כבר נאמר ש"הסכם" ז'נבה הוא קריאת תגר על הדמוקרטיה בישראל, ודומה שישראל מצטיירת בעצם המעשה הפיראטי הזה כמעין רפובליקת בננות של כנופיות הנלחמות ביניהם על ההגמוניה וההשפעה, כשכל אחת מהן עושה דין לעצמה וחותמת הסכמים עם גורמי חוץ במעין הצהרת "המדינה זה אני" לקול צהלת אויבינו.
אבל האם לא ניתן לראות כאן מעין היבט של כרכור דמויות תיאטרליות בסגנון תיאטרון האבסורד? ראו למשל את איש הבלייזר ההדור ואת מבט העצב המצועף של מצנע העקשן בן דמות היגון. דומה שאם ביילין הוא בבחינת שחקן טלנובלות דרום אמריקני, מעין חוזליטו שהתבגר בחליפה הדורה וברלנטין, הרי שמצנע הוא גיבורו של סרט טורקי.
כל השאר היא קומדיית שוטים.
האם יוזמת ז'נבה אינה אלא בבחינת ספינת המשוגעים, בה היו במאות שעברו עד המאה ה-18 משיטים חולי רוח על פני נהרות אירופה? (וכבר צעק פעם מי שצעק, משוגעים רדו מהגג).
שכן מאליה עולה כאן רוח התזזית והטרוף. שהרי עצם המושג "שלום" מניח יציבות של המצב הזה. כשיש שלום, לא נשפך דם של קורבנות המלחמה בסער מעשי טבח. כך למשל הסכמי השלום עם מצרים או עם ירדן היו ועודם יציבים. מאידך, בהסכמי ביילין ושות', בטרם יבשה הדיו מעל הנייר, החל משב רוח התזזית בדמות רצחנותו הקשה של גל פיגועים שהמדינה לא ידעה דוגמתו, ונזקקנו ללהטוטנות מילים המציגה בקנה אחד דבר והיפוכו בנוסח "קורבנות השלום".
בדומה, גם ב"הסכם" הנוכחי, מייד עם שחרורו לעיתונות, החלה רוח התזזית הקדחתנית בשיגעונה לפעול את פעולתה עם גל ההכחשות מצד הפלשתינים: "זכות השיבה היא זכות מקודשת שאין לוותר עליה" ועוד ועוד הכחשות ודחיות בבחינת "עורבא פרח", אין דבר כזה.
www.nfc.co.il/archive/001-D-31698-00.html?tag=19-54-37
www.nfc.co.il/archive/001-D-31781-00.html?tag=9-18-30
כך, אחד ממובילי המהלך המרכזיים בצד הערבי, קדורה פארס, מראשי התנזים, הסביר בראיון לעיתון "אל חיאת" כי הסכם זה הינו בבחינת נצחון פלשתיני, שכן ברק היציע "רק" 87% אחוז משטחי 67 ואילו בז'נבה יקבלו 97.5% ; שלא לדבר על העברת אריאל ושטחים נוספים לרשותם, כמו גם כל ירושלים ששוחררה ב-67, והכרעה "סוף סוף" בנושא זכות השיבה הפלשתינית, על-פי החלטת האו"ם 194. זהו ניצחון פלשתיני - משתמע בעליל מדבריו לקהלו הערבי ולעולם כולו - שכן לפלשתינים מגיעה תמורה על "גבורתם והקרבתם" באנתיפאדת אל-אקצא אותה יזמו על מנת "להשלים" את הסכמי אוסלו, לא כן?
דברים אלה הינם ברורים וחד משמעיים למדי, אך גם הם טושטשו בעוית צהלת התזזית של העדה המכרכרת על ספינת השוטים.
וכך נמשך לו תיאטרון האבסורד כשתרועות המתכתשים ברקע הדברים הינן בבחינת תגובת קהל צופים נרגש נוכח מחזה העוועים שלפניו. היה הסכם? היה מלל הזוי של מוחות קודחים ומתעתעים.
ושוב, פלאפ פלאפ פלאפ - דומה שלפני קהל מוקסם מתעתועי ונפתולי המחזה יוצא הדופן הזה שלפניו, גולשת ומתנדנדת לה ספינת השוטים בעליצות על פני המים. משייטת היא לה, נד נד עלה ורד, כשהנפשות החסודות הללו שעל סיפונה עוסקים במיני מעשי קונדס. ומתחזים פעם לעושי שלום היסטורי כשחלקם מדביקים לסנטריהם זקן הרצל עבות, חלקם מתחזים לקברניטי המדינה בהווה תוך תרועות גיל והתזת ריר בדקלום חרוזי איוולת והשאר רצים-מכרכרים במעגלים תוך הנפות ידיים בשירה אדירה הבוקעת מגרונות ניחרים: "אוסלו-ז'נבה הופ טארארה".
אבל נשאלת מאליה השאלה האם אין ההידמות העצמית הזאת של גיבורי ספינת השוטים חורגת גם מעבר לדמויות דעלמא כמו נפוליאון, צ'רצ'יל, הרצל, בגין או בן-גוריון ושרון? חשד איום מתגולל בלב, כשעולות מעליהן ברקע מחזה המשובה הזה מילות השיר: "עושה שלום במרומיו - הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל". האם מחזה האבסורד השיטיוני המוצג על-ידי בן דמות חוזליטו בבלייזר והאביר בן דמות היגון עוטה גם את תפקיד דמותו הכל יכולה וגולשת הזקן הלבן של היושב במרומים, כשהשחקנים בשגעונם המגאלומני עונדים בספינת השוטים (פלאפ פלאפ) לפרצופם זקן מידות לבן של "עושה השלום במרומיו"?
ומייד אחר עריכת הפנקסנות חמורת הסבר של יום כיפור תשס"ד על שולחן תלת-רגל מתנודד בסיפון הספינה לקול קשקוש הגלים ניגשים מלחיה-מטורפיה בקדחתנות למבצע "שלום עלי אדמות"? (ביטוי שהיה חביב צ'מברליין, ראש ממשלה בריטניה בהסכמי מינכן 1938). האם היות הבן-אדם הרצל או נשיא אמריקני הינם בבחינת "כסף קטן" עבור חוזליט הבלייזרים ודומיו המצהילים את לבב שומעיהם העליזים-מתרוננים והמחרים-מחזיקים אחריהם בקריאות קצובות "הופ אוסלו, פלאפ ז'נבה"?
______________________________
פלאפ פלאפ עלה ורד - קישורי ספינת השוטים
על טאיוואן וישראל - איזו הידברות יכולה להיות פה?
www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.asp?ID=1887304
המושג "מלחמת ברירה" כחוכמולוגיה מניפולטיבית
www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.asp?ID=1887867
האם המצב היום דומה לעקשנות גולדה מאיר בטרם מלחמת יום כיפור?
www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.asp?ID=1887185
אולי כן "יש עם מי לדבר" אבל...
www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.asp?ID=1887470
ותזכורת פלשתינאית..
www.nfc.co.il/archive/001-D-31781-00.html?tag=13-01-55