אמיץ או טיפש? לדעתי שניהם יחד, במיקס פוליטי שנובע משיכרון כוח ומהתבטלות של ח"כים, מנכ"לים ושרים. תקופת כהונתו של עמרי שרון בכנסת, הצטיינה בשתיקות ממושכות, משחקי מחשב יד במליאה, וברישומים ביומן של תפקידים ואנשים שכדאי "לשמן", כלומר לסדר להם תפקידים כדי שיצביעו נכון - בבחינתו "שלח שיבוצם וקידומם על פני המים" - כי ברבות הימים תבוא לגבות את החוב.
מתברר שבמקביל לשתיקתו המאסיבית בכנסת, שבה נאם אולי פעמיים שלוש, פעם אחת ככורח עם השבעתו כח"כ כמסורת הכנסת מימים ימימה, ואולי עוד פעם פעמיים בנושא איכות הסביבה.
וזאת נקודה מעניינת באישיותו של ח"כ עמרי, כפי שבאה גם לביטוי בטיעונים לעונש של חבריו הרבים, רגישותו, התמסרותו למלחמה באיכות הסביבה ובשמירה על אוצרות הטבע והסביבה בנוסח "הירוקים" ובעזרה הדדית לחבריו כאלו שבמצוקה ממשית וכאלה שבמצוקה פוליטית.
מובן שכוחו והשפעתו ינקו מהיותו הבן של, מקורב, לוחש על אזנו, ראש לשכה של "פורום חוות השקמים" והבן האהוב. בזמן שהבן השני, גלעד, עסק בנושאי הכספים, כגון, ההלוואות לכיסוי החזר כספי העמותות מסיריל קרן ותורמים כבדים אחרים, עמרי טיפל בהקמת העמותות ובמתן שירותים פוליטיים לאביו, תחילה בפריימריז ומאוחר יותר בבחירות ולאחריהן.
חשוב לזכור, מבחינה כרונולוגית ומבחינה פוליטית, איפה והיכן החלה ההדבקה של המחלה הממארת, הקרויה חלוקת ג'ובים וסידור תפקידים ושיבוצים למקורבים, או כאלה שיש להעבירם ל"מחנה שלנו". אם חוקרים את תולדות המחלה וספיחיה, צריך להתחיל עם הקמת הממשלה הראשונה, מיד אחרי מלחמת השחרור.
שנים רבות, זכור בעת שלטונה המרכזי והבלעדי של מפא"י - נושא הקרבה והסידור הפוליטי שלט בארצנו, החל מהפנקס האדום של ההסתדרות, דרך הפתקים נוסח הסרט של קישון, סאלח שבתי, דרך ההעדפה האשכנזית של מנהיגות מפא"י - הפנקס הקטן והשחור של שר האוצר הכל יכול, פנחס ספיר.
על כך ניתן להוסיף "מאכרים" או דמויות חזקות במפלגה, נוסח אבא חושי - ראש עיריית חיפה, שרגא נצר, איש המסתורין או האיש מאחורי הקלעים. והרשימה ארוכה ארוכה, כולל "המטבחון" של גולדה, המינויים במשרדי ממשלה, ובמיוחד התפקידים הנחשקים במשרד החוץ.
אם נעשה קפיצה של שני דורות, יתברר שהרבה לא השתנה, רק הדרך והאמצעים השתכללו ביחד עם הקידמה הטכנולוגית. כנאמר בפתגם העממי: "הקודמים השתינו בתוך הבריכה, והאחרונים מהמקפצה". לדוגמא: המינויים המשפחתיים ברשות שדות התעופה והמינויים בחברת החשמל.
כאשר שרון כראש ממשלה, אחרי נצחונו בבחירות, הבין שמרכז הליכוד מהווה בעיה פוליטית, חברתית, מוסרית ואלקטוראלית, הוא מינה את ועדת מאיר שטרית לבדיקת הנושא והגשת הצעה לשיטת בחירות חדשה בליכוד. ועדת מאיר שטרית המליצה לבטל את כוח המרכז ולהעביר את כוח הבחירה לפריימריז כלליים של מתפקדי הליכוד. שיטה שתהיה נהוגה בכל המפלגות הגדולות, כאשר גם קדימה תאמץ אותה בתקנון העתידי וגם הליכוד לאחר ניצחון נתניהו בנושא זה - לרבות כמה מפלגות לוויין קטנות ששואפות לגדולה - להוציא את ש"ס והחרדים.
הנקודה השחורה, בנושא זה, תירשם לחובתו של שרון שקיבל את המלצות שטרית, אך נמנע מליישמן ואכסן אותן במגירה, דבר שנתן אפשרות לבנו עמרי להמשיך במעלליו ובמינוייו וכמובן בתיעודם למען ההיסטוריה.
העובדה שעמרי התגלה כעסקן ומאכר בעל כוח, אינה מפתיעה במיוחד, על-רקע ניסיונות העבר כמפורט לעיל, החידוש הוא כמובן בתיעוד ובעובדה שאנשים רבי עצמה וכוח בכנסת, בממשלה ובציבוריות התחנפו והתבטלו בפני שרון באמצעות הבן ועוזריו, כדי לקבל פירורים מהחלה של שבת, "מהטיש" של חסידי שרון ועוזריו ואולי גם לגעת באדמור עצמו בדמותו של שרון האב.
הטענה של אנשי הליכוד, אנחנו ביטלנו את כוח המרכז, וכל המושחתים נסו ל"קדימה", היא מגוחכת ולא אמינה. "הנשאים" של המחלה המיוחדת הזו, נבטו והתפתחו בליכוד. נכון שחלק מהיתושים ברחו מהביצה כאשר הרגישו בסכנה ובריסוס ועברו לאזור חם יותר בקדימה, ועכשיו צריך לחכות ולראות כיצד אולמרט והנהגתו יטפלו במחלה הממארת, שלא תדביק גם את אלה שזה עתה הצטרפו למפלגה ולא את מנהיגי המפלגה וראשיה שבאו מהביצה של הליכוד.
ברור שהניתוח, הטיפול והאנטיביוטיקה של המחלה, יכולים להיות רק אחרי הבחירות. ברור גם שהמינויים ותפקוד הצוות המוביל תהיה לו השפעה מכרעת, כולל מינוי שר משפטים איכותי וסעיף ברור באג'נדה החדשה, על מלחמה בשחיתות שלטונית, מבלי לחכות לדוחות מבקר המדינה. ועד אז, נחכה ונראה ונקווה לטוב. ובאשר ליומנים החדשים? יומני היקר - יום א' בכלא וכו' וכו'.
