'מה עשה הכסף שלכם היום?' עבור כמה אנשים, ואני בתוכם, זו יכולה להיות שאלה מאוד תוקפנית. יש פינה כזו, בתוכנית 'היום שהיה' בערוץ 10. דווקא תוכנית נחמדה, אלא מה? שבכל פעם שמגיעי לפינה 'מה עשה הכסף שלנו היום?' עם דרור זקש, אני מעביר לנשיונל ג'יאוגרפיק וצופה להנאתי באיזו מומיה או בנחשים ארסיים, שעד היום אני לא מצליח להתגבר על פחדי מפניהם, גם אם זה רק בטלוויזיה. אבל, אפילו מומיות ונחשים ארסיים, גורמים לי לפחות אי-נוחות מאשר השאלה 'מה עשה הכסף שלך היום?' הכסף שלי לא עשה אף פעם שום דבר. כלום. נאדה. חוץ מריבית חריגה.
ממש מעניין את קצה העכוז שלי מדד התל-טק, הנאסד"ק, תל אביב 10, תל אביב 100 ווטאבר. הדרור זקש הזה, רק זורה מלח בישול על פצעי חובותי המדממים לבנק הפועלים, ומנסה להוכיח לי כל ערב כמה אני לוזר ולא שייך. מה הוא בכלל יודע, הדרור זקש הזה, על האימה האוחזת בי כל אימת שאני מתקרב לכספומט כדי למשוך כמה לירות? ואיך שאני משקשק מרוב פחד, שחלילה לא אשמע את הצליל המורבידי של בליעת כרטיסי מלווה בפתקית המשתלשלת לאיטה מלוע המכונה ועליה כתוב: "כרטיסך נבלע, נא לפנות לסניף"?.
מה הוא יודע על ליאורה מהבנק, שהוא מעז לשאול אותי מה עשה הכסף שלי היום? כי ליאורה מהבנק היא זו שתמיד מתקשרת כשהילדים מספיקים להעביר לי אותה לפני שהספיקו להבחין בסימני ה'לא בבית' הנואשים שלי. כשמהעבר השני של הקו אני שומע 'ליאורה מהפועלים', אני ישר שואל אם שוב זכיתי בפיס והם לא יודעים מה לעשות עם הכסף, כאילו להתחיל את השיחה בצחוקים. כשהיא אומרת שזהו שלא, אז אני שואל אותה מה עשה הכסף שלי היום.
והיא עונה לי ליאורה, בנימוס בנקאי שיש בו יותר מרוך של להב משונן בחצי סיבוב בסרעפת: "14 אלף מעל המסגרת". אני שואל "וכמה המסגרת?", כאילו שאיני יודע. והיא אומרת "30 אלף". ואני אומר שצריך להגיע סכום גדול וליאורה אומרת שאני תמיד אומר את זה, אבל השאלה היא מתי. ואני אומר שאם הייתי יודע, היא לא הייתה מתקשרת.
אז אם בערב תשמעו את דרור זקש שואל שוב "אז מה הכסף שלנו עשה היום", תגידו לו: "14 אלף מעל המסגרת". במינוס, במינוס.
