דבר ידוע הוא שהבנקים במדינת ישראל שומרים על המזומנים שלהם ונותנים הלוואות בנקאיות רק לעסקים שהם מוצלחים, הן ברמת הרווחיות של העסק, והן ברמת אופי השוק שבו העסק פועל. לעומת זאת, הבנקים שמחים על כך שהמדינה הרימה דגל ואמרה: "אצלנו כל עסק הוא עסק טוב, ונתנה לבנקים "מתנה" הלוואות בערבות מדינה ללא סיכון לבנקים. לכן דבר ידוע הוא שהבנקים מחפשים תמיד את היועצים הטובים של הלוואות בערבות מדינה, ומבקשים מהיועצים שיתנו להם לקוחות "טובים" שיעברו אצלם את בדיקות הזכאות האמיתיות לצורך קבלת הלוואה בערבות מדינה". וכך הבנקים מבצעים "וידוא הריגה" שהיה להם לקוחות טובים שעברו גם יועצים טובים וגם את מנגנון הלוואות בערבות מדינה שיש לו לפחות "שש עיניים" שבוחנות כל בקשה בקפידה רבה. אז מה רע לבנקים? דבר ידוע לבעלי מסעדות המשפט שהבנקאי אומר להם: יש לך עסק טוב וריווחי, אבל אנחנו לא נותנים למסעדות... קבלני בניין... תיירות ועוד סוגים שונים של עסקים, מדובר על עסקים שהבעלים שלהם מתנהלים היטב בבנק, אבל הבנקים צברו ניסיון מהם העסקים המסוכנים מבחינתם, והמערכות שלהם חוסמות את העסקים ב"רמת המנהלה", כלומר לפקיד הבנק שמקבל את השאלה אין בכלל יכולת אפילו להתחיל מהלך, מערכת המחשוב שלו חוסמת את הלקוח. מבצעים בדיקות מקיפות הלוואות בערבות מדינה נותנות לבעלי עסקים בישראל, ומי עוזר לבנקים? החבר הכי טוב שלהם, בנק ישראל החליט "להלשין" על כל בעלי העסקים בישראל, והוא מקיים את מצוות "בדיקת נתוני אשראי של בנק ישראל" שחושף את כל העסקים בישראל במערומיהם. לחיוב או לשלילה.

אז כיצד המדינה מבצעת את הבדיקות של הלוואות בערבות מדינה?

המדינה הקימה את מנגנון "הלוואות בערבות מדינה" שמתחיל את התהליך בעזרת שני גופים מתאמים שנבחרו בשם "גיזה" וגם בי די אס קיי. מדובר בשני משרדי רואי חשבון שהתמחו עם השנים ונקראים הגוף המתאם, הגוף המתאם הוא גוף השטח של המדינה, הוא מבצע בדיקות אצל בעלי העסקים בפועל, ומקבל החלטה ראשונה שהיא בעלת המשקל הגדול ביותר בדרכו של בעל העסק, האם הוא יקבל הלוואה בערבות מדינה או שלא יקבל, זו המסננת הקשה ביותר משום שהבודק הכלכלי שמגיע אל בעל העסק מכיר היטב עסקים רבים ומסוגים שונים, הבודק הכלכלי שואל סדרת שאלות שהונחתה עליו מהמדינה: מקצועיותו של בעל העסק, התרשמות מהיזם, התרשמות מהעסק, בדיקת נתונים, חישובי רווחיות, חישובי מינוף, בדיקות של האם העסק נמצא בגדילה, או האם העסק יורד בפעילות שלו. בדיקות האם יש מטרה נכונה וטובה לבעל העסק לקבל הלוואה בערבות מדינה, או שבעל העסק מחפש הלוואה יותר טובה מהבנק? או שלעיתים בעל העסק מנסה למחזר הלוואות יקרות מהבנק בהלוואות בערבות מדינה שהן זולות משמעותית, וזו לא מטרת המדינה במתן הלוואות בערבות מדינה. המדינה מעוניינת לתת הלוואות לפתוח עסק, לפתיחת עסק חדש, או לפתרון משברים כגון מלחמות, נגיפים ואירועים שמשביתים את המשק וגורמים לבעלי העסקים חוסר בנזילות, מה שנקרא חוסר בהון חוזר לעסק. שני השלבים הבאים באישור הלוואות בערבות מדינה הן אישור של הבנק הזכיין, ואישור של הוועדה הסופית שבה משרד האוצר שהוא זה שאמון על ההלוואות רואה את הבקשות בפעם הראשונה. ומאשר את הלוואות בערבות מדינה בשלב האחרון והסופי.

הלוואות בערבות מדינה לעסקים וחברות בצמיחה

המנוע של מדינת ישראל הוא העסקים הקטנים, ומי שגורם ל"טורבו" בצמיחת המשק הם העסקים הטובים שזוכים בפרויקטים ובחוזים, עסקים אלו מגייסים עובדים, ומפעילים קבלני משנה רבים מסביבם, כולל חברות ועסקים "לווינים" כגון שירותי מזון, מגדילים את צריכת הדלק בישראל, מגדילים את תשלומי מיסים ומע"מ למדינה, מגדילים את הצריכה הפרטית מאחר שבעלי עסקים אלו מגדילים את הרווח שלהם ואז הם מוציאים יותר על רכישות של מוצרי פנאי, מוצרים חשמליים ועוד. כלומר, זה טוב לכולם. ומכאן המדינה רוצה לעודד את בעלי העסקים והעסקים עצמם לגדול ולהתפתח. תשאלו מדוע הבנקים לא נכנסים לנעליים האלו? ובכן הבנקים למדו שעסקים טובים הם עסקים שגדלים ב-10% בשנה, ברגע שהעסק גודל בצורה "בלתי מבוקרת" וגדולה רמת הסיכון שלו עולה, משום שבעל העסק יכול לעשות טעויות חישוביות שיגרמו לו לרווחיות נמוכה, והבנקים לא רוצים להיות שם. סוגי העסקים שמקבלים הלוואות בערבות מדינה מסוג זה הם רבים: חברות ועסקים שקיבלו פרויקטים חדשים, חוזים חדשים, הזמנות חדשות מישראל ומהעולם, יצרנים שרוצים להגדיל את התפוקה של המפעל שלהם וזקוקים לציוד וחומרים לצורך התפתחות זו וכדומה. בקטגוריה זו ניתן למצוא גם עסקים שנותנים שירותים של הובלות, משלוחים, מזון, מסעדות, בתי קפה שזקוקים לציוד, או לביצוע של שיפוץ בעסק לצורך הגדלתו והרחבתו, משום שהם לא יכולים לספק את הביקושים מהלקוחות המרוצים שלהם וזקוקים לשטח גדול יותר ולציוד שיאפשר להם את צמיחתו של העסק.

הלוואות בערבות מדינה לפתיחת עסק חדש

תשאל בנקאי ממה הוא מפחד הכי הרבה? והוא יגיד לך הלוואות לפתיחת עסק חדש, למה לבנק להסתבך עם הסיכון של עסק חדש? גם אם העסק הולך להיות מוצלח. אז הכי טוב זה לקבל הלוואות בערבות מדינה עם הגיבוי, סיוע והערבות של מדינת ישראל לעסק ולבעל העסק, שם בפינה נמצא היזם החולמני שהחליט להשתחרר מכבלי בעלי העסקים, היזם שהחליט שזמנו להרוויח הגיע, שניסיונו הוא מספיק גדול, ושיש לו לקוחות טובים ורבים שרוצים את השירותים והמוצרים והידע המקצועי שלו. והיזם חדור המטרה ממתין בכיליון עיניים להלוואה לעסק החדש שלו, וזה מצב של win win, כולם מרוצים הבנקאי, היזם והמדינה שמגדילה את מעגל התעסוקה. הלוואות לפתיחת עסק ניתנות לכל סוגי העסקים בישראל. העיקר שיהוה עסקים שצפויה להם פעילות רווחית וטובה.

הלוואות בערבות מדינה לעסקים שביצעו התייעלות בעסק

עסקים רבים בשלבים שונים של "חיי מחזור העסק" שלהם נתקלים בירידה בהכנסות וברווחיות של העסק, הבנקאים במדינת ישראל ממש לא תומכים בהם. הבנקאים מבצעים "דוחות חיתוך" על כל בעל עסק, ובעצם הם בודקים אותו כל הזמן, ורואים את המגמה שלו. ברגע שהבנקאים מזהים שעסק מתחיל לרדת במחזורים, הם מרימים "דגל אדום" וחוסמים מתן הלוואות בנקאיות לסוג זה של לקוחות. כאן מנגנון הלוואות בערבות מדינה "נכנס לנעליים" של המציל הלאומי, ואם הלקוח נבדק ונמצא שיש לו תוכנית עסקי טובה, ונראה שהעסק יכול לעלות על מסלול צמיחה חוזר ההלוואה בערבות מדינה מאושרת לו. אין לזה אח ורע בעולם כולו. שהרי זו פעולה שהיא נגד הטבע האנושי, תשאל כל אחד, עסק שצונח הוא צונח. ופה יש מישהו שנותן לך הזדמנות לשקם את העסק שלך. התייעלות בעסק יכולה לבוא משני כיוונים: עסקם שמבינים שרמת ההוצאות הקבועות שלהם הם גבוהות מדי, והם נדרשים לבצע חסכון שיכול לבוא על חשבון עובדים או על עלויות תפעול שונות, ואם הם נמצאים ככאלה שיכולים לבצע התייעלות שתחזיר אותם למסלול העסקים הטובים והרווחיים, אזי תאושר להם הלוואה בערבות מדינה. מצד שני, ישנם עסקים שרמת ההכנסות שלהם ירדה מסיבות אובייקטיביות כגון: שינויים מבנים בשק שלהם שהוא מתחיל להיות קטן יותר והם זקוקים לשנות את "כיוונו של המטוס הענק שלהם" על-ידי רכישת טכנולוגיות שיתמכו בשינוי שנדרש בדיכי שהעסק שלהם "יחזור למגרש של השחקנים", גם כאן המדינה תומכת בסוגי עסקים כאללה ומאשרת להם הלוואות בערבות מדינה שלא היו מאושרות בשום מקום אחר.

הלוואות בערבות מדינה לעסקים שביצעו התייעלות בעסק

למדינת ישראל לא חסר זמני חוסר פעילות של המשק. קחו לדוגמה את העסקים שנמצאים בעוטף עזה, אחת לתקופה נורים טילים ורקטות על יישובי העוטף והערים הקרובות כגון שדרות, נתיבות, באר שבע ולעיתים אשקלון וגם אשדוד מקבלות את "המנה" שלהם. או בזמנים שיש התקפה של נגיף שחוסם את הפעילות העסקית השגרתית, ומפריע לפעולה התקינה של העסקים בזמן משבר, ואז בזמנים כאלו המדינה נכנסת ונותנת הלוואות בערבות מדינה להקלת תזרים המזומנים של בעלי העסקים. במסלול כזה צריך לשים לב לנקודה חשובה. בעלי העסקים יכולים לבקש הלוואות בערבות מדינה לכיסי הנזק שנגרם כתוצאה מהפסק הפעילות של העסק, ולא לצורך שיפוץ או רכישת ציוד, כלומר בעל העסק יכול לבקש הלוואות לכיסוי תשלומי שכיורת בזמן המשבר, או צקים שניתנו לספקים טרום המשבר, ועכשיו אין להם הכנסות שמאפשרות להם לשלם לאותם ספקים.