אריאל שרון הצליח לעשות במשך שנה את מה שמפלגות השמאל לא הצליחו לעשות מזה שלושה עשורים. לרסק את הימין הישראלי.
בתחילה יש להגדיר מהו שמאל ומהו ימין בהוויה הישראלית. השמאל הישראלי מתמצה ברעיון שהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא שגיאה יסודית, חטא קדמון, עוול גדול, שיש לצמצמו או לבטלו. בקצה האחד של הספקטרום של השמאל מצוי צמצום העוול, ובקצהו השני ביטול החטא, דהיינו ביטולה של מדינת ישראל.
הימין הישראלי מתמצה ברעיון כי ארץ ישראל היא ארצו של עם ישראל, ובה הוקמה מדינת ישראל כמכשיר להגשמת חזון שיבת יהודי העולם למכורתם. הימין מתמצה ברעיון שהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל הוא התגלמות הצדק האנושי והאלוהי. שיא הצלחתו של הימין הישראלי היה בשני העשורים 67-87, כאשר כל ממשלות ישראל תמכו בדרך זו או אחרת בשיבת ציון של יהודים לארץ ישראל השלמה, מן הנהר ועד הים. בימי הזוהר של הימין כיכבו בו כל המפלגות הציוניות, מן העבודה ועד התחייה. ראש וראשון לבונים היה אריאל שרון, אלוף, שר, ודחפור.
מזה עשרים שנה ישנו כרסום הולך וגובר בימין, ומשמעותו הטלת ספק בייעוד של מדינת ישראל כגורם המיישב את העם היהודי בציון. בתוך שש שנים מחידוש המרד הערבי בשנת 1987 נכנעה מדינת ישראל כמעט ללא תנאי, ומסרה בידי גדול צוררי ישראל מאז היטלר יאסיר עראפאת, את המפתחות לליבה של ארץ ישראל, כולל מחצית מבירת ישראל. חלק גדול של הימין הישראלי הפך אם כך לשמאל, והסכמי מסירת לב ארץ ישראל לצורר עברו בכנסת ישראל על חודו של קול.
עם תום המסע אל סוף האלף השני למניינם התברר כי הצורר לא שינה את עורו, והמלחמה על ארץ ישראל התעוררה שוב במלא עוזה. הפעם כל הארץ היתה לחזית, וכל יהודי למטרה נייחת. העם שוב נהה ימינה, השמאל הצטמק כדי רבע הכנסת, והממשלה היתה לחסונה ליציבה ולימנית ביותר שידעה ישראל מזה שנות דור. ראש הממשלה אריאל שרון קיבל את כל האשראי הדרוש כדי לפצפץ את ראש הנחש, גופו וזנבו, ותוך שנתיים הושגה המטרה, גם אם לא במלואה. מכל הבחינות נראה כי התובנה של הימין הקלסי, הטוען כי ארץ ישראל היא כד שלא ניתן לחלקו אלא לנפצו, הוכחה כנכונה ותואמת את המציאות. ואם לא די בכך באו ארועי ה- 11 בספטמבר והוכיחו כי להידרה הג'יהאדית ראשים רבים, וכי היא אוחזת את העולם בצבת הטרור.
בשיא עצמתו, בשיא הצלחתו, בשיא ההוכחה כי דרך הימין היא הנכונה, תחת הלהביור של דעת קהל המייחלת לדיכוייה ומחיקתה של מדינת ישראל, הסתובב ראש ממשלת ישראל, פנה לאחור על אוהביו ותומכיו, וריסק את הימין, מבפנים. כמו לב שמחסיר פעימות, כמו מוח שנשטף לפתע בדם, הוכה הימין מכה נוראה עד כדי הטלת ספק בעצם צדקת קיומו.
מבט על המפה הפוליטית היום מראה כי רובה המכריע של הכנסת הוא שמאל. חלקה תומך בצימצום הישות הציונית על אחת משברי הכד שנשבר, וחלקה באידוי הישות הזאת לחלוטין, כמצוות ראש ההידרה באירן. גם הצמרת החדשה של הליכוד הוזה על הסכמי שלום שתכליתם חלוקת הארץ. בימין, ישנן רק רסיסי מפלגות, הנעים במחול שדים של איחוד ופילוג ללא מטרה, ללא כיוון, ללא הנהגה, ללא מנהיג.
לימין כיום אין מנהיג. יושב-הראש של הליכוד כבר הוכיח כי הוא מוכן לשבור את הכד, ולמנוע מיהודים את הישיבה בארץ ישראל. יושב-הראש של הליכוד כבר לחץ את ידו של הצורר הרצחני, וניהל איתו מתן-ומתן. בעיני השמאל הוא נחשב לימני קיצוני, בעוד האמת היא שהוא שמאלן נגרר. לימינה של ארץ ישראל שוררת שממה מנהיגותית, אין שם איש או אישה אליה ישאו בני ישראל את עיניהם ויאמרו, בך אנו בוטחים. זה האסון שהמיט עלינו יושב-ראש "קדימה". את אמוננו לקח, וטחן אותו עד דק.
דין תל אביב כדין נצרים, דין ירושלים כדין נצרים. זהו העתיד שחוזה לנו השמאל. יביט נא כל אדם על ביתו, על עירו ויאמר, דין ביתי כדין נצרים, דין עירי כדין נווה-דקלים. ואם לא בזאת חפצתי, הבו לי מנהיג לימין המדינה.
ובאין מנהיג, ינהיג אותנו האטד, ותצא אש מן האטד ותאכל את כל ערי ישראל.
ובכן, איזה סוג של מנהיג יכול להוציא את הימין מן האסון, מן הריאל-פוליטיק של גבולות אושביץ אל המרחב של ריבונות מלאה על ארץ ישראל?
ניסינו מספר גנרלים. כישלון חרוץ. ברגע המבחן הם שוכחים את העקרונות. ניסינו אנשי העולם הגדול, קטסטרופה. ברגע המבחן הם מתקפלים כאטריות מבושלות היטב אל מול הציווי האמריקני, ומוותרים על היקר לנו מאוד.
אולי ננסה דוקטור? רופאים הם אנשים אשר למדו לעולם לא להתעלם מן הטבע מחד, ומטבע האדם מאידך. הם אינם אומרים נואש גם כאשר מוחו של האדם נשטף בדם. הם אינם אומרים נואש גם מול כוויות נוראות, הם מגייסים את כל הידע והניסיון ואפילו המתחרים כדי להביס מחלה. הם תמיד נושאים ונותנים עם אלוהים ואם אנשים, כדי להביא מזור לאלו אשר השליכו עליהם את יהבם. עם ישראל אשר פנה אל האטד, זקוק לרופא שירפא אותו מן ההזיות, ומן הגידולים אשר גידל בקרבו.
מישהו מכיר רופא טוב?
