שנים לא נגעתי במעריב, בגלל האיכות. את המדור של יואב יצחק הייתי קורא בסוּפֶּר, ככה בין העמודים, בדרך כלל נהנה, ומחזיר למדף.
אז את יואב יצחק, יש לנו כאן, אוריגינאלי, ללא ניירות הדגים, ואת דנקנר ומרגלית הייתי קורא באתר מעריב באינטרנט (במסגרת דע את היריב). לפני כמה חודשים הם חתכו את מאמרי הפובליציסטיקה ופטרוני מעונשם של אלה.
ביום שישי קניתי מעריב, רציתי לראות מה כותבים החברים של אהוד, חבריו לשינקיין בשנקין.
לא, אין הפתעות רבות, שניהם תומכים כמובן, מדברים על חובת עמידה, מי מהם מדבר על חלק מהאמהות שהיו בעד הנסיגה מלבנון ועתה הן בעד הכיבוש. טוב חברים לא?
דנקנר הולך צעד אחד קדימה, הוא מדבר בכותרת על "מלחמת ישראל-אירן הראשונה".
בוא נבחן קצת את הכותרת הזו:
- לפי סדר המדינות בכותרת ניתן להבין שיוזמת המלחמה הזו תהיה ישראל, ושישראל תנצח (כמו בכדורגל בית"ר ירושלים – הכוח מכבי רמת גן 2:0).
- מאחר שדנקנר מדבר על המלחמה הראשונה, הוא ודאי מתכוון שתהיינה יותר מלחמות בין אירן לישראל מאשר מלחמה אחת.
- מאחר שכל בר-דעת יודע שעוד לא פרצה מלחמה בין אירן לישראל, ניכר מהכותרת שהכותב לא התכוון כלל לאירוע בהווה או בעבר אלא לאירוע עתידי.
- יש שיגידו אף שהכותרת קוראת לישראל ליזום את המלחמה הראשונה שלה עם אירן.
- הניסוח נראה כמנסה להעיד על מלחמה עקובה מדם, כמו מלחמות העולם הראשונה, והשניה.
מי שמתאמץ וקורא את המאמר פנימה, מבין שדנקנר מתכוון לאירועים הנוכחיים בצפון (אשר שדרות סובלת מדומים להם חודשים רבים – ושם זה אפילו לא קוראים לזה מלחמונצ'יקית) ולדעתו צה"ל לוחם בלבנון בשלוחותיה של אירן ובעושי דברה – ומאוד מאוד ייתכן שהוא אף צודק.
אם דנקנר לא היה העורך, הייתי אומר שהעורך, זה שממציא ת'כותרות, לא קרא את המאמר, לא הבין אותו, או שסתם חמד לצון באופן מאוד מאוד לא אחראי, וצריך לשלוח אותו לחופשה ארוכה. אבל לא, דנקנר כתב גם את הכותרת, וגם את התוכן, ודנקנר לא חומד לצון, הוא הרי העורך הראשי.
ולאט לאט אך בעקביות, משתרשת אצלי האמונה, שאין מדובר בעיתונות מגוּיסת אלא בעיתונות מגָייסת.
אולי, אולי דנקנר ומרגלית אינם עבדיו הנרצעים של אולמרט, אולי הוא העבד הנרצע שלהם, אולי הם הם הקובעים את המדיניות, ורק הוא המבצע.
נשמע קצת מופרך, וקצת מרחיק לכת, העניין הזה מאוד מאוד מתאים לדנקנר ומרגלית, אבל לא מתאים לאולמרט. אז ובאו נשער השערה אחרת:
לא, אין מדובר בראש ממשלה העושה את דבריהם של כמה עיתונאים בכירים, שהם גם חבריו המוצהרים, גם לא מדובר בעיתונאים המקבלים תכתיבים מראש ממשלה שהוא חבר שלהם.
מדובר בחבורה, חבורה אשר היא בעצם ממשלת העל שלנו, שם מתקבלות ההחלטות, ומשם הם מתפזרות לאגפי הממשל השונים, לצה"ל ולכוחות הביטחון.
ואת המשפט הזה "מלחמת ישראל-אירן הראשונה" ודאי לא ניסח דנקנר על דעת עצמו, אחרת היה מסכן עצמו בסגירת העיתון על חרחורי מלחמה עולמית. אלא שהשלישייה החליטה (בטעות ענקית, כמו טעויות ענקיות אחרות של הממשלה הזו, והשלישיה העומדת בראשה, במדיניותה הנוכחית בסכסוך), והפעם דנקנר ביצע.
לדוגמא: ההחלטות על ההפצצות, אשר יש הטוענים שחלקן חסרות אבחנה, וחלקן לא פרופורציונאליות, זה אולמרט עושה.
והודעת אבל בשם הממשלה על מות הילדים הערביים בנצרת, זה מרגלית עושה (תקראו, נשבע לכם).
הטריאומויראט מחליט ומבצע.
וכל מי שינתח את כל המהלכים הביאו להקמתה של הממשלה הזו, יגיע חיש קל למסקנה, שאין שום ראיה או עובדה הסותרת את ההנחה הזו, ניכר שהשלישייה הזו (וצלע נוספת שעליה לא אדבר מהסיבות המפורטת בכותרת המשנה, אך הייתה לה השפעה אלקטוראלית ענקית על הקולות שקיבלה קדימה) הולכת כבר תקופה ארוכה יחד, מנצלת את זרועותיה המפותלות והמסוכנות על-מנת לשלוט במדינת ישראל, ועל-מנת להגביר אחיזתה בה, לכאורה דרך מנגנוניה הדמוקרטיים, תוך שהם מביאים את ישראל למצב אמיתי של סכנה לקיומה.
היו לראשי ממשלה חברים, אך מעולם לא ראינו תכנון כה מתואם וביצוע כה הדוק של פעולות עיתונאיות, פעולות שלטוניות פעולות פוליטיות והכל בליווי פפיננסי צמוד של בעלי הון.
ח'בריא, הדמוקרטיה שלנו פושטת רגל, והמשמעויות ניכרות בכל פינה ופינה, ומלחמה המטופשת (בהיקפיה ובסגנונה) הזו מעוורת את עינינו.
ועל מזבח משמעויות אלה נהרגים ונפצעים אנשים, מושמד רכוש במיליארדים, הן שלנו והן של לבנון – ורק בואו נתפלל ונקווה שנתעורר בזמן מחלום הבלהות הזה.
איך אמר שמעון פרס, ההולך אחרי אולמרט וחבורתו בעיניים עצומות (או שהוא סתם לא רואה כבר בגלל הגיל) "מזרח תיכון חדש" "מזרח תיכון חדש".
ואני חשבתי שהוא (שמעון) התכוון תמיד למזרח תיכון של תאנה וגפן, ולא למזרח תיכון של גלי הריסות ומלחמת עולם (ראשונה) בשני צדי הגבול.
טועים, טעות, טעינו.