"ארה"ב - לא הנוסחה היחידה להצלחה של חברות היי טק".
כך אמר אפי וכטל, מנכ"ל חברת רד תקשורת נתונים בכנס שעסק בהיבטים השונים המלווים חברות במהלך החדירה לשווקים באירופה. הכנס נערך על-ידי פורום MIT ליזמות בשיתוף עם ביה"ס למוסמכים במנהל עסקים ע"ש רקנאטי ובשיתוף משרד עו"ד יוסיפוף, כהן ושות' ורשת עורכי הדין הכלל אירופאית CLG
הזעזוע העובר כיום על השווקים הפיננסיים מחייב חברות הי-טק רבות לבחון מחדש את האסטרטגיה העסקית שלהן. השוק האירופאי, שהוא פחות תנודתי מזה האמריקני, מציע גישה לשווקים גדולים וגדלים. עכשיו יותר מאי פעם השוק האירופאי מהווה אופציה ריאלית ואטרקטיבית לחברות ישראליות הפונות לשוק הבינלאומי.
הגדרת המאפיינים המרכזיים של השווקים הפחות מוכרים של אירופה, והדרכים אשר חברות ישראליות יכולות להשתלב, עמד במרכזו של כנס מיוחד שקיימו במשותף פורום MIT ליזמות בשיתוף ביה"ס למוסמכים במנהל עסקים ע"ש רקנאטי ובשיתוף משרד עו"ד יוסיפוף, כהן ושות' ורשת עורכי הדין הכלל אירופאית CLG.
שגריר השוק המשותף בישראל, ג'אנקרלו שבאלאר, פתח את הכנס בדברי ברכה. בדבריו הדגיש השגריר את הקשר העסקי החזק הקיים בין השוק האירופי לישראל וטען כי "יש ליצור הפרדה בין התהליך הפוליטי במזה"ת לבין הקשר העסקי שימשיך לשגשג גם בעתיד".
יאיר אמיתי, מנכ"ל מטימופ, סקר בפני המשתתפים את שיתופי הפעולה והקרנות שנחתמו בין ישראל ומדינות אירופה וכן הדרכים בהם יכולים יזמים להסתייע בשירותי מטימופ. בין היתר סיפר אמיתי כי בתחילת חודש יולי מתוכננת לצאת לאירלנד משלחת של כ - 20 מנהלים בכירים מתחומי תעשיית הביוטכנולוגייה והמיכשור הרפואי בישראל במטרה לקדם פרוייקטים משותפים בתחומים אלה.
עו"ד אתי קורן, ממשרד עו"ד יוסיפוף, כהן ושות', המתמחה בחברות הי-טק בכלל ובשוק האירופאי בפרט, באמצעות סניף המשרד בלונדון, אמרה כי המגמה שהייתה קיימת בשנים האחרונות ובה חברות סטארט אפ, נהגו לרשום את החברה בדלאוור, ארה"ב, משתנה במידה רבה וכיום יותר ויותר חברות מעונינות לרשום את החברה דווקא במדינות אירופה ובראשן הולנד ואנגליה. עו"ד קורן הציעה חלופה נוספת - פחות מוכרת ליזם הישראלי והיא אירלנד וזאת בשל מדיניות המס הנוחה שמונהגת במדינה זו והקצב הטכנולוגי המהיר המאפיין אותה.
לטענת עו"ד קורן, על החברה לבדוק היכן כדאי לחברה להתאגד על מנת לשלם את שיעור המס הנמוך ביותר, בעיקר על פי האמנות הבינלאומיות שהמדינה חתומה עליהם ומניעת כפל מס.
"קיימים מספר שיקולים שצריכים להנחות בבחירת המדינה בה תירשם החברה", אמרה קורן. "כמובן שהשיקול הראשון חייב להיות עסקי - השוק הפוטנציאלי של החברה, מיקום הלקוחות, מיקום העובדים, מיהם המשקיעים בחברה ומהם ההשלכות מבחינת כניסתם של משקיעים פוטנציאליים בעקבות פעילותה במדינה זו. מעבר לזה יש לבחון מספר היבטים משפטיים חשובים. ההיבט הראשון שיש לבחון הוא היבט המיסוי מבחינת שיעור המס שישולם ע"י החברה באותה מדינה וכן מבחינת שיקולי המס של בעלי המניות בעת חלוקת דיבידנד או EXIT.
כמו כן, יש לבדוק מהו הדין המקומי מבחינת חוק החברות שיחול על החברה, בייחוד בחברות סטארט אפ שמאפיין אותם ריבוי בעלי מניות וזכויות מסוגים שונים למניות, קיימים הבדלים בין המדינות בנוגע לסוגיות כגון גיוס הון, מניות בכורה, מבנה דירקטוריון, שינוי תקנון החברה וכו'. נקודה החשובה בעיקר לחברות בתחילת הדרך היא מהי העלות של הקמת החברה ואחזקתה השוטפת - ניתן להשוות זאת לדלאוור, בה התשלום הכרוך בהקמת החברה עומד על כ-500 דולר בלבד.
