ביום שמש רגיל אפשר לקרוא בעיתונים על תאונות דרכים, עוד אישה מוכה או רחמנא לצלן, על אנטנה סלולארית חדשה שהוקמה לה באישון לילה. מאז החלה ההינתקות והשמש הרגילה והקופחת נמצאת כעת מעל גוש קטיף כשומרת האמונים האמיתית, חלה תפנית בחדשות העיתונים והטלוויזיה וכל הדיווחים השגרתיים פינו מקומם להינתקות.
פתאום כבר אין תאונות דרכים. הדיווחים החוזרים ונשנים על מספר ההרוגים בכל סוף שבוע בקושי נשמעים, והנה, במוצאי שבת התרחשה, סליחה, קבלו תיקון - נגרמה (תאונות לא מתרחשות) תאונת דרכים באשדוד ו"זכתה" לכותרות ראשיות כדי להזכיר לנו שעדיין אנחנו חיים באותה המדינה ושום דבר לא השתנה.
כנראה שהנוער התחבר לעצמו לכבוד ההינתקות והפסיק לדקור את אחיו השותפים לבילויי המועדונים בימי השישי. מדיווחים חוזרים ונשנים על האלימות הגוברת, ההודעות הרשמיות של המפכ"ל לפריסה רחבה של שוטרים אף יותר מזו בשבוע הקודם, וזאת לאחר שהיינו בטוחים כי היתה זו הפריסה הגדולה ביותר ואין יותר ממנה, התבדו כל ציפיותינו וגילינו כי כעת, לאחר ששלחו את כל השוטרים אל גוש-קטיף, האלימות פסקה. אינני מעוניין ליצור את הרושם המוטעה כי השוטרים הם שיוצרים את האלימות, אך תרחישי האלימות אינן נשמעות בשבועיים האחרונים.
היה-היה שר בממשלת שרון ושמו נתניהו. השר התפטר מהממשלה ובמשך יומיים תמימים סבבו סביבו כל מדורי החדשות בארץ. כעבור יומיים החלה ההינתקות ומאז אף אחד לא שומע על נתניהו. זוהי לדעתי הזדמנות חד-פעמית למר נתניהו לחזור לממשלה מבלי שישימו לב, ואולי זה כבר קרה ואנחנו לא יודעים על כך. אך הרעש וההמולה לה איחל השר המתפטר, נגנזה משולחנות העריכה של התקשורת, או למעשה, התנתקה מהן ופינתה מקומה להינתקות.
אלה הם רק חלק מנפלאות ההינתקות. גברים מכים ונשים שנרצחות, חיפוש אחר מבצעי הלינץ' בעדן נתן-זאדה, סיקורים נרחבים על המחבל היהודי 2, והרשימה עוד ארוכה. משינאת חינם נראה כי התחלנו לחבר את הקרע ממנו אנו כעת כה חוששים. "שינאת האחים" עליה כה דובר התגלתה לבסוף כ"אהבת חינם".
אולי עלינו לאחל שההינתקות תימשך כמה שיותר זמן. אחוות האחים והרצון להתגבר על מכשולי היום יום מוכיחים עצמם שוב מחדש. כמו בימים בהם הוכינו בפיגועים והיה לנו סביב מה להתלכד, כך גם היום אנו מוצאים סיבה לכאוב וכל שאר הסיבות מופנות להתחברות בינינו. מעבר לכל ספק, חוזה המדינה צדק - אם נרצה, אין זו אגדה.
