עם אור ראשון הלכתי כהרגלי אל המחשב לראות מה נשמע ומה העניינים, בעיניים מצועפות אני עובר על הידיעות השונות והנה... מאמר של עוזי בנזימן תחת הכותרת "על מה הבחירות האלה לעזאזל", מאמר שהבהיר לי באחת - על מה הבחירות האלה לעזאזל! הנה הפתיח שלו שהאיר את עיני:
"כמו העיוורים הממששים את הפיל ואינם יודעים מה לפניהם משום שכל אחד מהם אוחז באבר אחר, כך ציבור הבוחרים תועה בג'ונגל הסקרים, התשדירים והמסרים ותוהה מה עומד להכרעה בקלפי מחרתיים: האיום הנשקף מאירן? תוואי הגבול בין ישראל למדינה הפלשתינית? בטיחות ההמראות והנחיתות בנתב"ג? גובה שכר המינימום? הרכב סל התרופות? מקום בגן עדן".
אתם הבנתם את זה? לפעמים הקורא מוצא בכתוב את מה שהכותב לא חלם עליו. אז זהו זה אדון בנזימן, הבחירות האלה אינם על "האיום הנשקף מאירן? תוואי הגבול בין ישראל למדינה הפלשתינית? בטיחות ההמראות והנחיתות בנתב"ג? גובה שכר המינימום? הרכב סל התרופות? מקום בגן עדן". ממש לא!
אז על מה הבחירות האלה כן? גם את התשובה לשאלה הזאת אנו מוצאים בפתיח הגאוני הזה. כל שצריך הוא לקרוא אותו נכון! ובכן, עוזי היקר, תודה שהארת את עינינו, עכשיו אנחנו יודעים ואת זה אתה כתבת, שהבחירות הללו הן על "...ג'ונגל הסקרים, התשדירים והמסרים...".
הואיל וה"ג'ונגל" הזה כל קיומו בתקשורת, הרי שהקרב הוא - מי ינצח? הקוראים שיש להם דעת היא דעת-הקהל, או התקשורת מלאת היוהרה הבטוחה שהיא מעצבת את דעתם? הלא ללא התקשורת לא היתה יוצאת לפועל ההינתקות מגוש קטיף ומצפון השומרון, שבריונות לשמה מנעה מדעת-הקהל לקבוע את אי-חוקיותה בעליל.
ללא התקשורת שתמכה באתרוג ללא סייג, אף שהיו אינספור סיבות לתקוף אותו, לא היה מצליח אריאל שרון לפורר את הליכוד ולהקים את המפלגה הוירטואלית "קדימה" שאחת דינה - להתרסק! וכמובן, ללא התקשורת ומסריה החד-משמעיים, לא היה מצליח אהוד אולמרט, שזכה במקום ה- 33 ברשימת הליכוד, להיחשב לראשון המובילים בדרך אל כס ראשות הממשלה.
ביום שלישי בלילה נדע סוף סוף מה כוחה של התקשורת? תרשו לי לאחל לה מכל הלב את התוצאה הבלתי-נמנעת: תבוסה צורבת! המציאות תיטפח על פניה כמו שרק סטירה מצלצלת של רוב הציבור השפוי יכולה לטפוח!
אלא שגם לאחר ההלם שיפקוד את הממונים על התקשורת ואת הממונים שעל הממונים, לא נזכה לראות התפטרות המונית של עיתונאים וּפֿרשנים למיניהם, או אפילו הודאה פומבית אחת שהם קוראים הפוך את המפות. זהו קרב מתמשך בין כותבים לבין קוראים שימיו כימי המדינה ואין שום סיבה למהפך כלשהו בתוצאות שהורגלנו אליהן בעבר.
