הבדיחות הופיעו ונפוצו כמו אש בשדה קוצים כבר בשנה הראשונה של העלייה הגדולה של שנות התשעים. העולים הבחינו מיד שלשורה הארוכה של מילים עבריות יש תאומים בשפת אימם. אחד העיתונים הרוסיים באותם הימים פרסם במדור הסאטירי שלו מכתב, אותו חיבר כביכול עולה חדש ושלח לחבריו ברוסיה. העולה מתלונן על קשיי הקליטה ומוסיף: 'אנחנו כאן סובלים נורא. גרים בחור עלוב (לצליל 'דירה' дыра, diraיש ברוסית משמעות 'חור עלוב'), מתרחצים בבור (הצליל 'ים' ברוסית מזכיר את המילה 'ימה' - 'בור' - яма, yama), כשאתה מושיט לישראלי יד, הוא נותן לך רעל' ('יד' ברוסית - 'רעל' яд, yad - ).
אחת הבדיחות הראשונות ששמעתי אז הייתה כדלקמן: אישה בשם מַשַה חוזרת הביתה, ומספרת לבעלה שכאן בישראל כולם מכירים אותה. 'בתחנת אוטובוס, בתור לסופר, בקופת חולים כולם פונים אלי: 'מַשַה?'. כפי שוודאי הבנתם, הישראלים ניסו לברר בעזרתה מה השעה.
אני בעצמי התבדחתי באותם השבועות הראשונים והמטורפים בהם צללתי לתוך השפה החדשה, והרגשתי שלעולם לא אצליח לרכוש אותה: 'עברית - שפה קשה, בגללה יש לי 'קַשַה' בראש' (דייסה ברוסית - каша - kasha).
אחד הפובליציסטים הרוסיים כתב בזמנו: 'אתה ישראלי אמיתי עם כבר אוהב חומוס, כל שעה עגולה עוזב הכול לטובת חדשות ברדיו ולא צוחק על שם העיתון ' ידיעות אחרונות' (לאוזני הרוסים זה נשמה כמו 'אידיוט גמור'...)
את העיר הנפלאה ראשון לציון הרוסים מזמן מכנים 'רַשֶן לציון', בגלל האחוז הגבוה של העולים בה. דבר מבורך - יש לציין, שמעיד על כך שבעיר מקבלים את העולים בסבר פנים יפות.
|
סיפרו לי על מקרה משעשע שהתרחש באולפן ללימודי עברית בתחילת שנות ה-90. זוג עולים סרגיי וזינאידה היו תלמידים למופת, אף פעם לא איחרו, שאלו הרבה שאלות ורשמו הכול בחוברות שלהם. המורה ציפי חיבבה אותם במיוחד. יום אחד התייצב סרגיי לשיעור לבדו. ציפי התעניינה: 'זינאידה תבוא?' סרגיי נבהל ומיהר להרגיע: 'לא, לא, היא בסדר גמור, היא תאחר קצת'.
('תבוא' אם להבין שזה נאמר ברוסית: 'השתגעה' - того - tavo).
מקרה אחר התרחש גם הוא באולפן עם זוג עולים נוסף, הפעם לא מצטיין במיוחד בלימודים. באמצע השיעור הגבר התעצבן, זרק ברוסית כמה מילים קשות לאשתו, קם ועזב בכעס. המורה שואלת את האישה: 'בעלך מודאג ממשהו?'
האישה עונה 'כן הוא בכלל 'מודק' כזה' (мудак - mudak - = מנייק)
לסיפור הבא הייתי עד בעצמי. ילד בן ה-8 שעברית היא שפת מולדתו (תהיה זאת טעות להגדיר אותה כשפת האם - אמו דווקא דוברת רוסית) יכול להתקשר עם סבתו 'הרוסייה' רק ברוסית הקלוקלת שלו. הוא נשאר בבית ולא הלך לבית ספר כי כאב לו הראש. הסבתא המליצה לו ליטול כדור נגד כאבי ראש. הילד עונה ברוסית: 'כבר
בלעתי שני כדורים'. צחקתי כי בין האופציות האפשריות ברוסית למילה העברית 'כדור' - טבלייה, כדורגל, כדור של אקדח - הוא בחר ברוסית את המילה 'כדורגל' -
(мячик - mjachik). שני כדורי טניס הוא כבר 'שתה'.
במפעל באשדוד ניגש מנהל לפועל רוסי ושואל אותו אם ביצע את המשימה שהטיל עליו מקודם: 'ניקית?' הפועל עונה: 'לא, אני אלקס'. - אני יודע שאתה אלקס. אבל ניקית? - לא, אני אלקס. ('ניקיטה' - שם רוסי גברי - Никита - Nikita).
|
משפחות העולים לא מעטות עושות מאמץ כביר לשמר את השפה הרוסית גם אצל הדור הבא - הילדים והנכדים שנולדו בארץ. ההורים רושמים את צאצאיהם לחוגים ללימודי הרוסית במרכזים למיניכם. הדבר ללא ספק מוסיף, מעשיר, יש רק לעודד ולתמוך, אך לפעמים קורים דברים משעשעים. סבתא ממשפחה כזאת,המעלה על נס את ידיעת הרוסית, אוספת את הנכד בן התשעה שלה משיעור הרוסית, ובדרך הביתה מתעניינת מה למדו בכיתה היום. הילד עונה: 'שיר של אלקסנדר פושקין על פרה עצובה עם עיניים יפות'. הסבתא: 'לא מכירה שיר כזה'. - 'אבל המורה אמרה שזה שיר מפורסם מאוד'. - 'ואיך זה בא?'
הנכד: "Унылая пора, очей очарованье.
'Unilaya para, achey acharovan'e'
כל מה שנשאר למעריצה המבוגרת של המשורר הלאומי הרוסי הוא להתגלגל מצחוק. אכן, כל דובר רוסי יודע בעל פה את השיר, אך הוא לא על פרה עם עיניים יפות. המילה 'пора - para' - פירושה 'עונה'. פושקין היה ידוע באהבתו לעונת הסתיו, ומשמעות השורה שמוקדשת לעונה היפה והצבעונית של רוסיה: 'העונה שאחרים קוראים לה העצובה - היא היפה בעיניי'.
סבתא אחרת עוברת עם נכד-הסברה שלה ליד חנות לבעלי חיים. הילד מנדנד: 'בואי נקנה לנו תוכי'. - 'אבל זה יקר, אין לי מספיק כסף', - מסבירה הסבתא. 'אז תקני תוכי ללא כלוב' - הציע לה פשרה הנכד הקטן. כל המילים במשפטו היו ברוסית מלבד המילה האחרונה 'כלוב' אותה לא ידע לומר ברוסית. פירושו של הצליל 'כלוב' ברוסית -
'מקור' - (клюв, kluv). סבתא בהלם: 'למה שנקנה תוכי ללא מקור?!'
את הדוגמה הבאה מצאתי בטורו של רוביק רוזנטל במעריב לפני מספר שנים. קורא הטור שעובד בתזמורת כתב לרוביק שמוזיקאים ממוצא רוסי מתקפלים אחרי כל חזרה ואומרים אחד לשני: 'עכשיו הזמן ללכת לפאב ולהיסטגרם'. המילה החדשה שטרם אושרה על-ידי האקדמיה ללשון נוצרה מהפיכה לפועל של צירוף המילים הרוסיות 'סטו גראם' ('מאה גרם' - ' сто грамм - sto gramm' - מקבילו הרוסי של המושג האנגלי 'דרינק', drink כוֹסית משקה)
|
עוד סיפור אמיתי. לחברה שיש בה עובדים וותיקים ועולים בא בחור חדש - צעיר רוסי בשם אנדריי. מדי פעם הייתה אשתו מתקשרת אליו ומבקשת לעשות משהו בשעות העבודה מפני שבערב כול המשרדים סגורים: לשלם חשבונות בדואר, לקפוץ לעירייה, לקנות תרופות וכדומה. אנדריי לא אהב מטלות כאלה והיה עונה לאשתו בשלילה כשהוא משתמש במילה הרוסית 'שאס' (השיבוש של המילה сейчас, seichas = 'עכשיו'). כלומר: תפסיקי לחלום, אין בכוונותי לעזוב עכשיו הכול ולרוץ למלא אחרי בקשותייך.
העמיתים שלו שלא ידעו רוסית הבחינו רק במילה המוכרת אחת. לבסוף אחד מהם ניגש למכרה שלי, דוברת רוסית, ושאל: 'תגידי, העובד החדש הזה, אנדריי - מה, הוא שייך למפלגת ש"ס?'
ביום העצמאות האחרון יצאנו לחגוג ולשמוח ברחוב הראשי בעירנו. כתמיד - מסתובבים המון אנשים. כל כמה מטרים - מחסומים מאולתרים (במאמר מוסגר: כסת"ח שאין בו שום תועלת; לפני כל מחסום כזה תמיד מתקהלים אנשים ואם יש בסביבה מחבל עם פצצה - אז הינה המקום המושלם מבחינתו לבצע את זממו). החיילים והשוטרים שואלים את כל מי שמבקש לעבור: 'נשק יש?' ואני כל פעם עונה בצייתנות: 'אין'. בשלב מסוים נמאס לי והגבתי בציניות: 'יֵם' ('יש' ешь, yesh ברוסית 'אתה אוכל'? והתשובה שלי גם ברוסית: 'אני אוכל' - ем, yem) . התברר שהשוטר גם יודע רוסית, ויש לו חוש ההומור, ענה לי באותה הרוח ברוסית: 'לבריאות'.
ביום בו כלל ישראל חגגה את המימונה והפוליטיקאים התחרו מי יפתח יותר רחב את הפה כדי לגמור בביס אחד מופלטה רוויה שומן, הזמינה אחת המסעדות הרוסיות היוקרתיות בתל אביב דוברי רוסית לחגוג אצלה חג חדש רוסי: 'פֵלְמֵמוּנַה'. המילה נוצרה מצירוף המילים 'מימונה' ו'פלמני' ( pelmeni-пельмени כִּיסָנֵי בָּשָר) שהוא האוכל הרוסי המפורסם והטעים.
בדיחה מצוינת עשו הרוסים מהסיסמה העברית 'אנחנו כאן גרים'. המשפט לכאורה די תמים. אך טמונה בו אופציה ענקית ליצור בדיחה שהייתי נותן לה פרס ראשון לו היינו עורכים תחרות. לצלילי המילה 'גרים' ברוסית יש משמעות 'נשרפים, בוערים'. והבדיחה כולה נשמעה כך: 'אנחנו כאן גרים באופן כליל'. הואיל ושתי המילים האחרונות הם ברוסית - בדרך טבע גם את מילת המפתח 'גרים' מובנת במשמעות הרוסית שלה: נשרפים'...
(Анахну кан горим синим пламенем,
Anahnu kan garim sinim plamenem)
(горим синим пламенем בתרגום המילולי: נשרפים בלהבות כחולות, כלומר - בלהבות חזקות ביותר שלא משאירות סיכוי לשרוד)
|
קיים ברוסית ביטוי 'סוחף את הצלב שלו' במשמעות -ממשיך לעבוד בהכנעה, סוחב את עול החיים הקשים ומטלות בלי להתלונן. ה'רוסים' בארץ רואים פסול בלהשתמש במושגים מהברית החדשה (צלב), אז הציעו תחליף: 'סוחב את המגן-דוד שלו'.
ביטוי רוסי אחר עם אותה המילה: 'נצטרך לשים צלב על זה' (לוותר, לסגת מהעניין, לבטל). 'רוסי' כשר בארץ חייב שוב להמציא תחליף ונעזר בסימבול המקומי: 'יש לשים על זה מגן-דוד'.
הפתגם 'כשעורפים ראש לא מבכים את השיער' קיבל שינוי קוסמטי: 'בעריפת ראש לא מתאבלים על הפאות'.
פתגם רוסי 'כל צפרדע משבח את הביצה שלו' הפך ל: 'כל חסיד מהלל את החצר שלו'
ויש הרבה דוגמאות מצחיקות כאלה.
המון בדיחות משַחַקות עם מילים עבריות שמזכירות את המילים וקללות גסות ברוסיות: 'מחויבות', 'צ'ק דחוי', 'פסגה' ואחרים. אנא שחררו אותי מהצורך להסביר איזה מילה עברית מזכירה איזו מילה גסה רוסית. אני ממילא כבר מסמיק. אם אינכם מוותרים ונחושים להגיע לחקר האמת - תפנו למכריהם דוברי רוסית.
קיים ברוסית פתגם נפוץ 'אכל כלב בנושא' שמשמעותו: הוא בקי בנושא, מומחה גדול. אין באמירה גוון שלילי, לא תמיד אומרים זאת בציניות או בסרקזם. לפני כ-20 שנים הביטוי כמעט והביא לנו צרות צרורות. פרשן של העיתון בשפה הרוסית בו עבדתי אז חיבר מאמר בעקבות האמירה האומללה של אחת משרות הממשלה דאז, שהשמיעה טענה פוגענית ומגוחכת כלפי העולים מרוסיה. בין השאר כתב הפרשן שהשרה בכלל ידועה בסלידתה כלפי העולים ובעבר לא פעם השמיעה האשמות כאלה. 'היא אכלה כלב בנושא' כלשונו של הכותב.
למחרת קיבלה מנכ"לית העיתון מכתב חמור מעורך דינה של השרה, שאיים לתבוע בשמה את העיתון על הוצעת הדיבה. 'השרה שומרת על כשרות ולא אוכלת בשר של כלבים', - טען עורך הדין. הצטרכנו להסביר מה המשמעות האמיתית של הפתגם.
המקרה האחרון הוא דוגמה לתרגום חובבני, שגוי. יש לי במחשב קובץ בו אני אוסף מקרים רבים דומים. את הרשימה הבאה אייחד לנושא זה, בו אני 'אכלתי כלב'.
com.gmail@yuramedia
|
|