"פרץ הוא שר ביטחון שמגיע מהנקודה הנמוכה ביותר בתולדותינו בהבנתו את מערכת הביטחון", כך אומר למעריב, לא אפי איתם חלילה, לא אריה אלדד וגם לא בנימין נתניהו, יריבים מושבעים של מפלגת העבודה, אלא אחד ממנהיגיה הבכירים של המפלגה, חה"כ אלוף (במיל.) מתן וילנאי, סגן הרמטכ"ל לשעבר.
וילנאי מוסיף ומבהיר למתקשים בהבנת הנקרא, כי כוונתו אינה לכך שפרץ אינו ראוי להיות שר הביטחון, אלא: "אין לפרץ כרגע הכישורים להיות שר ביטחון, אבל הוא ירכוש אותם בתוך שנה שנתיים". למה הדבר דומה: הקברניט של המטוס שבו אתם יושבים ברגע זה אין לו כרגע הכישורים להטיס מטוס, אבל נא לא להיכנס לפאניקה, הוא ילמד להטיס את המטוס בעוד שנה ושנתיים, ובינתיים נא להדק את החגורות ולנתק את הטלפונים הסלולריים.
רבותי, אם תיאטרון האבסורד הזה היה מתרחש במדינה אחרת היינו יכולים להתפקע מצחוק, אולם כאן זו אינה קומדיה... עבורנו זוהי טרגדיה אמיתית, ביטחון ישראל הפך למטבע עובר לסוחר, בסחר הסוסים המתועב לביסוס שלטונו של ראש הממשלה (בפועל), אהוד אולמרט, כדי שיוכל סוף סוף להתרווח בניחותא על כיסאו של אריאל שרון ולהפוך לראש ממשלה של קבע.
לאלה שיתגוללו על וילנאי וילעגו לו כי ביקורתו נובעת ממניעים אגואיסטיים, ואילו היה מתמנה לשר היה סותם את פיו, מתברר שאינו יחיד במפלגת העבודה, בהבעת החשש שמינויו של פרץ מסוכן לביטחון ישראל, אולם הוא היחידי בין השפנים שיש לו האומץ לומר זאת בפה מלא בראיון עיתונאי.
עדות לכך היא הכותרת הראשית של ידיעות אחרונות: "פרץ צריך סגן במשרד הביטחון", מפי שפנים בכירים בעבודה המתבטאים בעילום שם, בשל חששם שמא יענשו ולא יקבלו חלילה כסא ליד שולחן הממשלה, וכך מצוטט אחד הבכירים: "ברור שהוא לא יכול לכהן לבד בתפקיד הזה, הוא לא יכול להיכנס למשרד שהוא לא מכיר... ".
בכך הם מאשרים את אזהרתו של וילנאי ודורשים למנות לפרץ בייביסיטר, סגן שר, שיחזיק את המוצץ, ויחליף את חיתוליו של פרץ בדיונים עם הגנרלים במשרד הביטחון ובמטכ"ל.
והתינוק, המבין שהמלך הוא עירום (בעיקר ראש הממשלה המיועד) ישאל - אם אפילו בכירים בעבודה טוענים שפרץ זקוק לבייביסיטר, אז מדוע לא למנות לכל הרוחות אדם שניתן יהיה לסמוך על כישוריו הביטחוניים בימים קשים שכאלה מבלי להזדקק לחונך.