מחקרים על התקופה העות'מאנית ותקופת המנדט הבריטי מוכיחים שהייתה הגירה בלתי פוסקת לארץ בתקופה העות'מאנית אבל, הפריצה הגדולה הייתה בין שלהי המאה ה-19 ל-1947. האוכלוסייה המוסלמית כללה מספר לא מבוטל של מהגרים ערבים ומוסלמים. מ-80,000 ב-1516 גדלה האוכלוסייה המוסלמית לכ-1,200,000 ב-1947 וחלק משמעותי היה מהגירה. לאחר חיסול המדינה היהודית (שנת 70 לס') והרוב היהודי (מכ-2 מיליון יהודים בימי הבית השני לבין 150,000 ל-200,000 במאה ה-4), לפני הכיבוש הערבי ב-640 לס' הייתה בארץ אוכלוסייה נוצרית לא ערבית - צאצאי הלניסטים ורומים שהיגרו לארץ בעידוד השלטון ההלניסטי והרומי ופיניקים שהתנצרו במאה ה-5 לס'. האוכלוסייה מנתה כ-3 מיליון ומיעוט של יהודים ושומרונים. לאורך כל השנים בין הכיבוש הערבי לממלוכי היה בארץ רוב נוצרי אם כי מספרו הלך וירד בהדרגה בשל בריחה מהארץ, רדיפות, התאסלמות מרצון או מאונס והמגיפה השחורה. מעולם לא היה כאן רוב ערבי לפני 1516. וזה היה רוב של 80,000 מתוך כ-123,000 בא"י המערבית.

מחקרים על תקופת הכיבוש הערבי (1099-640), הצלבני 1099 - 1260/90 והממלוכי (1516-1260)

כ-30,000 התיישבו בארץ בעת הכיבוש הערבי - מקורבים לשליטים ואנשי שירות - והם קלטו לתוכם במשך הזמן אחוז נמוך של נוצרים שהתאסלמו. מספר מחקרים קבעו שבסוף התקופה הערבית התאסלמו פחות מ-50% אבל לא הובאו נתונים מספריים. אומנם הצבא הערבי שהיה מורכב מבדואים שנעו עם משפחותיהם השאיר חלק מצבאו בארץ לפני שהמשיך בכיבושים. אבל, הבדואים סירבו להתיישב בארץ והעדיפו להמשיך בחיי נוודות על גבול המדבר. בתקופת השלטון הצלבני היו בארץ על-פי הערכות החוקרים כ-150,000 מוסלמים. בתקופה הממלוכית פרצה בארץ המגיפה השחורה והשלטון הממלוכי הקנאי לאיסלאם איסלאם מספר לא ידוע של נוצרים בכפייה. על-פי מפקד האוכלוסין העות'מאני הראשון היו בארץ ישראל המערבית בסה"כ כ-123,000 וכ-80,000 מתוכם היו מוסלמים. נתונים אלה משקפים את המצב בסוף התקופה הממלוכית.

מחקרים על התקופה העות'מאנית

המחקרים מוכיחים שהאוכלוסייה המוסלמית גדלה בהדרגה מ-80,000 ב-1516 ל-525,000 ב-1914. כ-50% מתוך 525,000 המוסלמים ב-1914 היו מהגרים חדשים. כלומר, כ-250,000. בין שלהי המאה ה-19 ל-1914 היגרו לארץ כורדים, צ'רקסים, מוגרבים (אלג'ירים), דרוזים, טורקמנים, מתואלים, בוסנים, סודנים, מצרים, עירקים, אפגנים וערבים מארצות ערב. על-פי הערכות החוקרים הנתונים הם: מצרים, כ-100,000, דרוזים בין 10,000 ל-12,000, צ'רקסים בין 6,800 ל-13,000, אלג'ירים בין 2,000 ל-15,000, טורקמנים, 2,000, מותואלים 4,000, סודאנים 500, בוסניים 840, בהאים- 300 סה"כ - בין 116,440 ל-146,650. נתונים אלה אינם כוללים את הכורדים, האפגנים, הערבים מארצות ערב שעליהם, כאמור, חסרים נתונים וכן את צאצאיהם. האוכלוסייה הבדווית שפלשה לארץ מנתה כ-100,000. ניתן לקרוא בהרחבה בספרי: מתי ואיך היגרו הערבים והמוסלמים לא"י, 640 - 1914, הוצאת ידיעות-ספרים.