הנאשמת התבקשה על-ידי ניידת משטרה לעצור את נסיעתה לאחר שביצעה עבירת תנועה, והובהר לה על-ידי שוטרי התנועה שעיכבו אותה כי יירשם לחובתה דוח תנועה הכולל הטלת קנס בסך של 1,500 שקל. הנאשמת לא קיבלה את החלטת השוטרים בשוויון נפש, השתוללה במקום, דחפה את השוטרים ובשלב מסוים אף נשכה שוטרת שניסתה לאזוק אותה.
בגין מעשים אלו הועמדה הנאשמת לדין בבית משפט השלום בנצרת, ולאחר שהודתה בכתב אישום מתוקן, התבקש בית המשפט לגזור את דינה. הנאשמת ביקשה באמצעות
סנגור עורך דין פלילי להסתפק בענישה צופה פני עתיד בדמות מאסר על תנאי, ואולם בית המשפט מצא כי נסיבות האירוע מחייבות ענישה הרתעתית הכוללת הטלת מאסר בפועל שאותו ניתן לרצות בעבודות שירות.
אירוע פעוט של מתן דוח הפך תוך זמן קצר לזירת תקיפת שוטרים במהלך שנת 2021, נסעה הנאשמת באחד מכבישי הצפון ותוך כדי כך ביצעה עבירת תנועה. באותה העת, הייתה בקרבתה ניידת משטרה אשר הורתה לה לעצור בצד הדרך. במהלך השיח בין השוטרים לנאשמת, נאמר לה כי בכוונתם לרשום לה דוח על סך 1,500 שקל. הנאשמת החלה בתגובה לאיים על השוטרים, לצעוק עליהם וניסתה לקחת מידיהם את רישיון הנהיגה שלה.
עקב התפרעותה, החליטו השוטרים במקום, בהם גם שוטרת, לאזוק את ידיה של הנאשמת. אולם בעת איזוק ידיה, נשכה הנאשמת את השוטרת בידה, ניסתה לנשוך את השוטרת פעם נוספת ברגלה, שרטה שוטר נוסף גם ברגלה וסירבה להיכנס לתוך הניידת לצורך עיכובה לתחנת המשטרה תוך שהיא מאיימת על השוטרים.
בגין מעשים אלו הועמדה הנאשמת לדין בבית משפט השלום בנצרת בגין עבירות של תקיפת שוטר לפי סעיף 273 לחוק העונשין ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, שתיהן עבירות שהעונש שניתן להטיל בגינן מאסר בפועל. כמו-כן, ביחס לעבירה של תקיפה שוטר קובע החוק חובה על בית המשפט להטיל עונש מאסר של 3 חודשים לפחות, אולם ניתן להטיל אותם לריצוי על תנאי.
הנאשמת הודתה במעשיה והדמינה ביקשה כי יוטלו עליה עבודות שירות הנאשמת, באמצעות בא-כוחה, הגיעה להסדר טיעון עם התביעה, שלפיו תודה בכתב אישום מתוקן ולקראת מועד הטיעונים עונש ייערך בעניינה תסקיר מטעם שירות המבחן. עוד סוכם בין הצדדים כי המדינה לא תטען להטלת עונש חמור ממאסר בפועל הניתן לריצוי בעבודות שירות, ואילו ההגנה תהיה חופשית בטיעוניה.
לקראת מועד הטיעונים לעונש הוגש לבית המשפט תסקיר שלא כלל בשורתו התחתונה המלצה כלשהי בדבר טיפול או שיקום של הנאשמת. שירות המבחן ציין כי הנאשמת היא בעלת יכולות אישיות גבוהות, ואולם התרשם כי יש לה נטייה להתנהגות אלימה לצד קושי ביכולתה לרסן את עצמה. עוד צוין כי הנאשמת אומנם נעדרת עבר פלילי אולם יש לחובתה הרשעות קודמות בתחום התעבורה.
בעת הדיון, עתרה התביעה לקבוע מתחם עונש הולם אשר נע בין 6 חודשי מאסר הניתנים לריצוי בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר, וביקשה לקבוע כי מעשיה של הנאשמת מחייבים ענישה של 9 חודשי עבודות שירות. את טיעוניה תמכה בצורך לנקוט יד קשה כנגד מי שפוגע בסמלי השלטון האמונים על שמירת החוק.
בא-כוחה של הנאשמת טען כי המתחם ההולם את מעשי הנאשמת נע בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר בודדים, וכי נסיבותיה מאפשרים הטלת ענישה צופה פני עתיד לצד קנס לא גבוה והתחייבות כספית להימנע מעבירה. את טיעוניו תמך הסניגור בכך שהנאשמת לקחה אחריות על מעשיה, חסכה זמן שיפוטי וכי מעשה התקיפה עצמו היה ברף נמוך, נקודתי וספונטני.
אלימות כלפי נציגי אכיפת החוק אינם מאפשרים הסתפקות במאסר מותנה לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעונש, פנה בית המשפט למלאכת גזירת הדין ובחן בדקדקנות את מדיניות הפסיקה הנוהגת במקרים דומים. בית המשפט קבע כי מעשי הנאשמת נושאים בצידם חומרה הנובעת מהזלזול והאלימות שהופנו כלפי נציגי אכיפת החוק במדינה. מעשים אלו, לשיטת בית המשפט, מחייבים הטלת מאסר בפועל ולו בעבודות שירות, ובהתאם לכך גזר עליה 3 חודשי עבודות שירות ומאסר מותנה.
לקריאת פסק הדין המלא ראו ת"פ 8939-01-22 מדינת ישראל נ' בנא