מניתוח ממצאי הל.מ.ס על-ידי כלכלני מינהל תכנון וכלכלה בתמ"ת עולה, כי בישראל קיימת ריכוזיות גבוהה ביצור וביצוא התעשייתי, לעומת ביזור התעסוקה בה.
בישראל כ-14,000 מפעלי תעשיה המעסיקים כ-340,000. כ-8,600 מעסיקים מעל ל-5 עובדים, כאשר 80% מהמפעלים מעסיקים פחות מ-20 עובדים. רק 4% מהחברות מעסיקות למעלה מ-100 עובדים למפעל.
לעומת זאת, אותם 4% המעסיקים למעלה מ-100 עובדים תורמים כ-72% מהתפוקה התעשייתית.
תמונת התפלגות היצוא מרתקת אף יותר. מחד בישראל כ-6,450 יצואנים - מספר מוחלט ויחסי גבוהה בכל קנה מידה, ומאידך מתאפיין בריכוזיות גבוהה ביותר - 12 היצואנים הגדולים במשק (כולל יהלומים) אחראים ל-29% מהיצוא הכולל. 260 היצואנים הגדולים המייצאים למעלה מ-15 מיליון דולר בשנה, מהווים רק 5% מסך היצואנים ומייצאים כשני שליש מהיצוא הכולל. כמפורט בטבלה להלן:
מעל 15 מיליון דולר:
- שנת 2000: מספר חברות: 283; ערך הייצוא (מיליארד דולר) - 22.1;
- שנת 2001: מספר חברות: 261; ערך היצוא - 19.8;
- שנת 2002: מספר חברות: 260; ערך היצוא - 19.2 ;
בין 5 מיליון דולר ל-15 מיליון דולר:
- שנת 2000 - מספר חברות: 424; ערך היצוא: 3.6
- שנת 2001 - מספר חברות: 392; ערך היצוא: 3.3
- שנת 2002 - מספר חברות: 390; ערך היצוא: 3.4
סך יצוא הסחורות (ברוטו, כולל יהלומים וחקלאות, מיליארד דולר):
- שנת 2000: 31.4
- שנת 2001: 29.1
- שנת 2002: 29.5
היצואנים הקטנים (מתחת ל-5 מיליון דולר בשנה) מהווים כ-90% ממספר היצואנים תורמים כ-17% מסך היצוא.
מוטי איש-שלום סמנכ"ל תכנון וכלכלה: "מסלולי התמיכה העיקריים של המשרד בהיבטים מסוימים דווקא מפלים לטובה את המפעלים הבינונים/הקטנים. לדוגמא: תוכניות המדען הראשי בנושא החממות הטכנולוגיות או קרן הסיד. שלא לדבר על הקרן לקידום השיווק המיועדת אך ורק לחברות קטנות ובינוניות".
עוד מוסיף איש-שלום: "לריכוזיות יש גם היבטים חיובים, כפי שעולה ממצאי הל.מ.ס למפעלים גדולים בדרך כלל רווח תפעולי גבוה יותר ובמקביל שכר לעובד גבוה יותר".