לפני כשבוע נערכה הפסגה המדוברת בסינגפור בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ובן השליט העליון של קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און. בסיום הפסגה נחתם מסמך הבנות אשר בו הוצהר כי ארה"ב וקוריאה הצפונית ישתפו פעולה על-מנת לקדם את השלום בחצי האי הקוריאני, ושהצפון קוריאנים מחויבים לפירוז של חצי האי מנשק גרעיני.
עוד הוסכם, כי ארה"ב וקוריאה הצפונית יכוננו ביניהן יחסים חדשים השואפים לשלום ושגשוג, וששתיהן מחויבות להשבה של נעדרים ואסירי מלחמה. בנוסף, הוצהר שהנשיא האמריקני מחויב לספק לקוריאה הצפונית ערבויות ביטחוניות. לאחרונה, הודיע מייק פומפאו, מזכיר המדינה החדש של ארה"ב, כי בקרוב יבקר שוב באזור כדי לקדם את ההבנות שהושגו וכדי לוודא שאינן מתמסמסות (פומפאו כבר נפגש עם קים במספר הזדמנויות, בין היתר בתור ראש ה-CIA).
בין אם ההבנות שלעיל יישומו במלואן או בחלקן, אין ספק כי למפגש הפסגה בין שני המנהיגים יש השלכות בינלאומיות, אשר גליהן נישאים גם לעבר המזרח התיכון.
מה הקשר לפלשתינים?
לכאורה, אין קשר בין פגישת פסגה הנערכת אי-שם במזרח הרחוק ובין נושאים כמו הסכם השלום עם הפלשתינים או פתרון סוגיית ירושלים. אולם גם אם מדובר בקשר עקיף הוא בהחלט קיים. בראש ובראשונה הפסגה נתנה רוח גבית לדוקטרינה ולדיפלומטיה החדשה שמנהיג טראמפ, שהיא שונה לחלוטין מזה של קודמו בתפקיד.
אכן, בכל הקשור לנושא הפלשתיני הדבר החשוב הוא האווירה, הלגיטימציה וההכשר שניתן לממשל טראמפ. כך לדוגמה, אם היה מי שקיווה בקרב הפלשתינים (רבים ובכללם אבו-מאזן), כי ממשל טראמפ ייעלם עד מהרה תחת לחץ החקירות והתנהלות חובבנית, הרי שתקוותיו נכזבו. ואם היה מי שחשב כי לאור כישלונות בזירה הבינלאומית ימתן הממשל את הטון או ימסמס את הנושא הפלשתיני, גם התקוות הללו נכזבו.
הפסגה עם קים שמהווה הצלחה בפני עצמה, נותנת באופן עקיף לגיטימציה להתנהלותו של טראמפ גם במישורים אחרים, ובכללם הפלשתיני. כעת מתבוננים בעיניים אחרות על העברת השגרירות לירושלים ועל מינו אדם כמו דיוויד פרידמן לשגריר ארה"ב בישראל. גם כנותו הבוטה של טראמפ ומוכנותו לעמוד מאחורי הצהרותיו, נמדדות כעת באופן אחר ברמאללה. למשל, כאשר הוא מאיים להפסיק את הסיוע הכלכלי לרשות, אם זו לא תואיל בטובה לשתף פעולה עם מאמצי הממשל להגיע להסדר אזורי.
במילים פשוטות, הפסגה עם קים משדרת כי טראמפ נמצא כאן כדי להישאר, שצריך להקשיב לו ושהשיטות שלו לפעמים עובדות. בין אם מדובר בבשורות טובות או רעות לפלשתינים, נראה כי לא נותר להם אלא לשתף פעולה עם נציגי הממשל שמסיירים לאחרונה בבירות ערב המתונות, ועמלים על רקיחת עסקה. זאת למרות התחושה ברחוב הפלשתיני כי ארה"ב כבר איננה מתווך הוגן.
ומה לגבי סוריה?
טראמפ כבר הצהיר מספר פעמים, כי בכוונתו לסגת לחלוטין מנוכחות אמריקנית בסוריה, ואם מתבוננים על הצהרות אחרות שלו - יש לקחת גם את זו ברצינות. מצד שני, אנו גם רואים תגובות חריפות מהנשיא האמריקני על הנעשה במדינה, בין אם באופן מילולי ובין אם במתקפות משולבות עם בריטניה וצרפת לאחר השימוש בנשק כימי.
קשר מעניין בין פסגת סינגפור לנעשה בסוריה, טמון בהשפעה על היחסים בין המשטר הצפון קוריאני ובין הסורים. לאורך השנים התקיימו קשרים חשאיים אך הדוקים, בעיקר במישור הביטחוני, כאשר משטר אסד זוכה לתמיכה צבאית מבחינה טכנולוגית וכנראה גם כספית. למעשה, הכור שהפציצה ישראל בסוריה נבנה מאלף ועד תו על-ידי מומחים צפון קוריאנים, וסביר להניח שידע מתקדם הגיע גם לתוכנית הטילים הסורית. מבחינת השליט הצפון קוריאני, מאמצים אלו היוו חלק מהשאיפה להבטיח את הישרדות שלטונו במישור הבינלאומי, בעזרת שותפים נוספים בעלי כוח גרעיני.
ואולם, יש הסבורים, כי לאחר הצלחת הפסגה, שהקנתה לקים הכרה בינלאומית חשובה, הכיוון עשוי להשתנות. כעת קים כבר פחות זקוק לכור כזה או אחר במרחק אלפי קילומטרים, או לתמיכה משליט כמו אסד שמעמדו ממילא מוטל בספק. נהפוך הוא, הרפתקאות כאלו עלולות לסבך אותו בתקופה רגישה, כאשר הוא נבחן בזכוכית מגדלת על-ידי הקהילה הבינלאומית, וכאשר נפתחה דלת פחות קיצונית להבטחת שלטונו. מכאן אנו למדים, שאסד עלול לסבול בקרוב מהתרחקות של ידיד ותיק.
ולא פחות חשוב - האירנים
כידוע, בשנה האחרונה פועלים האירנים לקבל דריסת רגל בסוריה, וממשיכים לפתח את תוכנית הטילים שלהם. מטבע הדברים, גם העיניים בטהרן נשואות אל ההבנות שהושגו בסינגפור, שמדברות, כאמור, על פירוז חצי האי הקוריאני מנשק גרעיני. גם אם היישום של הבנות אלו יהיה חלקי בלבד, ויתייחס למשל להאטת או לעצירת תוכנית הטילים הבליסטית, הרי שהדבר עלול להשפיע על שאיפות האירנים. מעשיהם בתחום הבליסטי נבחנים כעת מחדש אפילו בבירות אירופה, ובעיקר לאחר פרישתו של טראמפ מהסכם הגרעין. יש כבר קולות באירופה הקוראים להוספת "הסכם חדש" המטפל גם בתוכנית הטילים האירנית.
על כל פנים, הרוח הגבית לה זוכה טראמפ בימים אלו (עד כדי הגשת מועמדותו לפרס נובל לשלום), אינה מועילה בלשון המעטה לשאיפותיהם של האירנים בעניין הסורי ובעניין הגרעין. דומה כי הצלחת הפסגה בסינגפור מצריכה אותם לעשות חשיבה מחודשת - שכן מולם ניצב יריב נחוש ובוטה, שככל הנראה מפגין כישורים מעולים בעסקות בינלאומית ומביא לתוצאות היכן שקודמיו נכשלו.
- עמנואל ארביב הינו איש עסקים, המשמש כיו"ר וכמנכ"ל חברת Intergrated Asset Management, המתמחה בענף הפיננסים. ארביב הינו בעל תואר ABA במנהל עסקים (אוניברסיטת בוקיני, מילאנו), ובעל תואר MBA בכלכלה ומימון. מזה שנים שותף ומעורב בפעילות עסקית בינלאומית, המצריכה בקיאות באקטואליה וביחסים בינלאומיים
