זה שנים רבות שתנועת ש"ס עם תנועות התשובה למיניהן, עושות עבודת שטח מקיפה במדינת ישראל. מדינה זו אשר הוקמה לפני למעלה מיובל שנים כאשר העומדים בראשה חרטו על דגלם את הקמת המדינה היהודית שתהיה בסגנון חילוני ונטול כל עול, ככל עמי אירופה וברית המועצות משם באו מנסחי החוקה והממשל.
שנים רבות נאבקה היהדות הנאמנה על זהותה העצמית נגד מסע השמד שהתחולל כאן בימי קום המדינה. המאבק היה על הזהות האישית ועל האחים התמימים שזה עתה עלו מארצות ניכר טרם הכירו ברשע הממסד, בדרך כלל היה צריך ללחוש להם מהו "הפיתרון הסופי" במוחם הקודח של בן גוריון והרצל , וזה הספיק.
עם הימים כשעמישראל בגר ממלחמות אויביו, שבע, שמן, ובעט, הגיעו ימיהם של המאבקים השקטים. שנות תקומת המדינה ומזימותיהם של ראשי השלטון החילוני אכן הצליחו במקרים רבים וכואבים. כאן נרתם הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א ועימו תלמידיו הרבים כשהם נלחמים להפצת דבר ה' ודתו בקרב הנוער והדור החדש אשר לא זכה להכיר את בוראו, זה עזר כמובן גם להורים בבית שעוד זכו לגירסא דינקותא בעברם.
מדובר בעמל של שנים רבות ושל אלפי שיעורים ונאומי חיבה, ועמל כידוע אינו הולך לריק.
עד היום זכינו לראות בהיכלי הישיבות הקדושות פירות ופירי פירות של העמל המשותף לנו ולאחים הקרובים והרחוקים להשבתם הביתה. לא ידענו מה קורה עם אלה שלא באו, יכולנו לקוות, וקווינו.
אבל לא רק, המשכנו לשדר כל הזמן אהבה וחיבה אין קץ והמוני מסרי אמונה מלב אל לב.
זה היה קשה מאוד לפעמים, כי קבלנו המון קיתונות של בוז וכל הפרעה אפשרית מהממסד ומההד העמום שענה לו כל הזמן מהתהום הפעורה.
התקשורת גם סיפרה כל הזמן לכל מי שרצה לשמוע על האמנות והבילויים הישראלים של עם ככל העמים, זה היה נשמע כאילו אין אמת ואין מנגינה אחרת.
זה כמעט שכנע גם אותנו בעצמנו שאנחנו לבד, מהעבר השני של המתרס.
לבסוף זה הגיע.
היום מתברר שתחת לפני השטח המים השקטים חלחלו עמוק, ועמוק מאוד.
היו ניצנים שונים שטפטפו את זה תחילה בקול דממה דקה שעלה ברמה עד לטונים גבוהים בדמות צעקה גדולה מלב יהודי שבוי וטהור: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"
ולמי שאינו יודע נספר את הסיפור כהוויתו, אחת מרשתות התקשורת הגדולות במדינה מקיימת מדי שנה תחרות המונית שכותרתה בחירת ה"זמר הבא" של המדינה. מדובר בתהליך ארוך ומייגע של תחרויות קשות שבשיאן אמורים המועמדים להיבחר בין היתר על ידי קולות הצופים בבית. פרט זה מוכיח כי אכן הבחירה היא עממית וציבורית נרחבת.
בין המועמדים השנה היה צעיר נחמד ובעל תשובה בראשית דרכו בשם יהודה סעדו, שלאורך כל הדרך לא הסתיר את אמונתו ודתו, שם שמיים שגור על פיו ותהילים בידו, ומי שלא אוהב את זה מצידו שיילך הביתה.
התקשורת כולה אהבה ללגלג על כך ועל אלוקיו של הצעיר בליצנות האופיינית והמוכרת לנו מימים ימימה.
למעשה הציבור אהב את האיש ואת דרכו ולא רק את שירתו, כפי שהדבר התבטא בהצבעה סוחפת עבורו ברוב שלא היה כמותו. ברגע הזכייה המאושרת שלו הוא לא התבלבל ולעיני כשני מיליון צופים לא הגה מילה מלבד זעקת שמע ישראל נרגשת. זה תודה בשבילו, הסביר.
כאן נפל לתקשורת האסימון והם החלו לחבק את הזמר הנולד ואת "שגעונותיו" כאילו היה זה כוכבם משכבר הימים. התברר כי הוא לא לבד, ישנם בבית רבבות שאהבו דווקא את התמימות הזו ואת האהבה לבורא העולם, כמות שהיא, כמו אבא לבן יחיד. ואת ההמונים ידעו תמיד לזהות בתקשורת, זוהי הפרנסה שלהם כידוע.
כעבור יום נזכרו כי גם בשנה שעברה היה אחד כזה שזכה והקפיד להזמין אכול "רק מהדרין בד"צ" ולפני שנתיים היתה אחת שביטלה הופעות אם הם קרו בשבת, אחרת אמרה תהילים כל היום ורעותה תולה בכלל את זכייתה בזכות הצדיק מאמון שהוריה נסעו במיוחד לקברו להתפלל עבורה...
כעבור יומיים הם הסתכלו אנה ואנה ולפתע שמו לב שישנם המון דתיים למחצה כאלו בכל חלקי העם בהמונים, וכן, גם בתוך תוכה של הברנז'ה פנימה.
היה "שוק" מסוים, הציניים ניסו להסביר שזה רק שיטה איך לצבור רייטינג, אבל האמת המשיכה לפרוץ, וכדרכה של האמת היא תנצח.
הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א כידוע זועק רבות ואינו לאה במאמציו להשבת הדור אל בוראו. הוא לא בוש לרתום לעגלתו גם נער צעיר זה. ראשית הוא בירכו על קידוש שם שמים שעשה באומרו את שמע ישראל באותה שניית אדירת רבבות, ולאחר מכן אמר לו "יש לי רק בקשה אחת ממך: עתה, כשיש לך השפעה, תנצל אותה להסביר לכולם את הריקנות בבתי הספר החילונים לעומת מה שיש בתלמודי התורה של שומרי הדת, ותשתדל בכל כוחך לקרב ולהכניס עוד ילדים לתלמודי תורה. זוהי טובתם".
בואו, אף אנחנו בימי תשובה אלו נחבק כל אח מתקרב בראשית דרכו, גם אם הם עדיין למחצה לשליש ולרביע בדתם ואמונתם, נקרב ונשפיע, כי המציאות הנגלית לעינינו מוכיחה ששום חיבוק לא היה לריק. הם באים בהמוניהם, כמו אחים אהובים ששבו הביתה. הם מצאו את עצמם סוף סוף.