מדד חוסן חברתי עשוי למלא תפקיד חיובי מאוד ולהקנות לממשלה כלים להקצאת משאבים מושכלת לתחומים חלשים. אולם דרך הפקת המדד מעוררת ספקות חמורים באשר לתקפותו ומהימנותו
לאחרונה אנו שומעים על פרסום מדדים שונים כמו מדד המושחתים, מדד החוסן החברתי מדד השלום וכדומה.
מאפיין מרכזי של מדדים אלו הוא שיטת העבודה. רובם ככולם מבוססים על סקרי דעת קהל. שיטה שאינה מתאימה ואינה אמינה להפקת מדד אובייקטיבי המבוסס על מדידת עובדות כמותיות.
סקרי דעת קהל מתאימים כאשר הציבור הוא הקובע. לדוגמה, לקראת בחירות. בבחירות, קהל הבוחרים מביע את דעתו בהצבעה והיא הקובעת את תוצאות הבחירות. לכן סקר מדגמי הוא כלי לגיטימי, כמעט היחיד למדוד ולהעריך את תוצאות הבחירות לפני שיערכו. גם חברת שיווק אשר רוצה לבחון את האפקטיביות של אריזה מסויימת יכולה להשתמש בסקר דעת קהל מכיוון שהסוגיה הנבדקת היא דעת הקהל.
לעומת זאת, האם סקר דעת קהל הוא כלי לגיטימי לבחון את מצב הכלכלה הלאומית? בוודאי שלא. ישנם נתונים כמותיים רבים, ברי מדידה, אשר באמצעותם אפשר לקבוע באופן אובייקטיבי את מצב הכלכלה ואת השינויים מתקופת מדידה קודמת (שנה, עשור).
למשל תל"ג, תל"ג לנפש, חוב לאומי, מאזן יצוא-יבוא, שכר ממוצע, שיעור צמיחה וכדומה. שילוב המדדים השונים עשוי לספק לנו את השינוי במדד מצב הכלכלה הלאומית. סקר דעת קהל אינו כלי לגיטימי למדידה זו.
מדד החוסן החברתי הוא בעייתי למדי, החל מעצם ההגדרה מהו חוסן חברתי. אך סוגייה זו רחבה מכדי לעסוק בה כעת. כפי שפורסם בכלי התקשורת, מדד זה נמדד בסקר דעת קהל. רוב הנשאלים קיבלו את המידע באמצעי התקשורת, ועיצבו את הערכתם לפי כמות הדיווחים והתלהמות הכתבות.
אלא שהתקשורת אינה אובייקטיבית ויציבה, אלא מחפשת חדשות לבקרים. כאשר הנושא החברתי יאבד גובה ועניין, ייפחת העיסוק בו וייחלש האפקט על הנשאלים. תוצאת סקר שייערך לאחר תקופה קצרה עשוי לשקף שיפור במדד החוסן למרות שלמעשה לא חל בו כל שינוי.
כמה פרמטרים אפשריים של חוסן חברתי הם רמת השכלה הכוללת בתוכה מספר רב של פרמטרים כמותיים, רמת הכנסה, שירותי בריאות, שירותי רווחה, פעילות קהילתית, ועוד רבים אחרים. כל אלו הם ברי מדידה כמותית אובייקטיבית. החוסן החברתי כולל גם את תחושת החוסן והמורל הלאומי שאותם אפשר למדוד באמצעות סקרים. אך אלו רק חלק קטן ממדד החוסן הלאומי.
סוגייה מרכזית בכל המדדים היא כיצד להעריך את החשיבות היחסית של כל פרמטר? לדוגמה, במדד מצב הכלכלה: מה מידת החשיבות של פרמטר התל"ג ביחס לפרמטר השכר הממוצע במשק? מענה מקובל לכך הוא תשאול מומחים בתחומי כלכלה שונים, בשיטת דלפי או בשיטת תשאול אחרת. אלא שהמרחק בינה לבין קביעת מדד על-ידי סקר גדול עד מאוד.
הכנס החברתי בשדרות שמטרותיו חיוביות ביותר, הרים על נס את מדד החוסן החברתי אולם דרך הפקתו מעלה ספקות רציניים לגבי התקפות, האמינות והמהימנות של תוצאותיו.
כנס שדרות חייב לבחון בכלי בקרה מוכחים ומוסכמים כל מחקר המוצג במהלכו כדי לשמור על רמה מקצועית דומה לזו של כנס קיסריה וכנס הרצליה.
לסיום - העיסוק במדד החוסן החברתי כמו במדדים לאומיים אחרים הוא חיובי ביסודו ועשוי להקנות לממשלה ולאלו המופקדים על הכנת התקציב, כלים להקצאת משאבים מושכלת. אולם רק בתנאי שהמדד יופק בשיטות כמותיות ואובייקטיביות ההולמות את המטרות הלאומיות.
