בעוד פחות מארבעה חדשים אמור נשיא הבית המשפט העליון אהרן ברק לפרוש מתפקידו ולפנות את כסאו לבא אחריו. והבא אחרי ברק - מכוח עיקרון הוותק הנוהג בבית המשפט העליון - היא השופטת דורית ביניש.
שר המשפטים חיים רמון בישר לציבור לאחרונה שדבר עדיין לא סגור לגבי זהות היורש של ברק, וכי הוא, חיים רמון, לומד את הנושא ומתייעץ עם גורמים שונים.
הרושם הברור הוא שחיים רמון משחק כאן ב"נדמה לי", ויש לקוות שלפחות את עצמו הוא לא משלה. כי הנשיאות תתגלגל לידיה של השופטת ביניש - גם אם עיקרון הוותק יבוטל. והסיבה פשוטה: ביניש תהיה המועמדת היחידה.
חוק בתי המשפט קובע מפורשות כי: "נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו... מקרב שופטי בית המשפט העליון".
כל מי שמצוי מעט באורחותיו של בית המשפט העליון יודע היטב, שאיש מקרב שופטיו - פרט לשופטת ביניש - לא יעז להציג את מועמדותו לכהונת הנשיא.
האם שר המשפטים מתכוון ומסוגל, בתקופה הקצרה שנותרה, לשנות את חוק בתי המשפט כך שניתן יהיה לבחור לנשיאות שופט שאיננו מקרב שופטי בית המשפט העליון? יש לקוות ששר המשפטים - לפחות הוא - מעסיק את עצמו בעניינים קצת יותר ממשיים.
