בלגיה נבהלה, הלחץ הבינלאומי שהופעל עליה ובמיוחד החשש ממשבר עם ארה"ב, לאחר שהוגשו מספר תביעות בבלגיה נגד בוש האב, הנשיא לשעבר, על מעשים בתקופת כהונתו, כולל מלחמת המפרץ של 91' - בצירוף לחץ של מדינות נוספות שפחדו מתביעות - הביא את הבלגים לרסן את עצמם.
הפרלמנט הבלגי, בימים אלה ממש, ברוב קולות, הכניס תיקונים לחוק הסמכות האוניברסלית - לפיו יכול, התובע הכללי ושר המשפטים למיין את התביעות ולהעבירם למדינות הנוגעות בדבר או לבית הדין הבינלאומי בהאג.
התוצאה המעשית של תיקון החוק, שחל רטרואקטיבית, שהתביעה נגד שרון ונגד בוש האב, מבוטלות. גם ישראל, פעלה נכון, כאשר הקימה קול צעקה דיפלומטי, החזירה השגריר להתייעצויות עד שהנושא יטופל ויתוקן.
לגוף העניין - חוק הסמכות האוניברסלית - המאפשר לבלגיה לדון בתביעות כנגד מנהיגים אזרחים קציני צבא של מדינות זרות, שאין להם שום זיקה משפטית, אזרחית לבלגיה נוגד את כללי היסוד של המשפט הבינלאומי הפרטי והפומבי.
לכל מדינה יש זכות וסמכות על אזרחיה בתחומי מדינתה, ואם החוק הפנימי של אותה מדינה מאפשר לה על אזרחיה מחוץ למדינה לפי סעיפי חוק אקסטריטוריאליים - המוכרים וידועים במשפט הבינלאומי ובמשפט הפנימי המדינתי.
גם בישראל, יש מספר סעיפי חוק - המאפשרים לדון אזרחים ישראלים שעברו עבירות מחוץ לישראל - בישראל או לבקש הסגרתם לפי אמנות הסגרה בינלאומיות בין המדינות החתומות על האמנה - ואז לשפוט אותם. כמו-כן, יש אמנות לפיהן אזרח ישראלי הנשפט במדינה זרה על עבירת פשע שביצע שם - יוחזר לישראל לביצוע המאסר שהוטל עליו.
לישראל יש גם סעיפים חריגים, לפיהם אזרח זר שפועל במדינה זרה במגמה לפגוע בישראל, ניתן לשופטו בארץ, כאשר יגיע אליה או יובא אליה. במלחמת לבנון, הועברו לישראל אזרחים שפעלו נגד ביטחונה של ישראל, נשפטו או הוחזקו במעצר מנהלי והוחזרו אחרי שנים של מעצר אם על-ידי בג"צ או הסדרים צבאיים.
כיום מצויים בישראל לפחות שניים שנחטפו בלבנון השיך עוביד ודיראני, מתוך קבוצה גדולה יותר שבינתיים שוחררו - ושלגביהם אף הוצא חוק מיוחד המאפשר המשך החזקתם בישראל - בעיקר כקלף מיקוח בנושא הנווט השבוי רון ארד, השבויים והנעדרים האחרים. כלומר, מדינה ריבונית, יכולה ורשאית להתקין חוקים להגנתה וביטחונה גם עם היבטים אקסטריטוריאליים - אך בעיקרון חייבים חוקים אלה להיות קשורים למדינה, לאזרחיה וביטחונה.
חוק השיפוט האוניברסלי הבלגי - היה מנותק לגמרי מעקרונות אלה - ולכן זכה לביקורת חזקה כלל עולמית - במיוחד על רקע העובדה שהיום יש לרשות הקהילה הבינלאומית את בית הדין הבינלאומי בהאג, ואת בית הדין הפלילי בהאג - שישראל, ארה"ב ורוסיה לא חתמו על האמנה שלו, בשל החשש להעמדה לדין של קצינים וחיילים שפעלו ביוגוסלביה, צ'צ'ניה והשטחים בישראל. מדינות אלה, בראשות ארה"ב דרשו מתן חסינות לחייליה הפועלים מטעמה בצורה חוקית גם מחוץ למדינתם על-פי חוק ולפעמים אף באישור בינלאומי.
החוק הבלגי, היה שגוי במקורו, ולכן יש להניח שהתיקונים שאושרו - ינטרלו אותו כליל והוא יישאר ללא תעסוקה ויכולת ביצוע ממשי. יתירה מזאת, בלגיה צריכה להיות האחרונה, שחוק מעין זה, ייצא ממנה, בשל עברה הלא מחמיא בתקופת הנאצים במלחמת העולם השניה ובמיוחד, בשל מעשיה בקולוניות באפריקה ובמיוחד בקונגו הבלגית, מדינה אותה אנסו, שדדו, דיכאו רוקנו ממשאביה מבלי לדאוג לאוכלוסיה המקומית ועתידה.
הלחץ הבינלאומי נשא פרי - במיוחד הפחד מפני מעצמות על דוגמת ארה"ב - ולכן נוכל להתנחם בשוקולד בלגי מריר - אפשר גם לבן.
