בעבר, אנשים פרטיים שהחזיקו אדמות, יכלו לתבוע את המדינה על הפקעת שטחים, גם שנים לאחר מימוש השטח והקרקע. אותם בעלי קרקעות אשר החזיקו בהן לטובת השקעה נדל"נית מניבה, או שקיבלו אותן בירושה ונחלה, קיבלו פיצויים הולמים והוגנים על "הלאמת" השטחים הפרטיים לטובת הכלל, אך כפי שמציג לי
שמעון אייזנברג, המצב כיום הורע, והפך לבעייתי מאוד.
"לפני כמה שנים, נחקק בכנסת תיקון לחוק הקרקעות, כך שפרק הזמן שבו בעל קרקע יכול לדרוש לשנות את סכום הפיצויים שיקבל מהמדינה, קוצר ל-60 ימים מרגע הוצאת ההודעה על הפקעת הקרקע. זהו פרק זמן קצר באופן דרסטי ממה שהיה מקובל עד כה", מסביר אייזנברג.
זאת ועוד,
שמעון אייזנברג מציין כי אם בעל הנכס לא הגיש תביעות לפיצויים, או אפילו תביעות לשיפור הפיצויים באותם חודשיים, הוא יקבל פיצוי לפי המיסוי שקבעה המדינה או החברות הקבלניות שלה, העסוקות בהנחת מסילות רכבת או סלילת כבישים. "הסכום שנקבע ע"י השומה נמוך משמעותית מהסכום שבעל הנכס היה יכול לקבל. זאת ועוד, לאחר פרק הזמן של 60 הימים, לבעל הקרקע אין זכות לערער על סכום וגובה הפיצויים שהמדינה העניקה לו", הוא מוסיף.
"חשוב לדעת, כי את גובה הפיצויים קובעים פקידי שומה של משרד האוצר, באותו יום בו המדינה מפקיעה את השטח מהאזרח הפרטי. הליך קביעת הפיצוי תלוי בשומה, בשטח המופקע, באזור ובייעוד. מכאן שהחשיבות לתביעות בפרק הזמן הקצר, היא עצומה ועלולה להשפיע על חייו של בעל הקרקע", מדגיש אייזנברג.
אני מעוניינת להתעכב על השטח המופקע. איך יודעים כמה שטח מפקיעים?
"זו שאלה טובה, כיוון שכמו שהחיים מלמדים אותנו, כל מקרה לגופו. ראשית, הדבר תלוי בכמה שטח המדינה רוצה להפקיע לטובת השימוש הציבורי. בדרך-כלל מדובר על אחוזים נמוכים שבין 3 ל-8 אחוזים מכלל השטח. מנגד, ראיתי מקרים בשנים האחרונות, שהמדינה הפקיעה כמעט חצי מהשטח הפרטי של האזרח. כמובן כל אחוז בודד משנה תהומית את גובה הפיצויים, ולכן חשוב להגיש תביעות עם פרסום הידיעה על הפקעת השטח".