בהלווייתו של שמעון ויזנטל, צייד הנאצים שהלך זה-עתה לעולמו, לא נכח איש מחברי הממשלה, לבד מסגן השר, הרב מיכאל מלכיאור. פרט למלכיאור, לא נכח שום אדם אחר שאפשר לתארו כנציג הממסד הממלכתי של ישראל.
יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה, שבבית הקברות שלה נקבר ויזנטל, אמרה על הקבר הפתוח כי היה על נשיא המדינה ועל ראש הממשלה להשתתף בהלווייתו.
אך יעל גרמן התעלמה בדבריה אלה מהפגמים החמורים שהיו בשמעון ויזנטל, כה חמורים עד כי היה מוצדק שלא ישתתף בהלוויה איש מאנשי הממסד.
שמעון ויזנטל לא היה חבר מרכז הליכוד, ולכן לא בא איש מחברי הכנסת של מפלגה זו. הם עסוקים כעת ב"הרמת כוסית" לכבוד ראש השנה, כלומר: בכנסי בחירות שרק יד המקרה זימנה אותם בסמיכות לראש השנה. ויזנטל לא היה מקורב או מכר או בן-דוד או גיס או שכן או סבתא או מחותן או חתן או חותן של מישהו שיש לו מקורב במרכז המפלגה, אז למה מי הוא שנלך להלווייתו?. שיחכה בתור של אלפי מסיבות חתונה/ ברית/בריתה/בר-מצווה/בת-מצווה/אירוסים/גירושים/חינה/פרישה. מה הוא מקטר?.
ויזנטל לא היה איש השמאל, ולכן בא רק סגן השר מלכיאור. בעצם, היה זה כבוד גדול מדי עבור ויזנטל, שכן גם בכל הקשור לשמאל נמצאו בו כל הפגמים המתוארים לעיל בקשר לליכוד.
ויזנטל לא נמנה עם יקירי המימונה/סהרנה ושאר התועבות העדתיות, אף לא היה חבר בפדרציה העולמית (!) של יהודי מרוקו ולא קיבל מידי המרוקני המקצועי סם בן-שיטרית את התואר "יקיר העדה המרוקנית", כמו שקיבלה לימור לבנת, מרוקנית ותיקה שכמותה. בעצם, ויזנטל לא היה מאנשיה של עדה כלשהי. סתם אשכנזי אפור.
בשל פגמים חמורים אלה, גם משה ("מושון") קצב - אם אינני טועה זה נשיא המדינה, לא? - נעדר מהלווייתו.
ויזנטל לא נמנה עם חיילי צה"ל בעבר או בהווה, ואפילו לא הוזמן ביום העצמאות לבית הנשיא בתור טבח גדודי, שקיבל "חייל מצטיין" על הצטיינותו בהפיכת חביתות ואי-שריפתן. בשל פגם חמור זה, לא נשלח אפילו סגן שליש גדודי (עם הרבה ג'ל בשיער, כראוי) ללוותו ולהניח זר ("כעת יונח זר הרמטכ"ל"), בידי שתי חיילות, שהמיני שלהן קצר אפילו מזקנקנו הלא-מגולח הנצחי של אייל ארד, האסטרטג הבלעדי של מדינת ישראל.
ויזנטל היה סתם תימהוני שכזה, "צייד נאצים", עאלק. מה, הוא לא יכול ללכת ולצוד צבאים באלסקה או בגולן, ובכלל הארגונים הירוקים ושוחרי הטבע מתנגדים לציד. בעצם, איזה מין חיה זה "נאצים"? זה לא זן של עוף טורף?.
והגרוע ביותר עדיין לפנינו: שמעון ויזנטל הצליח, באמצעות הרשימה של אלה שלא השתתפו בהלווייתו, לגרום לכך שאפילו ימני פנאטי קיצוני, ולכן מוקצה מחמת מיאוס, יסכים בכל לב לדבריה של יעל גרמן, אשת מרצ, שרק מחמת כבוד המת לא שפכה בפומבי את מה שכותב שורות אלו בולם בקושי רב מלזלוג מקצה לשונו אל המקלדת.
וזה באמת לא יסולח לו, לשמעון ויזנטל המנוח. למרות זאת, ימתקו לו רגבי עפרו.