מעצרם של 64 מבכירי החמאס במסגרת מבצע "גשמי קיץ", מפזר את הערפל מעל מטרתו העיקרית של המבצע שהוא הפלת ממשלת החמאס והחזרתו של אבו מאזן לשלטון.
כדי למנוע ספקות, הבהירו דוברים ישראלים שהמעצרים תכליתם לעצור כחוק פעילי טרור, ולא כ"קלף מיקוח" לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט.
שתיקתה הרועמת של ארה"ב, למעט ציוצים רפים למען הפרוטוקול של מזכירת המדינה קונדוליזה רייס, מלמדים כי המבצע נעשה בגיבויו של נשיא ארה"ב, התומך באבו מאזן ומתכוון להחזיר לו את שרביט השלטון כשהוא רכוב על הטנקים של צה"ל. זהו אותו בוש ששכנע את אריאל שרון להתיר את השתתפותו של החמאס בבחירות, והסוף ידוע.
ומי אם לא אהוד אולמרט, יורשו של אריאל שרון, המתאים ביותר לביצוע המשימה. כמוהו כמורו ורבו שבעיוורונו הימר בשנת 1982 על באשיר ג'ומאייל, גם אז בתמיכת ארה"ב. המהלך האווילי הסתיים ברציחתו של ג'ומאייל, ובשקיעתה של ישראל בביצה הלבנונית במשך 18 שנים.
כאז כן עתה, ישראל, בתמיכתה של ארה"ב, מבצעת מהלך שגוי של השלטת קוויזלינג על הפלשתינים, את אבו-מאזן כבובה על חוט המופעל בידיהן של ארה"ב וישראל.
קרוב לוודאי ששום חברת ביטוח שפויה לא תבטח את חייו של אבו-מאזן שגורלו לא יהיה טוב מזה של באשיר ג'ומאייל. כך נוהג חסיד שוטה ההולך כסומא בארובה אחרי רבו: התכנסות תאומתה של ההינתקות ואינוסם של הפלשתינים דוגמת הלבנונים. ומה עלינו לעשות, זאת כתבתי במאמר הקודם.