שוק העבודה בירושלים הוא שוק מאתגר מהסיבה שירושלים מאופיינת באוכלוסייה לא קטנה, חרדית וגם ערבית, שתיהן לצד נשים הן אוכלוסיות שנחשבות מקופחות יחסית בשוק העבודה הכללי לעומת אוכלוסיות אחרות. עם זאת, העירייה מנסה לשים דגש די גדול על משיכת חברות היי-טק לירושלים. התחיל זאת עוד ראש העיר בעבר, ניר ברקת, שהגיע מתחום היי-טק ועד היום קיים דיון נרחב בקרב תושבי העיר האם היה ראש עיר טוב או גרוע וממשיה גם בימי ראש העיר הנוכחי, משה ליאון שמקפיד להדגיש כי בעיר קיים אינסוף כוח אדם פנוי, ארנונה נמוכה יחסית וחוק עידוד השקעות הון. כמו-כן, ישנם לא מעט בעלי מקצוע מאזור המרכז שבחרו למקם את משרדם בירושלים דווקא בשל התחרות הנמוכה בתחומם באזור. צריך להבין, שבירושלים מתגוררת 10% מאוכלוסיית המדינה ומדובר בעיר עם מספר בעלי זכות הבחירה הגדול ביותר, אפילו יותר מתל אביב. עם זאת ולמרות העובדה שהמגזר הציבורי בחלקו הגדול מועסק ופועל בעיר, רק 7% מהעסקים במדינה ממוקמים ופועלים ממנה. התכנון בשנים הקרובות הוא לעוד כמיליון מ"ר של משרדים ושטחי תעסוקה, כיוון שטרם התברר כנכון אסטרטגית לאור השינויים בשוק המשרדים בעקבות משבר הקורונה. אך נראה כי המפתח יהיה במשיכת יזמים רציניים לעיר, לצד התחדשות עירונית משמעותית שתאפשר משיכת זוגות צעירים לעיר. ימים יגידו האם זה אכן יעבוד, משום שאפילו חלק גדול ממשרדי הממשלה מתעלמים מההנחיה לעבור אל העיר וממשיכים לפעול מערים אחרות. בצד החיובי ניתן לראות מה קרה באזור שוק מחנה יהודה ובכלל מה קורה עם משרות לצעירים בעיר לאחר החזרה ממשבר הקורונה: אם תסתכלו על אתרי חיפוש עבודה לצעירים, תתפלאו לגלות כמה מודעות דרושים בירושלים יש בכל מיני משרות שונות ומגוונות מנציגי מכירות טלפוניים או אנשי מכירות פיזיים ועד עובדי אחזקה וברמנים. גם סצנת התיירות בירושלים מתחדשת ובוודאי שתמשיך להתחזק אחרי משבר הקורונה והאירועים הביטחוניים האחרונים כשבקיץ צפויים מרבית הישראלים לא לטוס לחו"ל ולנפוש קרוב, חלקם ודאי גם יגיע לחזק את ירושלים ואת העסקים בירושלים מה שיגרום לתיירות פנים מוגברת ולדרישה גדולה יותר בתחום ההסעדה ובתחום התיירות. הרבה מהמשרות הללו גם מתאימות לסטודנטים אז סביר להניח כי השוק ימשיך להתאושש לאחר שלושת חודשי החופש (יולי-אוגוסט וחודש ספטמבר שבו יתרכזו מרבית חגי תשרי השנה).