הנה סיפור המעשה. אמא, טל, שכולם קוראים לה טלי, היא סוכנת נדל"ן, ואבא שרון הוא סוכן נסיעות. יש להם שני ילדים: רועי הבכור חגג 12 לפני שבועיים ויהלי המתוק הוא בן 7 וחצי כמעט. יש ליהלי צרכים מיוחדים הוא סובל מאוטיזם, ויותר ממה שהוא סובל, סובלים הוריו, אחיו, ושאר בני המשפחה.
והנה טלי ושרון התגרשו. לטלי היה מה להגיד על שרון, וגם שרון לא טמן ידו בצלחת, אבל זהו, החבילה נתפרקה. וכעת, מה שחשוב הוא איך מחלקים את העוגה הקטנה? כמה מזונות צריך לשלם שרון לטלי כדי שלרועי ויהלי יהיה מה לאכול, לשתות, בגד נקי ללבוש, נעליים לא קרועות לחורף, ספר אחד או שניים, קצת משחקים, חוג אולי מדי פעם, והכי חשוב, לדאוג לצרכים המיוחדים של יהלי.
לא תאמינו מה שהשופטת פסקה כאן, אבל בואו שימו עצמכם קודם במקומה של השופטת, ונסו לנחש. הנה כמה נתונים מהותיים שיעזרו לכם. לטלי יש עסק קטן להמרת מט"ח לאחר שעבודתה כמתווכת לא ממש צלחה. הכנסותיה מהעסק מעטות, טלי גם מספרת שלא קל לה לעבוד במשרה מלאה משום שהיא צריכה לטפל בילדים. רק מי שראה ילד אוטיסט יכול להבין כמה זה קשה לגדל אותו, כמה סבלנות ואורך רוח צריך. כמה תסכול עומד מאחורי כל פעולה פשוטה, שהופכת להיות מורכבת, קשה ומפרכת.
מהביטוח הלאומי טלי מקבלת קצבת ילדים בסך 250 שקל ואת קצבת הנכות של יהלי בסך 2,100 שקל. מזה לא נשאר שום דבר, משום שישנה עובדת טיפולית זרה, שטלי, אם חד הורית, שנשארה לבדה אחרי הגירושין, חייבת להסתייע בה כדי לטפל ביהלי. עובדת זרה אולי לא מקבלת כמו כולם, אבל בכל זאת, צריך לשלם לה 3,000 שקל לחודש. ויהלי צריך גם רכיבה טיפולית על סוסים שעולה, מה לעשות, 540 שקל, וכשהוא יגיע לבית הספר, הוא יצטרך, בנוסף, גם קלינאי תקשורת, וגם שיעורים פרטיים, ומי יודע מה עוד.
המדינה אולי תעזור קצת, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה עומק הקיצוצים אז. יש גם עמותות שעוזרות אולי לפעמים. אבל מה שבטוח הוא שחלק גדול מהנטל, אם לא כולו, יפול על כתפיה הדלות של טלי.
טלי והילדים גרים בדירה צנועה ומשלמים שכר דירה בסך 500 דולר בחודש. מההשכרות של דירות עלובות שיש לה, נכנס למשק הבית 800 דולר. העודף משמש להם כדי לחיות. שרון, לעומת זאת, משתכר 4,500 שקל נטו לחודש, אך הוא שוכר דירה בעלות של 550 דולר, כדי לארח את הילדים בזמן שהם מבקרים אצלו (כ-40% מהזמן).
אז כמה מזונות מגיעים לילדים? לא פשוט לחשב. לא קל להיות שופט. בכל זאת, הנוהג בבתי המשפט הוא להתחיל קודם כל מהצרכים ההכרחיים של כל ילד, שנקבעו לא אחת בפסיקה - כ-1,150 שקל, ועל כך יש להוסיף את הוצאות המגורים (מדור מה שקוראים בתי המשפט בעגה שלהם). וגם כאן, לא צריך להתחיל את כל החישוב מההתחלה: נקבע כלל פשוט שחלקם של שני ילדים הוא 40% משכר הדירה ושאר ההוצאות הקבועות. טוב, קשה לחשב כמה הן הוצאות המים והחשמל והטלפון. אז בואו נדפוק קצת את טלי ונתעלם מהם. ניקח רק 40% משכר הדירה שמהווים 200 דולר. כמה יצא לנו?
במשפחה רגילה, ללא הצרכים המיוחדים של יהלי, דמי המזונות היו מתחילים מ-3,200 שקל. על כך יש להוסיף את הצרכים המיוחדים של יהלי, וכמובן, אם בית המשפט היה מתרשם שלשרון ישנה יכולת להרוויח יותר והוא אינו עושה זאת, הוא היה מחייב אותו במעט יותר. ואם הוא לא היה ממש מתעקש לדפוק את טלי, הוא היה מוסיף איזו השתתפות מינימלית במים (ילדים צריכים להתרחץ), בארנונה, בחשמל (צריך לפחות לחמם בחורף, וגם מקרר מושך קצת חשמל מהרשת), ואולי נניח 20 שקל לטלפון כל חודש. אבל, אנחנו כאמור החלטנו לדפוק את טלי, ולכן לא נפסוק לה יותר מאשר 3,200 שקל.
עוד סיבה שנדפוק את טלי והילדים היא ששרון, כמו כל הגברים הגרושים, היה מתלונן, מייבב ומקטר לכולם שאם הוא ישלם 3,200 שקל מזונות, יישארו לו למחייתו רק 1,300 שקל. אומנם כולנו יודעים שאי אפשר להוליד ילדים ואחר כך לזנוח אותם. שרון הוא אבא של הילדים, הוא היה שותף להבאתם לעולם, ואנחנו אומנם נגיד לו מה שאומר כל שופט טוב לעשות את כל מה שצריך - להשלים שעות נוספות, להשתמש בחסכונות, להיעזר בקרובים, כדי שלילדים שלו יהיה מה לאכול. כמו שהוא דואג לעצמו לאוכל ולשתיה, עליו לדאוג גם לילדים. אבל בכל זאת, גם לסבלנות שלנו לשמוע קיטורים יש גבול, ורוב החברים בוועדה למינוי ולקידום שופטים הם גברים, אז אנחנו נפסוק שהוא ישלם רק את המינימום - 3,200 שקל, וזהו!
כמה בדיוק מזונות פסקה השופטת הנכבדה במקרה זה? כדאי שאת תשבי טוב לפני שאת שומעת את התשובה. כדאי שגם אתה הקורא תחזיק את הכסא שלך. ובכן, נפסק שטלי תשלם לשרון 1,000 שקלים חדשים כל חודש! לא, לא התבלבלנו. טלי שהילדים אצלה, צריכה לשלם לשרון.
וכל כך למה? השופטת הסבירה שצריך להשתתף בשכר הדירה של שרון (להזכירכם הדירה שלו עולה אפילו יותר משלה, אז בוודאי שהוא צריך יותר), ויש גם הוצאות תחזוקה, מים, חשמל, טלפון, גז, ארנונה שהוא צריך לשלם, וכיוון ששרון נותן להם לאכול כשהם באים אצלו, אז מגיע לו קצת כסף גם עבור זה. השופטת גם חייבה את טלי לקנות להם בגדים וספרים ומחברות, כדי שיהיה ברור מי צריך לשלם כאן.
השופטת גם נתנה לשרון לשמור את כל כספי קצבת הנכות שקיבלה המשפחה בעבור יהלי עוד לפני שהתגרשה. סוף סוף שרון הוא האבא, הוא ראש המשפחה, הוא יודע לנהל את הכסף, והוא ממשיך להיות ראש המשפחה גם כשההורים מתגרשים.
אגב, באמצע השבוע טלי טורחת ומביאה את הילדים לשרון בשעה 19:00 אחרי ארוחת הערב, ולוקחת אותם ממנו בבוקר, כך שאפילו אוכל הוא לא צריך לתת להם אז.
מה קרה כאן? השופטת החליטה להתנקם בטלי בגלל שיש לה שינאה לא מוסברת למתווכות דירות? לא! השופטת הסתמכה על כך שהסיכויים של ערעור בישראל הם דלים? ממש לא. השופטת קבעה את המזונות בדיוק נמרץ לפי החוק בישראל!
והאמת היא.. קצת שיקרנו לכם. כלומר, כן, כל הפרטים נכונים, אבל החלפנו בין אבא ואמא. שמו של אבא הוא טל, אבל כולם קוראים לו טליק, ושמה של אמא הוא שרון, אבל כולם קוראים לה שרונה. זהו סיפור אמיתי. רועי ויהלי גדלים אצל אבא טליק, וכל מה שאמרנו שמרוויחה טלי מרוויח באמת טליק, וכל מה שסיפרנו על האב שרון, נכון ומדוייק, אלא שהוא מתאר את מצבה של אמא שרונה.
טליק מביא את הילדים לביקור אצל שרונה. והשופטת קבעה שהוא צריך, ממשכורתו הצנועה ומקצבת הילדים וקצבת הנכות, לשלם לאמא שרונה מזונות. לא עבורה, אלא עבור הילדים.
אז כמה שווה גבר יותר מאישה במדינת ישראל? פסק הדין שנתנה כב' השופטת קובע זאת בדיוק - 4,200 שקל בחודש. ואת זאת לא קבעה השופטת, כי היא שונאת גברים ורוצה להתנכל להם. השופטת צפת נשואה לגבר, אביה הוא גבר, יש לה אחים, בנים, דודים, חברים גברים כמו כולנו. אז זאת לא קבעה השופטת כי היא שונאת סוכני נסיעות או סוכני דירות או אוטיסטים. ואת זאת לא קבעה השופטת כי סתם מתחשק לה וכי היא יודעת את מה שכולם יודעים, שסיכויי הערעור דלים.
את זה קבע החוק, שאומר שתשלום מזונות בישראל ייעשה לפי ההלכה היהודית, שאומרת שלא משנה היכן הילדים, לא משנה כמה מרוויח האב, לא משנה כמה מרוויחה האם, ובעצם לא משנה כלום. כל העלות של גידולם של הילדים חלה על האב, באשר הוא אב. הוא גבר, הוא שווה יותר, אז שישלם. וכמה הוא שווה יותר? את זה כבר קבע בית המשפט בימים אלו: איש שווה כל חודש 4,200 שקל יותר מאישה.
ורקע משפטי קצר למי שאינו מכיר את החוק בישראל. לישראל יש חוק נאור, החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) שנחקק עוד ב-1959 והקובע כי אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו, לא באורח שווה, אלא באורח שיוויוני. בשפה משפטית נאמר "בלי התחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא". ובשפה של בני אדם, אם האבא מרוויח יותר אז הוא ישלם יותר, ואם האמא מרוויחה יותר, חלקה יהיה גדול יותר, ואם שני ההורים מרוויחים ביחד מעט, אז שניהם יצטמצמו ויילחצו ויידחקו, כדי שלילדים יהיה מה לאכול.
אבל בחוק הזה ישנה התנייה אחת מפלה - הוא לא חל על יהודים. הוא גם לא חל על נוצרים, על דרוזים, על מוסלמים, כמעט לא על אף אחד. על היהודים חלה ההלכה היהודית, ועל המוסלמים חלה ההלכה המוסלמית, ועל הדרוזים החוק שלהם, והנוצרים לפי עדתם. ומה אומרת ההלכה היהודית? כל צרכי הילד יחולו על האב ועל האב בלבד. לא חשוב כמה האב מרוויח, לא חשוב כמה האם מרוויחה. (זה בגלל שלפי ההלכה, כל הרכוש שייך לאב, ולו בלבד.)
ולכן נכון פסקה השופטת. אם הילדים נמצאים אצל האם, האב צריך לשלם את מזונותיהם גם כשהם שם.
ח"כ אהוד רצאבי הגיש לאחרונה הצעת חוק לתיקון המצב. עד אז, יהלי ורועי יסבלו חרפת רעב אצל אבא, ויהנו מכספו רק כשהם אצל אמא...
