מדינת ישראל החליטה להעביר את השליטה על רצועת עזה לידי הערבים. כפי שניבאתי, למרות ההצהרות המתלהמות על שמירת ציר פילדלפי בידינו ברור היה כי הציר ינטש גם הוא שכן אין למדינת ישראל בשלב זה את היכולת, מבחינה פנימית, להשקיע את הכוחות והקרבנות באחזקת הציר.
עתה, מבקש ראש ממשלת ישראל מן המצרים, אלו אשר דחפו לעושי דברם ברצועה נשק וחמרי חבלה, לעצור את הזרמת כלי המשחית לידי צבא המיליון העומד עתה לרשותם כדי לנגח את ישראל.
ח"כ שטייניץ נבעת: זו הפרה של ההסכם, זה מסכן את מדינת ישראל.
רוצה לומר, מיליון ערבים חמושים ברצועת עזה לא מסכן את מדינת
ישראל. מאות אלפי חמושים ביהודה ושומרון לא מסכן את מדינת ישראל שמונה מאות מצרים הרכובים על שריוניות זה מה שמסכן את מדינת ישראל. נו באמת.
רק שיסביר לי מישהו כיצד נוכחותם או חסרונם של גדוד, או שניים, ואפילו חטיבה מצרית מסכנת את מדינת ישראל יותר משלושה מיליון ערבים עוינים אשר פרושים בתוך מדינת ישראל. כיצד זה שחימושם של אלפי ערבים ביהודה ושומרון תחת האיצטלא של משטרה פלשתינית במרחק של חמישה ק"מ מן המטה הארצי של המשטרה הוא פחות מסוכן מחטיבת חי"ר מצרית הפרושה בסיני. כיצד זה שתהלוכות ענק של חמושים מבורדסים לאחר כל פעולת סיכול של צה"ל מתקבלות במשיכת כתף, ואילו פלוגות חירי-בירי גלויות פנים עם מדים מצריים מדירות שינה מעיני חברי הכנסת הנכבדים.
וההסכם שנפרץ? נו באמת. הרי ההסכם נפרץ מדי יום וכל לילה כאשר המצרים מזרימים נשק וחמרי חבלה מרפיח המצרית א' לרפיח המצרית ב', זו שמזרחית לציר פילדלפי. ממתי מצפה מישהו שהערבים יכבדו הסכמים כלשהם? ומי זה שיעצור את הצבא המצרי אם יחליט להציף את סיני דרך עשרים או שלושים המנהרות שחפר בדיוק לצורך זה מאז הסכם ה"שלום"?
אריק שרון מבין במצרים ובמלחמה לא פחות ואולי יותר מיובל שטייניץ. הוא יודע כי לא המצרים הם שמסכנים את שרידותה של ישראל אלא הערבים החיים בתוכה, ומתרבים בקצה המהיר ביותר בעולם. לערבים הללו יש למצוא פתרון, והפתרון הזה קרוי עזה. זה שהוא פתוח לסיני? מצוין. סיני ענקית, ואיננה אלא 2% משטח מצריים ואין סיבה שבעולם שסיני לא תקלוט את עודפי הפלשתינים של עזה, וכל מי שיצורף אליהם מרצון או בעל כרחו.
ואם המצרים לא מעוניינים בעימות עם הפלשתינים, כדאי שיסוגו מסיני לאלתר.
כמובן שאין למצרים שום כוונה להצר את צעדיהם של אחיהם הערבים. מלחמה אחת היא להם, להשמיד את האויב הציוני. לפחות אז פארסת השלום המדומה עם המצרים תתבקע ונדע לכלכל את צעדינו בהתאם.
כרופא, עלי לראות את הסיכונים. אם החולה יבריא ללא עזרתי, מה טוב. אבל אם אסרב לזהות את המנינגוקוק, אבוי לחולה ואבוי לרופאו. לאחרונה שספרתי היו גם הפלשתינים וגם המצרים אחראים להרג גדול במאות מונים מאשר המנינגוקוק, ולכן הרשו לי לחזות רעות, ולקוות לטובות.