דברים אלו נכתבו עוד בטרם נודעו תוצאות הבחירות ברשות. ישראל, שהיתה מודאגת מאפשרות של נצחון החמאס, עשתה ניסיונות נואשים לחזק את הכוחות ה"מתונים" הרצים במערכת הבחירות.
אחד הצעדים היה חשיפתו של אסיר העולם ברגותי לאמצעי התקשורת, על-מנת לחזק את מעמדו ומעמד המפלגה שבראשה הוא עומד. כל המהלך נראה מוזר ביותר. לא מדובר במנהיג לאומי היושב בכלא של כובש איפריאליסטי בשל האידיאלים שלו. ההיסטוריה ידעה כאלו (למשל מקאריוס מקפריסין ומנהיגים אחרים). כל אלו הפכו עם שחרור ארצם למנהיגים המוכרים, הן ע"י רוב עמם, הן ע"י הכובש לשעבר, והן ע"י הקהילה הבינלאומית.
כאן מדובר במפקד של ארגון טרור (אחד מכמה ארגונים), היושב בכלא לאחר שהורשע במעשי רצח. ברגותי לא היה מנהיג לאומי, ואם היום הוא מצטייר כך, הרי זה רק בגלל שבכל זמן שבתו בכלא, ובמיוחד לפני הבחירות, אנחנו הפכנו אותו לכזה. באמתלה שהוא עוזר בהרגעת הרוחות, איפשרנו לו לעמוד בקשר מתוך הכלא עם האנשים הסרים למרותו, ובכך לא רק המשיך למעשה לפקד על ארגון הטרור שלו, אלא גם הפך למנהיג מקובל ומוכר.
וביום שאחרי - אם יגיע אי פעם יום כזה - או אפילו קודם לכן, כאשר ניאלץ לשבת עם הפלשתינים, אשר ימשיכו לשאוף לחיסולנו, אך יעשו כאילו קולות של שלום, נצטרך להלביש את האיש בגדי מלכות ולהושיבו על הסוס. וכך יהפוך רוצח שפל, אשר נשפט ונדון כחוק, לבן-שיח פוליטי, אשר כל העולם חפץ ביקרו.
