בימים אלו אושרה בקריאה שניה ושלישית הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 15), התשס"ה - 2005.
במסגרת התיקון לחוק הורחבו סמכויות בתי המשפט לעניינים מינהליים בתחומים רבים, וביניהם העברת הסמכות לדון בערעורי היטל השבחה.
בהזדמנות זו נערך תיקון מקיף בסדרי הדיון בהיטל השבחה (תיקון התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה) ובתביעות פיצויים לפי סעיף 197 לחוק זה. במסגרת התיקון הורחבו סמכויות ועדות הערר שידונו מעתה גם בעררים בנושא היטל השבחה. יחד עם זאת, ועדת הערר חדלה מלהיות ערכאת ערעור על החלטת שמאי מכריע, והערעור על החלטתו (כמו גם על החלטת ועדת הערר) יוגש מעתה ישירות לבית המשפט לעניינים מינהליים.
העיקרון שאומץ בתיקון הוא, כי בידי הנישום (בהיטל השבחה) והתובע (בתביעות לפי סעיף 197) לבחור אם לפנות לשמאי מכריע או לוועדת הערר, כאשר הפניה לשמאי מכריע מוגבלת למצבים בהם המחלוקת היא בדבר גובה החיוב בהיטל או בדבר גובה הפגיעה.
ועדת הערר, בדונה בערר המוגש לה, מוסמכת למנות שמאי מטעמה, ובתנאי שתיתן לצדדים הזדמנות לטעון בפניה לעניין חוות דעתו.
הערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים אינו מוגבל לנקודות שמאיות, וניתן לערור על כל רכיב בהחלטת השמאי המכריע או ועדת הערר.
שינוי חשוב נוסף בסדרי הדין בהיטל השבחה - אי מתן תשובה במועד על-ידי עובד הוועדה המקומית להשגת הנישום (מה שקרוי עד היום - "שומה נגדית" או "שומה אחרת") ייחשב כקבלת ההשגה ולא כדחייתה.
בכל הקשור לתביעות פיצויים - נקבע במפורש כי יו"ר ועדת הערר רשאי להאריך את המועד להגשת ערר מטעמים מיוחדים שיירשמו, ונקבע לוח זמנים של 30 יום למינוי שמאי מוסכם שאחריו, ככל שלא התמנה שמאי בהסכמה, ניתן לפנות ליו"ר ועדת הערר על-מנת שימנה את השמאי.
הערות המערכת:
1. נראה, כי הרחבת סמכויות ועדות הערר גם לנושאי היטל השבחה יטילו עליהן נטל כבד וייתכן שיש מקום להקים ועדות ערר ייעודיות לענייני היטל השבחה ותביעות פיצויים, על-מנת למנוע קריסה של הוועדות, המוצפות כבר היום במאות עררים מדי שנה.
2. בתיקון נקבע כי שר המשפטים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין מינוי השמאי המכריע וכשירותו, סדרי הדיון בפניו ושכרו. קביעת כשירויות השמאי המכריע היא נושא חשוב ממדרגה ראשונה, כמו גם נושא השכר, לגביו נכתב כבר ביומון 116 מיום 28.7.05.
ובהקשר לשכר השמאי - המערכת מודה לשמאי המקרקעין יובל דנוס שהפנה תשומת לבה להחלטות של ועדות הערר במחוז מרכז (ערר 225/01) ודרום (ערר 6145/99) בהן סירבה ועדת הערר להתערב בשכר השמאי המכריע, בין היתר משום שקבעה כי נושא זה אמור להיות מוסדר בתקנות.
