בינואר השנה, הוזמן שלמה סמסון, חבר קיבוץ שלוחות לעיר לייפציג, שבה הוצגה תערוכה נודדת על אנה פרנק, על-ידי מוזיאון בתי הספר של העיר לייפציג. שלמה נפגש שם עם תלמידי תיכון שבאו לראות את התערוכה.
תוך כדי שהותו בלייפציג, נמסרו לו צילומים של מסמכי גסטאפו, הנוגעים לפעילות הבח"ד (ברית חלוצים דתית - תחילת הקיבוץ הדתי) בלייפציג בשנים 1938-1937.
נפגשתי עם שלמה בארכיון של קיבוץ שלוחות. מטרת המפגש היתה לתת משמעות לשלושת מסמכי הגסטאפו. שלמה מדגיש: "המסמכים ידברו, אני המביא".
עניין אישי
מסמכי הגסטאפו עוסקים במעקב אחר הנעשה בבח"ד ובהם מוזכר בית תנועות הנוער היהודי, ברחוב אלסטר 7 בלייפציג (הבית נסגר בליל הבדולח), מוזכר שמחה פרידמן ז"ל ומוזכרת גרדה אוקס ז"ל, שהחליפה את שמחה פרידמן כיו"ר הבח"ד.
"למה אני קשור אישית לעניין (למסמכים) הזה?", שואל שלמה ומיד מסביר: "בית תנועות הנוער היה גם 'הבית שלי'. הייתי חבר בברית הצופים - מכבי הצעיר. הפעילות התרחשה באחד מחדרי הבית, משם גנבו לי יום אחד אופניים חדשים שקבלתי מההורים. שם גם שרנו, בדבקות ובהתלהבות, שירים כמו 'הנה מה טוב ומה נעים', 'אודך כי עניתני' ועוד - למותר לציין - בלי להבין ולו מילה אחת...
"שמחה פרידמן שהיה יו"ר תנועת הנוער - ברית חלוצים דתיים בלייפציג, היה המורה שלי בבית הספר היהודי על-שם הרב קרליבך והוא לימד אותי חומש ועברית. כמו כן הוא היה חברי בתנועת הקיבוץ הדתי.
"את גרדה אוקס, שהחליפה את שמחה פרידמן בתפקיד יו"ר הבח"ד, פגשתי בארץ בשנת 1952. באשר לגסטאפו, גם לי היו עניינים משלי עם הגסטאפו... ועליהם כבר כתבתי בספרי 'האמנתי כי אדבר' בעמודים 45-41".
המסמך הראשון הוא דוח של קצין גסטאפו על הפעילות פעילות הבח"ד בסניף לייפציג שבבית תנועות הנוער היהודי. במסמך מפורטים: שם המנהל (שמחה פרידמן), תאריך לידתו וכתובתו, שם המרצה (אריה הנדלר) ופרטיו, מספר המשתתפים ומהלך האירוע.
המסמך השני הוא מכתב ששלח שמחה פרידמן למטה משטרת המדינה הסודית ובו דיווח על העברת תפקיד יו"ר הבח"ד לגברת גרדה אוקס, נתינת הרייך הגרמני. הרקע למסמך: כמעט כל יהודי לייפציג היו נתיני מזרח אירופה. ביולי 1938 לנתינות גרמנית של יהודי בגרמניה לא היתה שום משמעות ובכל זאת חשוב היה לגסטאפו להחליף את שמחה פרידמן, שהיה בעל פספורט פולני, ביו"ר שהוא נתין הרייך הגרמני. שלמה מוסיף: "זה כל כך מטורף".
הגברת גרדה אוקס היתה רעייתו של הרב דוד אוקס, רבה האחרון של קהילת לייפציג, שהחליף את הרב ד"ר אפרים קרליבך זצ"ל. בשנת 1952, כששלמה היה מדריך חברת נוער, הוא פגש בגרדה ששימשה כמפקחת ארצית על הטיפול בעליית הנוער הדתי.
המסמך השלישי - הוא מסמך של משטרת המדינה החשאית והוא מתעד פגישה של גרדה במשרדי הגסטאפו. בפגישה התבקשה גרדה לדאוג להפסקת פעילותם של היהודים בעלי הנתינות הזרה ולהקפיד להעסיק בעלי אזרחות גרמנית.
תרגום המסמכים על יד שלמה נעשה תוך הקפדה על הטקסט המקורי, יחד עם תיקון המקומות המשובשים לקריאה. "ממרחק השנים אפשר אולי לחייך כשקוראים את המסמכים ומבינים איזה דרגות של טירוף, טמטום ושרירות הם מייצגים", סיכם סמסון.
