החזון הדמוקרטי לאומי של חנין זועבי

עזאם בשארה, מייסד בל"ד שנמלט מהארץ מחשש שתוגש נגדו תביעה משפטית על מגע עם סוכן זר, חשף במספר ראיונות שנתן את מטרתה הסופית של בל"ד. הוא טוען שכל פלשתין (כולל שטח מדינת ישראל) הוא שטח כבוש במובן היסטורי-תרבותי, מאחר שהיהודים הם זרים ואילו הפלשינים הם אדוני הארץ הזאת. בנאום בבירות הוא אמר: "לא נוותר על פלשתין. המערכה עוד ארוכה לכיבוש הארץ מידי הציונים-הכובשים, כולה לפנינו". בדיקת מצעה של בל"ד והמסמך על "עמדת מפלגת בל"ד לבקשת היועמ"ש לפסול את הרשימה" מ-23.12.02 מוכיחים שהמפלגה שואפת להביא לחיסולה של המדינה היהודית.

הסעיפים העיקריים הרלוונטיים לענייננו במצעה של בל"ד ופרסומיה קובעים:

1. הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה 2. ביטול ההכרה במוסדות הציוניים על-ידי המדינה (הסוכנות היהודית, קק"ל) 3. ביטול חוק השבות, הדגל, ההימנון ושאר החוקים הקובעים את אופיה היהודי של המדינה 4. ביטול הזיקה של היהודים בישראל ליהודי התפוצות 5. שמירת הזיקה של הפלשתינים במדינה לעם הפלשתיני ולאומה הערבית 6. החזרת פליטי 1948 לשטח "מדינת כל אזרחיה" (ישראל לשעבר) 7. הקמת מדינה פלשתינית בגדה המערבית ורצועת עזה, שבירתה ירושלים

המשמעות של סעיפי המצע של בל"ד

סעיפים 1-4 משמעותם חיסול ישראל כמדינת העם היהודי והפיכתה למה שהוגדר במצע כ"מדינת כל אזרחיה". זוהי הכרזה השוללת את אופיה היהודי של מדינת ישראל: בל"ד אינה מכירה בקיומו של עם יהודי ובזכות ההגדרה של העם היהודי ובזיקתו לארץ. בל"ד אינה מכירה בישראל כמדינת הלאום היהודי. בל"ד מוכנה להכיר בזכות הגדרה עצמית לישראלים- היהודים החיים כאן, כמיעוט אתני, אבל מנתקת אותם מהקשר עם העם היהודי. ניתוק הקשר ההיסטורי בין עם ישראל לארץ ישראל שומט מתחת למדינה היהודית את זכות קיומה כמדינה יהודית. הקשר ההיסטורי הזה הוא הבסיס לשיבת ציון, להקמת התנועה הציונית, להצהרת בלפור בנובמבר 1917, להחלטת חבר הלאומים על מנדט בריטי ב-1922 לשם יישום בית לאומי ליהודים ולהחלטת האו"ם מ-1947 על הקמת מדינה יהודית. במסמך נאמר ש"מדינת כל אזרחיה איננה תביעה לחיסול המדינה אלא לדמוקרטיזציה שלה, וכו'". זוהי דמגוגיה: איש לא טען שבל"ד רוצה לחסל את המדינה כמדינה. הטיעון הוא שהמטרה היא חיסול אופיה היהודי. לא מדובר בדמוקרטיזציה, אלא בניצול ציני של הדמוקרטיה הישראלית כדי לחסל את מדינת היהודים. עזאם בשארה, מייסד בל"ד הודה בכך בראיונות שנתן לארי שביט בהארץ, ב-29.5.1998, ולירון לונדון בתוכניתו בערןץ 10, ב-22.6.2009 . בראיון לעיתון הירדני "אל דוסתור" חשף בשארה את המזימה של בל"ד- ניצול הדמוקרטיה הישראלית לצורכי חיסולה של המדינה היהודית: הרעיון המרכזי בראיון היה שמדיניות המפלגה היא להוכיח ששוויון לערביי ישראל אינו אפשרי במדינה יהודית, ושוויון מחייב חיסולה והחלפתה במדינת כל אזרחיה.

ואלה עיקרי דבריו לעיתון הירדני:

"השאלה הנשאלת היא איך לעשות שימוש בכלים הדמוקרטיים שבמסגרת השלטון הישראלי הקיים על-מנת להחריף את הניגודים בקרב הישראלים ולעורר את הקונפליקט בין רעיון השוויון והרעיון הציוני...זהו המבחן שאני סבור כי השגנו בו הצלחה רבה ע"י העלאת ענין מדינת כל אזרחיה מול מדינת היהודים...לכך יש להןסיף את ההיחלצות נגד תהליך הישראליזציה (הוא מתכוון להשתלבות ערביי ישראל)והפיכת מושג השוויון ממושג של התמזגות עם הציונות למושג העומד בסתירה עמה". ביולי 2001 אמר בשארה ש"כיום הדרישה היא שוויון, אך זאת היא רק דרישה זמנית, ואנו רוצים להגיע למצב שהיהודים יבקשו שוויון מאחר שהם זרים ואנחנו בעלי הארץ הזאת". סעיפים 6 -5 חושפים את אופיה האמיתי של "מדינת כל אזרחיה". לכאורה, "מדינת כל אזרחיה" היא מדינה דו- לאומית בה יהודים וערבים יחיו בשוויון. אבל, סעיף מרכזי במצע קובע שבל"ד "רואה בזכות השיבה כזכות שלא ניתן לוותר עליה וכו'", כלומר, מדובר בזכות השיבה לשטחי המדינה היהודית, לשעבר, והפיכת היהודים למיעוט. אם נוסיף לזה את ביטול המוסדות הציוניים, הדגל, ההימנון, הסמל וחוק השבות- כל הסממנים של המדינה היהודית, הרי המרצע יוצא מהשק: המונח "מדינת כל אזרחיה" הוא מילה מכובסת לחיסול המדינה היהודית והפיכתה למדינה פלשתינית, מאחר שקליטת הפליטים בישראל, תהפוך את הפלשתינים לרוב, את היהודים למיעוט. אז ניתן יהיה להחליט באורח דמוקרטי, במשאל עם או ע"י רוב פלשתיני בכנסת, על הפיכת המדינה לפלשתינית. סעיף 5: שמירת הזיקה של "מדינת כל אזרחיה" לעם הפלשתיני ולאומה הערבית. בל"ד שוב חושפת כאן את מטרתה האמיתית. הפלשתינים במדינת כל אזרחיה הם חלק בלתי ניפרד מהעם הפלשתיני ומהאומה הערבית, ויש להם זכות לשמור על הזיקה לעם הפלשתיני ולאומה הערבית. אבל, למיעוט היהודי במדינה זו אין זכות לשמור על זיקתו לעם היהודי. היהודים בישראל, לדידה של בל"ד, הם קולוניאליסטים מאירופה שהשתלטו על אדמה ערבית, ובל"ד ברוב חסדה מתירה להם להישאר בארץ כמיעוט. יוצאי מדינות ערב החיים בישראל יכולים להעיד על מעמדו של מיעוט יהודי בארץ ערבית. הם חוו זאת על בשרם. בסעיף 7 יש גם תביעה לנסיגת ישראל מכל השטחים, והקמת מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים. במלים אחרות: לצד "מדינת כל אזרחיה", תקום מדינת הלאום הפלשתיני, היא פלשתין בגדה המערבית וברצועת עזה. כך תהיינה לפלשתינים 2 מדינות ולעם היהודי אף מדינה. זהו החזון הדמוקרטי לאומי של חנין זועבי. בל"ד תומכת, למעשה, בהקמת מדינה פלשתינית בכל השטחים, כולל השטחים שלטענת הערבים נכבשו ב-1948, כלומר, במקום מדינת ישראל. כך או שתהיינה 2 פלשתין או שהן תתאחדנה למדינה אחת מהים התיכון לנהר הירדן ו"האמנה הפלשתינית" של ארגון אש"פ, שמטרתה הייתה הקמת מדינה אחת מהים לירדן, תתגשם. ואולי יש לדבר על 3 מדינות מכיוון שבירדן יש רוב פלשתיני. במצע יש לא רק ניצול ציני של הדמוקרטיה הישראלית, אלא גם דמגוגיה והולכת שולל והונאה. המונח "מדינת כל אזרחיה" הוא מילה מכובסת למזימה לחיסול מדינת היהודים. נציגתה הבולטת ביותר של מפלגה זאת היא חנין זועבי. קולה של ח"כ זועבי לא נשמע בנושא הדרת ואי שוויון נשים במגזר הערבי. קולה לא נשמע בענייני הציבור הערבי. היא איננה אהודה בחברה הערבית ויש שמועה שאפילו במפלגה הערבית חושבים שהיא מגזימה. כל פעילותה מכוונת לדמוניזציה ודה- לגיטימציה של מדינת היהודים. ח"כ איתן כבל צודק: על חברי הכנסת לפנות את האולם מיד עם עלותה לדוכן הכנסת.