דין אלה מורכבים משלושה חברים שאחד מהם הוא אב בית הדין שאחראי על ניהולו התקין של ההליך.
כיצד בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין יכול להעניש? חוק לשכת עורכי הדין מגדיר בסעיפים 68 - 69 את העונשים והחלטות נוספות שיכולה הוועדה לקבל כאשר מגיע אליהם מקרה בו הם נדרשים לדון.
1. סעיף 68 - עונשים כוללים. הודעה רשאית להוציא אזהרה, נזיפה, קנס עד 25,000 שקל לכל עבירה (הכסף משולם לקופת הלשכה). בנוסף, יכולים להשעות מהלשכה (גם על תנאי) לתקופה של עד 10 שנים, ואף הרחקה מהלשכה.
2. סעיף 69 - החלטות שאינן עונשיות. הסעיף מאפשר לחייב את הנאשם לשלם ללשכה, למדינה ולמתלונן את הוצאות המשפט. החזרת שכר שהושג בדרך של עבירת משמעת, חלקים ממנו או כולו. חיוב נאשם בקנס כפסי, שלמרות קבלתו אינו מונע הגשה תלונה אזרחית נוספת.
הוועדה יכולה להורות על פרסום פסק דין של המקרה, בצורה מלאה או חלקית ואף להחליט אם לפרסם את שמו או לצנזרו.
ליווי משפטי בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין כמו שעורכי דין יודעים לעשות הכי טוב, גם תחום האתיקה המקצועית של עורכי דין הפך למקצוע. אם הנכם אוהבים את תחום האתיקה המקצועית או שהגישו נגדכם תלונה בבית הדין המשמעתי, כדאי להתייעץ עם עורך דין.
תחומי המשפט הרבים שונים זה מזה, כך שגם עורך דין שמתמחה בתחום הפלילי שמתמודד עם תלונה כדאי שייעזר מקצועית. עולם המשפט האזרחי והאתיקה שונים מאוד בצורת הגישה והפעולה מאשר בתחום הפלילי, ולכן חשוב לא לוותר על כך.
לסיכום, גם במקצוע בו תפקיד העובדים הוא הוצאת האמת לאור בצורה הישרה ביותר, יכולות לצוץ בעיות אתיות ואחרות. לטובת כך, חוק עורכי הדין מכיל את בית הדין המשמעתי שהוא בעל סמכויות ענישה כלפי עורכי דין שנגדם הוגשה תלונה.