המתלונן מוכר כנכה על-ידי המוסד לביטוח לאומי והתגורר שנים רבות בדירה שמנהלת חברת עמידר. בתלונתו קבל על שעמידר דרשה ממנו לשלם חוב בסך יותר מ-18,000 ש"ח בטענה שלא שילם את דמי השכירות במלואם מאז שנת 2002. המתלונן טען כי היה זכאי להנחה בשל הכנסתו הנמוכה; אולם משרד הבינוי והשיכון (להלן - המשרד) סירב להעניק לו את ההנחה משום שיש בבעלותו מכונית, והבעלות על מכונית מונעת קבלת הנחה, אלא אם כן הציג המבקש אישור שהמוסד לביטוח לאומי הכיר ברכב כ"רכב ניידות" (המשמש נכי גפיים) או "רכב רפואי" (המשמש לנסיעות לטיפולים רפואיים[סעיף 9א לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, קובע, לעניין זכאות מבוטח לגמלת הבטחת הכנסה, כי לא יראו רכב כנכס אשר מופקת ממנו הכנסה אם "התובע, או בן משפחתו של התובע, זקוקים לרכב לצורך טיפול רפואי הניתן מחוץ לביתם, לפי תוכנית טיפול שנקבעה מראש או לפחות 6 פעמים בחודש בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים, והכל לפי כללים ותנאים שקבע השר"]).
המתלונן שילם את סכום החוב בלית ברירה, אך טען שמדובר במכונית ישנה וחסרת ערך, הדרושה לו לצרכים רפואיים. הוא גם הציג אישור מן המוסד לביטוח לאומי שעל פיו בשנים 1999-2000, כאשר נבדקה זכאותו לקבלת גמלת הבטחת הכנסה, הכיר המוסד במכוניתו כ"רכב רפואי" לצורך זכאותו לגמלה. אולם המשרד לא הסתפק באישור זה, כיוון שלא ניתן לשנים הרלוונטיות.
בירור הנציבות העלה כי בשנת 2001 קבע המוסד לביטוח לאומי שנכותו של המתלונן היא נכות קבועה, ולפיכך הפסיק לבחון אותו לפי אמות המידה שנקבעו בחוק לקבלת גמלת הבטחת הכנסה והעניק לו קצבת נכות כללית מלאה. כיוון שכך, לא נדרש עוד המוסד לבחון אם המתלונן זקוק לרכב לצרכיו הרפואיים.
המתלונן הודיע למשרד כי המוסד לביטוח לאומי אינו מוכן להנפיק לו אישור על היזקקותו למכונית לצרכיו הרפואיים כיוון שאינו נדרש עוד למבחן זה לצרכיו, אולם המשרד סירב לקבל את בקשתו להנחה ללא האישור וסירב לבדוק בעצמו אם המתלונן זקוק למכונית.
הנציבות מצאה כי בעמדה שהציג המשרד בעניינו של המתלונן - דרישה שאי-אפשר לעמוד בה - היו נוקשות יתרה בהפעלת הנוהל ואי-צדק כלפי המתלונן.
בעקבות פניית הנציבות לסמנכ"ל הבכיר לאכלוס במשרד, נמסר לה כי התקיימה ישיבה בהשתתפות נציגי המשרד ונציגי המוסד לביטוח לאומי, ובה הוחלט שבעלות של נכה ששיעור נכותו 75% ומעלה על מכונית לא תשלול עוד הנחה באופן מדי, וכל מקרה כזה יובא לדיון בוועדת החריגים של המשרד.
אשר למתלונן השיב הסמנכ"ל לנציבות כי בעקבות פניותיו ופניות הנציבות הוחלט להחיל עליו את ההנחיה למפרע ולהשיב לו את מרבית סכום החוב ששילם.
