ממשלת ישראל מבקשת להכות שנית. שוב גירוש ועקירה של יהודים מבתיהם, שוב הריסת יישובים פורחים, ומסירתם לאויב. כרוזים דחופים כבר נשלחו השבוע בין ראשי הצבא והמשטרה כדי לגבש דעה בשאלת היכולת לבצע את העקירה בבת אחת או בשלבים. רצים כבר הזעיקו את לוחמי משמר הגבול להתחיל מיד באימונים קדחתניים ושוב כמו אז, הלוחמים מתרגלים איך מנצחים את ה"המתנחלים".
ומי האחראים על התרגולים? אנשי מדור הפרות סדר במשטרה, שינצחו על ההוראה מבית מדרשו של אולמרט, לעזוב את הבית בסדר מופתי, להותיר אי שם את כל החיים שידעת עד כה, סרט בהקרנה חוזרת, המגולל את קורותיהם של אלה שלא מקבלים בית אחר, לא בטוח שמקבלים בכלל פיצויים ובכל מקרה עוברים שבעת מדורי גיהינום, בכל דבר ועניין, ועליהם תוטל מעכשיו חובת ההוכחה. האם היה בכלל בית, הגרת בו באופן קבוע, השלמת חשבונות? אם כן על מה ולמה, הנולדו לך ילדים? איפה וכמה, והיכן החשבונות והמסמכים והחוזים והתעודות ששלמת, שלמדת, שבכלל נולדת וחיית? והריצות מפקיד לפקיד בבירוקרטיה הישראלית המרושעת האמונה באיך למרר את החיים. והכול כאשר אתה כבר בלי בית, אולי באוהל, אולי במקום אחר, מטר על מטר.
ואין לשכוח שאנשי מדור הפרות סדר מאחור. בל תעז אפילו לעלות בדעתך שלא לצאת בצורה ממושמעת מהבית, בהגפת דלת שקטה והיה אם תהגה על דל שפתיך את המילים - לא אשכח, יוזעק הרמטכ"ל שיאשימך מיד בזילות השואה. אבל מה לעשות, אחרי הפעם הראשונה כולם יותר חכמים. כי מי בעמים יכול להתפאר שנתן כל כך הרבה טובין לאויב רצחני והאויב נותר אויב!
אלא מאי? יש כאן בעיה קטנה. נשיא מצרים חוסייני מובארק ועבדאללה מלך ירדן, מתנגדים לצעדים חד צדדיים, אפילו ארה"ב והקהילה האירופית אינן מתלהבות והאיחוד האירופי הוציא הודעה האומרת כי הוא דוחה את הרעיון שישראל תקבע את גבולותיה בעצמה, באורח חד צדדי - והם צודקים. האין גבול חייב להיות מוסכם בין שני צדדים ?האם מדינה יכולה לקבוע את הגבול לבד? שנצא, כולם יסכימו אפילו מת"א, אבל ללא הכרה בינלאומית, הכול על חשבוננו. הם אפילו אינם מבינים את פירוש המילה התכנסות. התכנסות, היכן בדיוק? ליד האח בערב משפחתי נעים, אולי בשירה בציבור של 'אין לי ארץ אחרת'. אפילו מוחמד דחלאן בראיון ל"הארץ" אמר שאין לו כל עניין בשום התכנסות ואם תהיה כזו, תוצאותיה יהיו אלימות מוגברת כנגד ישראל וזה לא יסתכם עוד בירי קסאמים.
אבל אולמרט לא מעוניין בעצות ולו יש כבר תוכנית מעל המגירה, כי מדוע יגרע חלקו? לברק ולשרון היו תוכניות מדיניות שנרקמו בערך כך- בראשית באה לעולם נוסחה של משלמים ומקבלים, אנחנו משלמים בארץ ישראל ואמורים לקבל שלום. אבל מה לעשות? זה לא יצא, ערפאת לא הסכים והלכה התוכנית של ברק. אז נולדה במוחו של שרון תוכנית אחרת, ההתנתקות. משלמים ולא מקבלים, כי היו ענייני שוחד ובנים ומרטין שלאפים וכו' ולא הייתה ברירה אלא ללכת על התכנית, הרי אף אחד לא רצה שעומרי ילך לכלא. כעת לאולמרט תוכנית משלו. אנחנו נשלם תמורת ה"זכות" לשלם עוד ועוד למען הקסאמים וההרג וכמובן לא נוותר על הזכות להרוס, לעקור ולגרש יהודים ולתת עוד נשק וכסף וחשמל ומים למרצחים.
המזהירים של היום, גם הזהירו אז. בכירים בצה"ל, פוליטיקאים, סתם אזרחים שהתריעו כי השטחים שיפונו יהפכו למדינת חמאסטן שמשם ירו טילים וקסאמים על יישובים בישראל ואותה כסילות של אז נותרה גם היום. שרון ועמיתיו לממשלה דחו את התחזיות הקודרות והבטיחו שלאחר הפינוי תימצא ישראל במצב ביטחוני שישפר את יכולתה ללחום בטרור ואם לא, כמובן שניכנס בהם. האם מישהו היום מאמין שבעקבות חיסול 80% מההתיישבות ביש"ע, הטרור יפסק?
לצה"ל יש יכולת למחוק את כל עזה, אבל הוא לא מורשה לירות אפילו פגז אחד בלא רשות. איזה סיכוי יש לעם שאיבד את רצון הקיום שלו? שעסוק כל היום בהלקאה עצמית, של מה אנחנו מעוללים לאויב הערבי וכבר גילו יודעי דבר, כי מי שמבקש להתאבד, קשה לעצור בעדו. אמר השבוע אולמרט ולא ידע אפילו את שאמר- "הבעיה של האיחוד האירופי היא שהם לא חוששים מאיפה שנעזוב, הם חוששים מאיפה שנשאר".
הארה שכזאת אם חלפה בראשו של אולמרט, אולי יכולה להתגלגל גם אל ראשי העם הלא אכפתי והאדיש היושב בציון, שאולי יבין סוף סוף שעוד מעט לא יהיה איפה להשאר…
