במדינת ישראל מכהנים כיום 160 רבני ערים ומועצות מקומיות. ב-40 ישובים רב אשכנזי וספרדי, וב-80 ישובים רב ראשי אחד. ב-4 ישובים אין רב ראשי מכהן - בנימינה ומבשרת ציון, תל אביב וירושלים.
רב עיר עומד בראש מערכת מסועפת של פיקוח, הכוונה והדרכה של כלל שרותי הדת בישוב: כשרות, נישואין, שבת ומקוואות. תחומים, אשר כל אחד מהם מצריך מעקב ובקרה מתמידים, תוך עימותים ועמידה על עקרונות מול הגורמים המפוקחים. בנוסף, משמש הרב דיין לבני העיר בדיני איסור והיתר, ובורר בסוגיות ממוניות ובחיים הציבוריים בישוב.
סדר יומו של רב עיר בישראל, כולל סיורים ברחבי העיר, סיורי כשרות בשווקים ובבתי העסק, בבתי המטבחיים ובבתי המלון ועוד. בנוסף, מזומנות לו לרב העיר פגישות עבודה ופיקוח עם המשגיחים והמפקחים בתחומי הכשרות, הנישואין, המקוואות והשבת, הקבורה והגיור. גם ללא בעיות מיוחדות המזדמנות חדשות לפרקים, טרוד הרב מעל לראשו בפיקוח ובתחזוקה שוטפת של המערכת וצוות עובדי המועצה הדתית.
בכוחו של רב עיר לתרום לקירוב לבבות בתוקף מעמדו הממלכתי והאישי, תוך כדי עיסוק בהסברת ערכי היהדות במסגרות העירוניות הרחבות, בהרצאות בבתי הספר ובקרב הציבור הרחב. אכן, רבים הם רבני הערים אשר בכוח אישיותם רוממו את מעמד היהדות בעירם, ותרמו לרמה הרוחנית ולקירוב הלבבות בעיר.
רב העיר קרוי במקורותינו "מרא דאתרא" - היינו "אדון המקום", בעברית בת זמננו ניתן להגדירו כ"ראש העיר", בעוד שראש העיר ייקרא ראש מועצת העיר או ראש העירייה.
רבני הערים ירושלים ותל אביב בעבר, היו מגדולי הרבנים בישראל. חלקם אף כיהנו לאחר מכן בכס הרב הראשי לישראל. רבים הם הרואים עצמם ראויים לכתר זה, ועל-כן לא מובן מדוע אין בוחרים רב לערים אלו, אשר יותר משאר הערים זקוקות לרב עיר. בערים תל אביב וירושלים, שאוכלוסייתם היהודית עומדת על כ-700,000 איש, מספר רב של בתי מלון, מסעדות ובתי עסק גדולים הזקוקים לפיקוח והכוונה בענייני כשרות ושבת. בנוסף, עומדים רבני ערים אלו בראש בתי הדין הרבניים בעיר ונושאים בתואר ראב"ד.
על-פי תקנות בחירת רבני עיר, מתחיל תהליך בחירתו של רב העיר בפרסום הודעה ברשומות ולאחר מכן הרכבת גוף בוחר שיבחר בין המועמדים הראויים שהגישו מועמדותם. הגוף הבוחר מורכב בחלקים שווים מנציגי מועצת העיר, נציגי המועצה הדתית ונציגי בתי הכנסת. אך כאמור, ההליך אינו מתחיל בלא הודעה שמפרסם שר הדתות, בדבר הצורך לבחור רב עיר.
מדוע אין שר הדתות מפרסם הודעה שכזו? מדוע אין לחץ מן הממסד הדתי לפרסום הודעה כזו? כיצד משלים הציבור עם חסרונו של רב עיר דווקא בשתי הערים הגדולות במדינה?
לשאלות אלו, ניתן למצוא מענה בהתנהלות בחירת רבני עיר עד כה, אשר המכנה המשותף להן הוא דילים, פוליטיקות ואינטריגות. שמור לי פה ואשמור לך שם. כל זאת בהתעלמות מן הכלל התלמודי: "אין מעמידין פרנס על הציבור, אלא אם-כן נמלכים בציבור".
הציבור בישראל זכאי כי לפחות בתחום זה של מינוי רבני ערים הבחירה תהיה דמוקרטית ונקייה, חפה מכל אינטרסים כיתתיים, אישיים, וכי רק טובת הציבור הרחב תעמוד לנגד עיני מקבלי ההחלטות.
לשם כך, הותקנו תקנות בחירת רבני עיר ובהם הליך דמוקרטי מסודר של בחירות חשאיות ושוויוניות בין המועמדים השונים. על שר הדתות והממסד הדתי לאפשר קיומו של הליך דמוקרטי זה באופן מיידי.
______________
הכותב הוא יו"ר "התנועה להגינות שלטונית", להטמעת הגינות יושרה ומינהל תקין בגופים ציבוריים.
