על-פי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994 (להלן - החוק), זכאים חיילים משוחררים לקבל מהקרן לקליטת החייל המשוחרר (להלן - הקרן) מענק בעד שירותם הסדיר בצה"ל. כמו-כן נזקפים לזכותם כספי פיקדון שבהם יוכלו להשתמש למטרות שונות לאחר שחרורם.
בשנת 2000 תוקן החוק, ובין היתר נקבע בו כי יוגדלו סכומי הפיקדון והמענק שחיילים משוחררים זכאים להם (להלן - התיקון לחוק). בתיקון לחוק נקבע כי מועד כניסתו לתוקף הוא 1.1.01 (להלן - המועד הקובע), וכי כספי הפיקדון והמענק המוגדלים יינתנו לחייל משוחרר "שהחל את שירותו הסדיר לאחר המועד הקובע".
המתלונן היה עתודאי שגויס לפני המועד הקובע, שירת חמישה ימים בלבד ושירותו הסדיר נדחה עד מועד סיום לימודיו האקדמיים. לאחר סיום הלימודים הוא בחר לשרת במסלול שירות שלא בתחום לימודיו (להלן - שירות רגיל). עם תום שירותו הסדיר התברר לו שהוא אינו זכאי לפיקדון ולמענק בשיעורים המוגדלים, מפני שלטענת הקרן התיקון לחוק חל רק על מי שגויס לאחר המועד הקובע ואילו הוא גויס קודם למועד זה.
המתלונן טען כי אף שגויס לפני המועד הקובע הוא החל את שירותו הצבאי בפועל רק לאחריו ולכן הוא זכאי למענק ולפיקדון בשיעורים המוגדלים.
הקרן הסבירה לנציבות כי מסלול השירות של העתודאים מאופיין בכך שהם מחוילים ביום הגיוס, אך שירותם הצבאי נדחה עד סיום לימודיהם. במהלך הלימודים הם שייכים למערך החירום של צה"ל, ועל-פי רוב הם עוברים בפרק זמן זה טירונות והכשרות אחרות. הקרן טענה כי מן הראוי שסכום המענק והפיקדון שיקבלו העתודאים יהיה שווה לזה שמקבלים חיילים שגויסו אתם באותו מחזור גיוס ושירתו שירות רגיל.
עם זאת, הבירור העלה כי לקרן שתי פרשנויות למונח "החל את שירותו הסדיר" הקבוע בתיקון לחוק. הקרן קבעה שלגבי כלל העתודאים יש להחיל את התיקון לחוק רק על מי שגויס לאחר המועד הקובע, ואילו לגבי שתי קבוצות אחרות של חיילים [חיילים שלא היו עתודאים, אשר גויסו לפני המועד הקובע, שירתו פרק זמן שאינו עולה על שלושים ימים ושירותם בפועל נדחה מסיבות שונות והחל לאחר המועד הקובע; וכן חיילים שגויסו לפני המועד הקובע, שירתו במסלול צבאי בנח"ל או בישיבת הסדר במסגרת שירות ללא תשלום, עזבו את המסלול ועברו לשרת שירות "רגיל" לאחר המועד הקובע] המונח משמעו - המועד שבו החלו את שירותם בפועל, וזו הפרשנות שביקש המתלונן להחיל על המונח.
נציב תלונות הציבור קבע כי אף אם לכאורה שתי הפרשנויות של המונח "החל את שירותו" הן סבירות, משבחרה הקרן בפרשנות מסוימת היא אינה יכולה לקבוע שהתיקון לחוק חל רק על שתי קבוצות החיילים האמורות לעיל, שגם החיילים הכלולים בהן גויסו לפני המועד הקובע והחלו לשרת בפועל אחריו, אך אינו חל על המתלונן.
הנציב קבע כי בנסיבות המיוחדות של המקרה, שבהן המתלונן גויס לפני המועד הקובע, שירת חמישה ימים בלבד ושירת שירות רגיל לאחר לימודיו, יש לראות בו ובחיילים בעלי מאפייני שירות דומים כמי שהחלו את שירותם לאחר המועד הקובע.
הקרן קיבלה את עמדת הנציב וקבעה כי המתלונן זכאי למענק ולפיקדון המוגדלים בהתאם לתיקון לחוק.
נוסף על כך קבעה הקרן, בתיאום עם משרד האוצר, כי התיקון לחוק יחול גם על קבוצת העתודאים, בין שהשלימו את לימודיהם ובין לאו, אשר החליטו מרצונם לוותר על השירות הצבאי במקצוע שאליו הוכשרו והתנדבו עם סיום לימודיהם לשירות קרבי.
