טעות לעולם חוזרת. אופס, סליחה. טעות. טעות לעולם נשארת.
אין לה צורך לחזור כי היא לא הולכת לשום מקום. היא כאן. זה ביתה. כאן תשכון לעד.
אין דרך מעשית להעלמה מוחלטת של טעויות - הנמלים הסמויות הזוחלות בין האותיות ומשבשות את סדרן התקין - מדברי דפוס - כמו גם מצגי המחשבים. יש טכניקות שונות לצמצם את מספרן (ובכך, מן הסתם, למזער את נזקן). לכאורה, "על הנייר", קיימות דרכים שונות, אבל בפועל, בשטח, על הנייר - ללא מרכאות! - הנייר האמיתי, זה העשוי מעיסת עצים כרותים, השגיאות שלעולם נותרות סמויות מן העין (האם הן מסתתרות, כנמלים תת-עוריות, בתוך המחילות המיקרו-מילימטריות החפורות בין הסיבים הזעירים של שבבי העץ, שממנו עשוי הנייר, אשר בתוכו מוצאות להן השגיאות חוף מבטחים?) לעולם תיוותרנה עליו.
טעות לעולם חוזרת. זו עובדה מוגמרת. זו עובדה מצערת. בראשונה, אני מבקש ממנה בנימוס מופלג לעזוב את הנייר. היא מסרבת. אני מפציר בה, אבל היא, עקשנית להכעיס, בשלה. אני מנסה להערים עליה ולחמוד לה לצון. דבר אינו עוזר. היא מתבצרת. לא הולך עמה בטוב, לא הולך עמה ברע. דבר אינו הולך. כלום לא זז. השגיאה בעינה. כל טכניקה שאפעיל, כל טקטיקה שאנקוט, כל אסטרטגיה שאגבש לחיסולה נידונה לכישלון. השגיאה לעולם נותרת.
בצר לי, אני מבקש סיוע: יסרקו-נא את הכתוב עוד חמש עיניים הנוספות על השתיים שלי ובכך ישלימו את מניין העיניים הדרושות כדי לקיים ולצקת תוכן במושג "הדברים נבדקו בהקפדה יתרה".
אלא שהשגיאות - שועליות ערמומיות מאין כמותן - מחבלות בכל הכרמים. כמי שיודעות גם בעיניים עצומות את כל שבילי הבריחה ואת כל נתיבי המילוט, הן שורדות גם את משמרם המוקפד של 'נוטרי השפה הנקייה משגיאות', מחלחלות עצמן גם מבעד לחורים הקטנטנים המצויים במסננת הצפופה של שבע העיניים המשגיחות, מאומנות ומיומנות להבחין בקיומן, וכך הן שורדת. שנאמר ונכתב - טעות לעולם חוזרת, כלומר - נשארת.
אני רגיל לאורבים המייחלים לכישלון, לתופסים בקלקלה, לשמחים לאיד - כאילו לא ראיתי במו עיניי השתיים את השוד והשבר - המודיעים לי בחדווה ארסית על אי-היעלמותה של השגיאה גם בנוסח הסופי.
נ.ב.
אני מבקש מראש סליחה מהקוראים, אשר חדי העין, הדקים להבחין שבינהם בוודאי ימצאו שגיאה - לפחות אחת! - בדברים, אשר אף כי יגעתי והגהתי אותם פעמים אחדות, בשים לב ובשום שכל, מן הסתם הן נותרו בעינן (ובעין המבחינים בהן!) ומעידות בעצם הימצאותן, על היות עבודת המגיה עבודה סזיפית.
טעות לעולם חוזרת. סליחה, אבל זה לא אני - זו היא.
עוד נ.ב...
יש, מן הסתם, סיבות מספיקות אשר בגללן יש מקום וטעם למתוח ביקורת על תוכן הדברים. ככל שניתן, על הכותב לעשות מאמץ, כדי לא לספק למבקריו סיבה נוספת שתאפשר להם להוסיף למידת החומרה שבה הם דנים אותו עוד קב של ביקורת - להוכיח אותו ולייסרו בגלל טעות כתיב ששורבבה בדבריו...
