(אבות, ה, ג): עֲשָרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. (רבנו בחיי): עשרה נסיונות נתנסה אברהם ונמצא שלם בכולם; הראשון "לֵך לְךָ מארצך" וענין העקדה היה נסיון אחרון "וְלֵך לְךָ אל ארץ המוריה".
אבל התנועה היא לא רק בהוראה מלמעלה, הוא מצד עצמו היה בתנועה מתמדת; הוא מבין ש-'כל חי מתנועע' והוא חי. מאד חי. לכן (בראשית יב): ט וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה: ויסע, הלוך ונסוע; אף פעם לא עוצר. כי ברמה האישית, תמיד יש אופק חדש לחתור אליו; מודעות עמוקה יותר ופרטנית יותר של ה' הוא הכל והכל הוא ה'. וחוץ מזה יש עוד כמה אנשים שאינם מודעים לכך שה' הוא האלוקים וצריכים להגיע אליהם ולחשוף בפניהם את האמת. הזמן קצר וצריכים להספיק הרבה.
לעצמו הוא אינו מבקש דבר, אבינו הראשון. אבל בשלב מסוים הוא מוטרד בשאלה מי ימשיך את דרכו, דרך האמת. דרך הדבקות הבלתי מתפשרת בה' א-ל עליון. עוד בטרם היו לו בנים (בהיותו בן שבעים) ה' הבטיח את הארץ לו ולזרעו אחריו;
(שם יג): טו כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה ראֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד-עוֹלָם: טז וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם-יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ גַּם-זַרְעֲךָ יִמָּנֶה: יז קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה:
'ארץ' זה מלשון 'מרוצָה' ומלשון 'רצון'. לאברהם אבינו הבטיח ה' את ארץ כנען כי הוא כל הזמן רץ לעשות את רצון ה'. אלא שהוא רוצה בן שימשיך את דרכו בהנחלת המודעות ש-ה' אחד ושמו אחד.: (שם טו): ג וַיּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אתִי: ה' מבטיח שוב: ד וְהִנֵּה דְבַר-ה' אֵלָיו לֵאמר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ:
ואכן נולד לו בן: (שם ט"ז, ט"ז): וְאַבְרָם בֶּן-שְׁמנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּלֶדֶת-הָגָר אֶת-יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם: הוא כבר מוכן להסתפק בכך שנולד לו בן מן השפחה, וכאשר ה' מבטיח לו בן ממשיך משרה אשתו הוא מתפלל: (שם, יז) יח ...לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ: אבל להשגחה העליונה יש תוכניות אחרות: יט וַיּאמֶר אֱלֹקִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ ילֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת-שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו:
גם תפילתך בעניין ישמעאל התקבלה: כ וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אתוֹ וְהִפְרֵיתִי אתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אתוֹ בִּמְאד מְאד שְׁנֵים-עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל: הרבה ארצות יהיו לו והרבה אנשים יהיו גאים להיחשב בניו. אבל:
כא וְאֶת-בְּרִיתִי אָקִים אֶת-יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת:
ממשיך הדרך שלך, היורש הרוחני, הוא יצחק. לא עם ישמעאל אקיים את הברית אשר כרתי אתך על הארץ; רק יצחק יירש את הארץ.
ושיהיה רק טוב ליהודים.
____________________
נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'
