בתוך "המפץ הגדול", הסופה הפוליטית, מלחמת כוכבים או כל שם אחר מפוצץ שיעניקו לתקופה הזו, ובצדק, עניין אותי השבוע מי ואיך נערכים לבחירות במפלגות הגדולות.
הנה עידן חדש, עמיר פרץ בראש מפא"י, יותר טוב מכל פלא שדודו טופז יכול לעולל בשידור חי, ממש מהפכה, או איך שדניאל בן סימון מ"הארץ" אמר - "הבסטיליה נפלה".
הרבה תקוות נרקמות בלב אנשים. צעירים רבים מבקשים לנצל את חלון ההזדמנויות הזה ולהצטרף לזירה הפוליטית, לאחר שנים שפוליטיקאים מושחתים גרמו לבחילה בקרב אזרחים והביאו רבים מהם להתרחק ולהתנזר מפוליטיקה. זוהי שעת כושר, בני הדור הקודם (חוץ משרון ומפרס) צועקים אל הדור הצעיר "קחו אחריות" כנסו למערכת הפוליטית, אל תהיו אדישים.
יש כאלה שהשתכנעו. ההזדמנות מטשטשת הרבה אתגרים כמו להוציא הרבה כסף, למכור, לחבק, לנשק, לרקוד באירועים ולפזר פליירים והבטחות, הכל נראה קטן, הרי זוהי שעת כושר.
אבל אז נזכרתי בסיפור מעניין על אבא אחד, איש עסקים שיש מי שרצה לחסלו, שחלם לילה אחד שבתו הקטנה תהיה חברת כנסת. הוא קם בבוקר, שתה קפה, חשב מעט, פתח את פנקס הצ'קים ואת הפנקס של אלה שחייבים לו, ומאותו רגע חלפו מספר חודשים ובתו הקטנה הפכה לחברת כנסת בגיל 27. הקלות הבלתי נסבלת.
מי יכול לרוץ עם סיכוי אמיתי לפריימריז של מפלגה ששווה יותר מעשרה מנדטים? מי מממן אלפי מכתבים, נסיעות, פגישות, בר מצוות וחתונות? למי יש זמן להסתובב ולהשקיע בשווק עצמי ובקמפיין פוליטי משמעותי?
תשובתי היא: רק מיליונר או מישהו שמיליונר חפץ בעיקרו, אין שום דרך אחרת לרוץ בפריימריז מפלגתי, בלי ל"התאבד" כלכלית, אם אין בידך סכום כסף רב.
אז מי בעצם מתמודד ברשימות המובילות לקראת הבחירות ה"חברתיות" הקרבות? עד כמה קרובים כל אלה שייבחרו למקומות האפקטיביים (בעיקר בשל הונם) לציבור הבוחרים, לבעיות החברתיות בישראל?
עמיר פרץ הוא אכן משב מרענן אולם פילוח הדור הצעיר שייכנס ויתמודד בזירות הפנים מפלגתיות, יהיה זהה לפניה של המדינה, לפילוח הדור הצעיר באקדמיה הישראלית, במגזר העסקי, התרבותי ובכלל.
מי שעשיר יהיה עשיר יותר, מי שיכול להרשות לעצמו להוציא סכומי עתק, ייבחר ויקבל את השקעתו חזרה, ומי שלא יכול, לא יתמודד, או יתמודד ויפשוט רגל מהר מאוד.
אנחנו כאזרחים צריכים להיות מפוכחים ולבחון האם המפלגות והמערכת הפוליטית בכלל מאפשרת ייצוג הולם של חלקי העם, או שאנחנו מחליטים לעבור בשתיקה ולקבל כעובדה מוגמרת שרק עשירים יוכלו להעז ולהיכנס לעולם הפוליטי.
אז מי באמת מתמודד על מקומות בפריימריז של העבודה, שינוי, קדימה או אחורה, ומי ייבחר?
