זאב רוזנשטיין, יעד מס' 1 של משטרת ישראל, שנמצאת בעקבותיו ועל זנבו כבר 20 שנה, וסוף סוף יכולה לנשום לרווחה. בית המשפט העליון דחה את ערעורו על החלטת המחוזי - שהוא בר הסגרה לארה"ב.
ניתן לתמצת את פסק דינו העיקרי של השופט אדמונד לוי, שכתב את ההחלטה העיקרית, בכך שלמרות שרוזנשטיין ביצע לכאורה את עבירות עסקת הסמים הגדולה בישראל, מבלי לצאת מגבולות המדינה, אך העסקה בוצעה באמצעות אנשים אחרים, בארה"ב, הרי יש סמכות למדינה אחרת, שאליה כוונו עיקרי חיצי העסקה ובגבולותיה כמו ארה"ב לשפוט את רוזנשטיין.
כלומר: גם אם עיקר יסודות העבירה וקשירת הקשר, התכנון - בוצע בישראל או ממנה באמצעות שליחים, טלפון או אימאייל - אבל סיום העסקה והעבירה מבוצעים במדינה אחרת - שיש לנו איתה אמנת הסגרה פלילית - ניתן להסגיר אליה, אזרח ישראלי, לצורך שפיטתו שם - בתנאי שאת העונש עליו לרצות בישראל.
הסדר זה, התאפשר לאחר תיקון חוק ההסגרה בשנת 2001. הסדר זה בא לאחר שורת פסקי דין בהם העביר בית המשפט העליון, גם בשבתו כבג"צ, ביקורת קשה על סעיף בחוק ההסגרה שתוקן בשנת 1978 - הידוע כ"תיקון פלטו-שרון" - לפיו אזרח ישראלי לא יוסגר למדינה אחרת גם אם עבר את העבירה בחו"ל, בעת שהחזיק באזרחות ישראלית.
תיקון זה הוכנס על-ידי מנחם בגין ז"ל, וכראש ממשלה, מתוך מניעים לאומיים, יהודיים - לא להסגיר לגויים אזרחי ישראל אבל תיקון זה שנוצל קודם כל על-ידי פלטו-שרון, משך אליו את אש הביקורת של פרשני משפט, אנשי ציבור ובית המשפט העליון בנותנו מקלט לעבריינים יהודיים ישראלים - להפוך את ישראל למקלט לפושעים.
לאחר מספר ניסיונות של יהודים, לאו דווקא אזרחיים ישראלים, לבצע עבירות כמו רצח בצרפת ובקנדה ולברוח לישראל, ולבקש מקלט תחת המטרייה של חוק השבות, המעניק אזרחות אוטומטית ליהודים - ניסיונות שלא צלחו - הוכנס התיקון הנ"ל בשנת 2001.
התיקון כאמור, מאפשר לאזרח ישראלי שהורשע בארץ אחרת, לרצות העונש בישראל, לפי הפרוצדורה של שב"ס על כל יתרונותיה לעומת מדינות נכר.
כמובן שגם רוזנשטיין יוכל ליהנות מכך, אם וכאשר יורשע. רק לציין, שאם יורשע הוא צפוי לעונש כבד מאד - בין 30-20 שנות מאסר - כי לדעת התביעה של ארה"ב הוא היה היוזם, המבצע והראש הגדול של עסקת הסמים (אקסטזי) הגדולה והמסוכנת הזו.
אמנם, טכנית לפי הפרוצדורה שלנו, יש לרוזנשטיין עוד אפשרות לבקש דיון נוסף בהרכב מורחב או הגשת בג"צ על ההחלטה העקרונית והתקדימית שקבעה שזכותה של ארה"ב להתגונן מפני סכנת הסחר בסמים וסכנותיה, גם מאזרחי חו"ל במדינתה - אבל נראה לי שמדובר בפרפורי גסיסה של הליך ההסגרה, שכמעט מוצה עד מקסימום.
המסר העיקרי של ההחלטה פושעי ישראל אזרחי המדינה - ראו הוזהרתם המלחמה הגלובלית בפשע מתואמת וניתן להסגיר אותכם, גם אם תבצעו, תנהלו, תיזמו ותפקחו על סחר בסמים, נשים, נשק בלתי חוקי מישראל - לארץ שיש לנו איתה הסכם הדדי להסגרה.
באשר לגברת טלי פחימה - לגביה כבר כתבתי עם מעצרה שעשתה היסטוריה, בכך שהיתה האישה הישראלית הראשונה עד עתה שנעצרה במעצר מנהלי על-רקע של עבירות ביטחוניות.
הפסטיבל המתחדש סביב עסקת הטיעון שהושגה עם טלי פחימה לפיה הודתה בעבירות בעלות משקל ביטחוני מופחת - תמורת שלוש שנות מאסר - גם הוא מוגזם ומוקדם מדי.
הטעויות בהבנת הנעשה, והנשמע, גם בכל הקשור לכתב האישום והאשמות של אז והעסקה דהיום - הם תוצאה של אי הבנת המטריה על-ידי העיתונות והציבור.
טלי פחימה נעצרה על-ידי שב"כ בגין עבירות ביטחוניות חמורות, קשר עם אויב, קשר הדוק מדי עם זכריה זביידי מג'נין, שדם יהודים על ידיו, שמודה בביצוע פיגועים ואף מתגאה בהם בטלוויזיה - כולל מסירת ידיעות, תרגום מסמכים צה"ליים, אזהרה מפני מעצר של בכיר בג'יהאד האיסלאמי בג'נין, הפרת צווי אלוף וכו'.
להזכיר לקוראים, גברת פחימה הוזהרה על-ידי שב"כ והמשטרה לא לעבור לג'נין ולא לשמור על קשר עם זביידי - אבל למרות האזהרות עברה, נשארה אצל זביידי ואפילו התנדבה לשמש לו מגן אנושי או שכפ"צ אישי - לכן קשה לרחם עליה ולהזדהות איתה.
מספר תומכים ומעריצים שראו בה לוחמת על דעותיה, מרחמת על הפלשתינים הנדכאים שמתפארים ברצח ופגיעה בישראלים, נראה כהצגה הזויה - אבל תימהוניים יש בשפע, ראה תומכי מרגל האטום ואנונו.
לגוף העניין - גברת טלי פחימה, הגיעה לבית המשפט העליון פעמיים, לבית המשפט המחוזי פעמיים - ובכל המקרים האלה האשמות והחומר שנצבר אצל השב"כ נגדה נבדק ונסרק בקפדנות ומעצרה אושר.
מכאן אתה למד - שיש דברים בגו... ולא סתם נטפלו ללוחמת השמאלנית הקיצונית בשל דעותיה בלבד - אלא בשל מעשיה המנוגדים לחוק.
כאשר הוחלט להגיש כתב אישום - היא נעצרה מחדש על-ידי בית המשפט בשל החומר והעבירות שבתיק, שהיה כמובן חלש יותר ודל יותר מתיק השב"כ כדי לא לחשוף מקורות, שיטות פעולה והגנה על חיי עדים ומקורות כאשר במהלך המשפט התגלו קשיים עם העדים, לשני הצדדים - הוחלט על עסקת טיעון.
עסקת טיעון - היא פשרה בין הרצוי והמצוי ושני הצדדים מתגמשים לכדי קו משותף, שמספק את הצדדים.
כמובן, כשאתה מתפשר הכוונה גם לכתב האישום שישקף את העונש שסוכם.
אם מישהו חושב ששלוש שנות מאסר על עבירות ביטחוניות - הוא עונש קל, יש לו טעות. נכון, שיכלה לקבל יותר, ועל כך היא יכולה להיות שמחה אבל זאת מטרת העסקה.
כחלק מהעסקה - מצויין שעם שחרורה אסור לה ליצור קשר, לעבור לרשות הפלשתינית ובקיצור לא לעשות גלים. וגם כאן ניתן לומר: גברת פחימה ותומכיה - ראו הוזהרתם.
