כמו רבים אחרים, שאינם מבינים בתחום, גם אני פותתי לרכוש פוליסה לקצבה בחברת ביטוח. למען האמת, נדמה היה לי שגם לא היתה אפשרות ממשית אחרת לרכוש פוליסה לקצבה ומכל מקום איש לא סיפר לי על כך. לימים קראתי בעיתונים, כי אי ההבנה שלי בנושא גרמה לי ולאחרים הפסדים כבדים. מכל עבר שמעתי, כי אין לרכוש בשום פנים ואופן מוצרים פנסיונים מסוכני ביטוח, לא ביטוח מנהלים שנועד לשכירים ולא פוליסות לקצבה שנועדו לעצמאים.
לא מכבר, כשספרתי ללקוח שלי, שהינו אקטואר במקצועו, כי רכשתי בעבר פוליסה לקצבה בחברת ביטוח, הוא הביט בי ברחמים והסביר לי כי מחברת ביטוח הוא רוכש רק ביטוח חיים ואילו חיסכון בכלל וחיסכון פנסיוני במיוחד אסור בשום אופן לרכוש בחברת ביטוח.
לאחרונה נתנה ביטוי חריף לדעה זו העיתונאית מירב ארלוזורוב, אשר הבהירה בכתבה ב"דה מרקר" כי גם כיום, לאחר השינוי בתנאי הפנסיה, קיימת עדיפות מוחלטת לקרנות הפנסיה על המוצרים הפנסיונים הנמכרים על-ידי סוכני הביטוח.
כתבתה של מירב ארלוזורוב הבעירה את חמתו של נשיא לשכת סוכני הביטוח ובאתר לשכת סוכני הביטוח קראתי את הידיעה הבאה: "יוסי מנור, נשיא הלשכה פנה למנכ"לי חברות הביטוח לגייס את האקטוארים הבכירים כדי להוכיח, כי הקביעה "פראייר מי שקונה ביטוח מנהלים" בטלה ומבוטלת.
במכתב כותב מנור: "אני משוכנע שקראת, כמוני, את הכתבה של מירב ארלוזרוב בעיתון הארץ/דה מרקר (יום שלישי, 4.4.06) שפורסמה על גבי שלושה עמודים תחת הכותרת 'פראייר מי שקונה ביטוח מנהלים - הפנסיה שלכם שווה עד 50 אחוז יותר מביטוח החיים'.
"עליך לגייס מייד את האקטוארים והכלכלנים הבכירים ומנהלי השיווק של חברתך, כדי להוכיח חד-משמעית את כדאיות החיסכון והביטוח בביטוחי המנהלים בחברתך על פני קרנות פנסיה. זאת בניגוד למה שהעיתונאית מציגה בכתבה שלה - שאינה הראשונה, וכפי שהיא מבטיחה, גם לא האחרונה בנושא. אם לא תעשה זאת, תצטרף במכוון או שלא למכוון לגזר דין מוות על ביטוחי המנהלים".
נדמה לי שמר מנור צודק ואכן הגיעה העת לברר אחת ולתמיד אם אכן מתוך הטיה שנגרמה עקב העמלות השמנות, מכרו לנו סוכני הביטוח מוצר נחות בהרבה ואם עדיין הם מנסים להשפיע עלינו להמשיך ולהחזיק במוצר נחות ולשלם דמי ניהול מופקעים על-מנת לקבל מחצית מהזכויות שהיינו מקבלים לו היינו חוסכים בקרן פנסיה.
הבעיה, מר מנור, היא שלא חברות הביטוח צריכות לענות על השאלות הללו ולא האקטוארים המגויסים שלהן. השאלות צריכות להיות מופנות לאקטוארים שאינם מועסקים על-ידי חברות הביטוח ואשר לא יגויסו למענך, כדרישתך. כוונתי לאקטוארים עצמאיים לגמרי, שאינם תלויים בחברות ובסוכנים לפרנסתם.
הייתי מציע כי נפנה במשותף לאקטוארים העובדים באוניברסיטאות, או בכל גוף מחקרי, על-מנת שיגבשו הערכה אמיתית בדבר שוויו וכדאיותו של כל מוצר פנסיוני ויתנו לנו הערכות אובייקטיביות לחלוטין.
כשנפנה בשאלות לאותם אקטוארים, מר מנור, לא נבהיר להם, כהצעתך, מה צריכה להיות חוות דעתם ולא נאמר להם כי עליהם להוכיח את כדאיות ביטוחי המנהלים ועדיפותם על קרנות הפנסיה. פשוט נניח להם לבדוק ולהגיע למסקנה הנכונה ואז תפורסם מסקנה זאת ברבים.
לבדיקה אובייקטיבית יש חשיבות מיוחדת, שכן בקרוב, כך הבנתי, נוכל לעבור מתוכנית פנסיה אחת לשנייה. אכן זו תהיה הזדמנות להתאים את החיסכון הפנסיוני ולבחור בתוכנית הכדאית ביותר.
האם אתה מוכן לבדיקה אובייקטיבית כזו, מר מנור?