אהבה היא חוכמה. מעבר להיותה כוח מכוחות הנפש המתבטא ברגש ובתשוקה ובמודעות עצמית, כלומר בהכרת האוהב/ת בעצם היותו/ה אוהב, האהבה מחייבת לימוד והעמקה ככל חוכמה מן החוכמות.
לימוד חוכמת האהבה מתקיים בשני אופנים: הראשון הוא הבירור, ההתבוננות והעיון התיאורטיים, בבחינת תלמוד המביא לידי מעשה. השני הוא הלימוד מתוך התנסות, לימוד של מעשה בחיי אהבה בין בני הזוג. כך וגם כך ראוי לכל אחד ולכל אחת להקדיש את הזמן הדרוש ללימוד נושא חשוב כל-כך, שכמידת חשיבותו הרבה כך גם מידת הזנחתו.
רבים מאיתנו אינם מקדישים לכך זמן כלל ומתייחסים לאהבה כמובנת מאליה. יש בכך משום האבסורד, שהרי האהבה היא הפחות מובנת מכל נושא או תחום אחר. אין מי שיוכל לומר: לימוד חוכמה זו אני משאיר למתעניינים בה - לי איננה נוגעת. חוכמת האהבה מיוחדת מן החוכמות כולם משום שהיא נוגעת לכל אדם ואדם, לכל אישה ואיש.
רוב בני האדם מכירים שתי גישות לאהבה: הגישה הפוריטנית והגישה המתירנית. פרופ' נפתלי רוטנברג מציג בספרו גישה הרמונית מגובשת שדוחה את השמרנות ואת המתירנות גם יחד, ומציגה את האהבה כהרמוניה בין שכל, נפש וגוף.
הספר אילת אהבים מזמין את הקוראים לדיון ולעיון בשאלות היסוד של האהבה: מהו סוד המשיכה בין גברים לנשים? מדוע הם משתוקקים אלה לאלה, מתאהבים ומבקשים להתאחד באהבתם? מה מייחד אדם חכם כדי שיהיה ראוי לתואר "חכם האהבה"? מה היחס בין אהבה, שוויון ופמיניזם? מה באשר לאהבה שאיננה בת-מימוש? מה היחס בין אהבה, זוגיות ופרישות מינית?
המקורות היהודיים ומקורות התרבות הכללית עסקו בשאלות אלה באינטנסיביות רבה, ומגוון של תשובות ורעיונות מרתקים מוצע לקוראים בספר זה.
