יום למען ילדים חולי סרטן בבית חולים בני ציון בחיפה לזכר חברה שלי ורדצור ז"ל

שלום רב שמי אור ואני בת 24. אשמח אם תעיינו בכתוב ואם תוכלו לעזור לי במתנדבים, אנשי אמנות שיגיעו לילדים חולים בבתי החולים ולכלי צביעה לילדים או בתרומות של קלפי טאקי שהולכים מתנה לכל ילד חולה. 0546330560 אור גל:) יום לזכר חברה שלי ורד צור ז"ל - "יום טאקי" אחד מהדברים שרכשתי במהלך הכרות עם ילדים חולים מאוד היה ועדיין היינו לחוות את הרגע והלעשיר אותו לקבל יותר מחשבות מוזרות ובלתי נעלות על הדעת, להיפתח, אפילו אם יש לך שן שחורה לחשוף אותה חח תוך כדאי הכרות הילדים המקסימים האלה, ארגש אתכם בסיפור קצר אישי היש בתוכנו משימה המועדת להתרחשות בבתי החולים בארץ לפני שנה, הגעתי למחלקה אונקולוגית ילדים בבית חולים כשבכיסי מבצבצים קלפי טאקי. חלפתי על פני חדר של בחורה בגילי, לקחתי צעד אחורה, נכנסתי לחדרה ואמרתי: "את באה שאני אקרע אותך טאקי?". היא צחקה וענתה לי: "היית מתה!". מאותו הרגע אני וורד צור נהפכנו לחברות ממש שקשורות אחת לשניה. מצאתי את עצמי באחד הלילות תופסת טראמפ כדי להביא לה מטען של פלאפון וחוזרת בטראמפ. היינו יוצאות המון לשחק סנוקר ולתחנה המרכזית, ורד, אהבה בגדים.. ואיפור וליצנים ורייקי ולעשות יצירות מחרוזים. ורד סבלה מגיל 3 מחלת סרטן הדם - לוקמיה. בחורה בת 21 מאילת עם שמחת חיים ששבתה את תשומת לב המכרים. מתחת למיטת האישפוז שלה היו נעלי אצבע צבעוניות, כאילו שבאה לבילוי קצר וכבר תשוב הביתה. בשלב מסוים ניתן היה לחוש הפוגה באויר, מכל דבר עשינו צחוק ולקחנו באחת היציאות שלנו בלונים וניסנו לעשות צורת כלב. ורד הצליחה. לי תמיד יצא כלב בלי רגל... אחיה נמצא כתורם מח עצם מבטיח וכל מה שנותר זה לתת לגוף מעט לנח ועוד מעט הכל יהיה בסדר. זה היה כל כך בטוח. אמרתי לך שבחדר בידוד אני ועוד מתנדב נעשה משמרות ולא נעזוב אותך ואת הנחת את ראשך על ברכיי בחדר ההורים זוכרת? ליטפתי את שערותייך שבקרוב ידענו שיחלו לנשור שוב אחרי הכימו לקראת ההשתלה אבל הית מוכנה לזה כל כך ובכית ואני בכיתי וסגרנו על זה שיהיה רק צחוקים בחדר בידוד. ואת התחלת לצחוק מהציניות שלי. ואז חני מכוח עזר נכנסה ומהר העברנו נושא. ורד היקרה לא הספקת להגיע ליום שבו תעברי את מח העצם, גופך החלש לא עמד במשימה, ב- 6.7.2004. הכריעה אותך מחלת הסרטן. את הרגע מול דלתות חדר טיפול הנמרץ לא אשכח, את הכאב והאובדן. ירדנו למטה בלובי הבית חולים והדלקנו לך נר. שבורים, ומה הלאה? מה. לזיכרך, ורד, החלטתי להרים יום טאקי אשר יכלול טורנירים של טאקים, מלא מתנדבים ליצנים ומאפרים ומאפרותץ. אנשי רייקי והילינג ואני פונה לאנשים שיתרמו לי קלפי טאקי שאוכל לתת לכל ילד חולה מתנה. יש כמה שלועגים לי על הרעיון, ורד. אבל שתדעי שיום טאקי 1 היה בתל השומר וכל כך שימח ילדים שנוצר יום טאקי 2 בבית חולים דנה והיה לא פחות מוצלח מהקודם ולכן אני ממשיכה ביום טאקי 3 בבית חולים מאיר ב- 12.9.2005 מהשעות 11 בבוקר עד 2 בצהריים. שכולם יהנו מהזמן של המשחק יחייכו מהיום עצמו היו כמה אנשים שלעגו לי על הרעיון אבל תראי ורד, התאמצתי כל כך והצלחתי עכשיו נותר לי רק לפנות לאנשים ולבקש שיבואו להתנדב בשאר ימי הטאקי בבתי החולים בארץ, שיתרמו לי קלפי טאקי ויעזרו לי להעלות עוד הפקה משמחת ומיוחד זו מלאת רגשות כלפייך יקירתי עמוק בלב - "נשיקות של אור" זה הסלואגן. מי שמעונין לעזור לי בהצלחת יום הטאקי שיפנה אלי. אני לא עמותה ולא מתיימרת להיות עמותה. לפי דעתי לא צריך להיות עמותה כדי לשמח ילדים חולים, ובמיוחד לא לעסוק בכספים. עמותות עובדות עם ניירת וכל דבר לוקח להם זמן. אפילו להגשים חלום לילד חולה. ויש שם המון מירמה וגניבות כספים. בקיצור - אם אדם רוצה לעשות משהו טוב הוא פשוט עושה בלי כל החירטוטים מסביב. אז אני לא עשירה ולא מספיק מקושרת לעולם הגדול כדי לתרום מלא כסף או ממתקים או צעצועים לילד שזקוק לזה. אבל אני מצליחה באמת להפיק אירועים, מהקטנים עד לגדולים שבאמת מעלים ספירה לילד והורים של ילדים באים וכל כך שמחים ויש תגובות לחיוב. כל המעונין לעזור לי בהצלחת הפרויקט של ימי הטאקי יכול לשלח את קלפי הטאקי ל: המייל שלי הוא- or23_girl@walla.co.il רחוב ירמיהו 30 מסעדת בר ים תל אביב. בואו לא ניתן להם לשכב ככה במיטה ונשפר להם את המצב רוח נרים אותם מהעצב אתם באים?