יש רגעים בחייה של אומה בהם אי אפשר להתמיד בעיסוקי היומיום שלנו ולהמשיך בחוסר מעש, נוכח מחדליה של ממשלה המפקירה את ביטחוננו.
אנחנו חיים באשליה כאילו רק תושבי הדרום מסכנים את חייהם בימים אלה; גם אנחנו במרכז הארץ, הרחוקים היום לכאורה מטווח הרקטות והפצ"מרים, חיינו בסכנה בגלל ממשלת האיפוק וההבלגה שגרמה לאיבוד כושר ההרתעה של צה"ל לא רק בעזה, אלא גם בביירות, בדמשק ובטהרן.
אם חפצי חיים אנו, עלינו להפסיק ולקטר. ממשלת ישראל הגדישה הפעם את הסאה; עלינו לקום ולעשות מעשה. יש הפעם הסכמה מקיר לקיר שהמצב בלתי נסבל. אפילו היונה הצחורה עמוס עוז הוציא את ראשו מהשובך וקרא בעמוד הראשון של ידיעות אחרונות: "ישראל חייבת להגן על אזרחיה".
ממש חסר טעם לשוב ולדוש בתירוצים מדוע לא ניתנה עד היום הפקודה לצבא ההגנה לישראל לפעול במלוא כוחו כדי למלא את תפקידו ולהגן על אזרחי המדינה. ייתכן שיש להימנע מהריגת אלפי אזרחים מהאוויר, יתכן שכיבוש הרצועה יסכן ללא צורך חיי חיילים רבים: אולם המשך מעבר עשרות משאיות עמוסות מזון, דלק ותרופות לרצועה הוא מעשה נואל ומטומטם הזועק לשמים, שיש להפסיקו ומיד. אם שרי הממשלה אינם מבינים זאת בעצמם - אנחנו אזרחי ישראל חייבים להבהיר להם זאת בהמונינו.
עלינו לרדת בהמונינו לדרום, לחסום ברבבות מכוניות את הכניסות לרצועה ולמנוע את המשך האספקה לעזה. בראש המבצע הזה צריכים לעמוד ראשי העיריות והמועצות האזוריות שפיקוד העורף הגדירם השבוע כחשופים לטווח הרקטות.
מצור של רבבות אזרחים ישראלים זועמים על הכניסות לעזה יצטלם טוב יותר בעיני התקשורת העולמית, מאשר מאות הרוגים מהפצצות מטוסי חיל האוויר. ניתן לקוות שממשלת ישראל לא תידרש על-ידי "חובבי ציון" בעולם להורות לחיילי צה"ל לפתוח באש על אזרחיה המפגינים במבואות עזה, שדמם אדום כדמם של הפלשתינים שהם חפצים כל כך ביקרם.
ייתכן שמצור שכזה יעורר את תושבי הרצועה למרוד בחמאס מחד, ומאידך לפרוץ את מחסומי רפיח ולהעביר את האחריות לאספקת המזון למצרים. באשר לסכנה שבמשאיות יוברחו אמצעי לחימה לחמאס, הרי הם עושים זאת גם היום באין מפריע במנהרות ציר פילדלפי.