המחסור בכוח האדם במשטרה, ריבוי תפקידיה והעלייה בהיקף הפשיעה ובמידת תחכומה הגדילו בהתמדה את העומס המוטל עליה ומנעו ממנה לטפל בכל התלונות המופנות אליה. בשל כך התקשתה המשטרה בטיפול בעבירות שאינן פשע (עבירות שעונשן עד שלוש שנות מאסר).
תלונות על עבירות אלה נגנזות, לעתים קרובות ללא חקירה ובלא שהוטלה על החשודים סנקציה כלשהי בידי המשטרה או בידי רשות אכיפה אחרת. בנסיבות אלה נדרשה המשטרה לקבוע סדרי עדיפויות בעבודתה.
לשם כך, גיבשה המשטרה בסוף שנות התשעים, את "מדיניות התעדוף". המטרה העיקרית של מדיניות זו היתה לייעל ולשפר את עבודת המשטרה על-ידי קביעת קריטריונים לטיפול בתלונות, שיקבעו אילו תלונות לגנוז ללא חקירה, ובאילו יש להתמקד, כאשר התלונות שלא ייחקרו במשטרה יטופלו באמצעות מנגנונים חלופיים.
מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס, בחן בשנה החולפת את יישומה של מדיניות זו ע"י המשטרה וגורמי אכיפת החוק. הדוח מעלה סימני שאלה רבים באשר ליעילותו של מודל התעדוף.
בין היתר, עולה מהדוח כי התעדוף גובש ללא היוועצות מספקת בין המשטרה ובין היועמ"ש, דבר שפגע ביכולתה של המשטרה לקדם את פיתוחם של מנגנוני טיפול חלופיים להליך הפלילי.
כמו כן, אחת המטרות העיקריות של התעדוף - יצירת מודלים חלופיים לחקירה המשטרתית, לא יושם. החלופות, בהן שימוש בסמכויות של משרדי ממשלה שונים ופקחי רשויות מקומיות, או גורמים סמי-משטרתיים, דוגמת השיטור הקהילתי והסיור, לא מומשו. חלופה נוספת, הקנס המנהלי, היוצר הרתעה כספית כנגד מבצעי עבירות, לא יושמה אף היא.
משרד המבקר ערך מדגם של תיקים שטופלו ע"י מדיניות התעדוף במגמה לבחון האם טופלו כיאות, ואלו ממצאי המדגם:
"במסגרת התעדוף נגנזו ללא חקירה כ- 34% מהתיקים אף שהיה מקום לברר, טרם קבלת ההחלטה, פרטים נוספים על החשוד או על נסיבות העבירה. כמו כן, נמצא שלמרות החובה לנמק את ההחלטות, ב- 42% מהתיקים לא פורטו כלל הנימוקים לגניזת התלונה או שההנמקה לא היתה מספקת - לא עמדו בתבחינים העיקריים או שהיתה סתירה בהנמקה או שהנימוק היה לקוני (44%). יש בכך פגיעה בכללי מינהל תקין, ועולה חשש שגניזת תלונות ללא חקירה נעשית ב"יד קלה".
ליקוי נוסף שהתגלה בנוהל התעדוף נוגע לזכויות החשודים. בנוהל, לא נקבע באילו נסיבות גניזת תלונה ללא חקירה טעונה רישום פרטי החשוד ברישומים המשטרתיים, ובאילו נסיבות אפשר להימנע מכך, דבר אשר גורם פעמים רבות לרישום פלילי שלא לצורך כנגד חשודים.
כמו כן, המשטרה אינה מקפידה לשלוח למתלוננים הודעה על גניזת תלונותיהם ללא חקירה אף שהדבר מתחייב על-פי חוק סדר הדין הפלילי. בכ- 40% מהתיקים שנגנזו נמצא שלא נשלחה למתלונן הודעה על תוצאות הטיפול בתלונתו ובדבר זכותו לערור על ההחלטה.
הנתון הבעייתי ביותר באשר למודל התעדוף נוגע במהותו של הנוהל. התעדוף נועד בכדי לשפר את איכות החקירה - להגדיל את מספר כתבי האישום שיוגשו בידי התביעה ולהקטין את מספר התיקים שייגנזו.
ואולם, מבדיקת המבקר עולה כי דווקא בשנת 2001 - השנה שקדמה ליישום המודל - היו תפוקות איכותיות יותר. לעומת זאת, משנת 2002 ועד 2004, שבהן היתה אמורה להיות מיושמת מדיניות התעדוף, פחת בהדרגה שיעור תיקי החקירה שהסתיימו בהגשת כתבי אישום, וגדל בהדרגה שיעור התיקים שהתביעה החזירה למשרדי החקירות לשם השלמה או שנסגרו בידי התביעה.