כולם יודעים של-פטנט יש ערך כספי וכולם יודעים שבכדי להגן על הרעיון שלהם כדאי לרשום פטנט, אבל לא כולם יודעים שישנן מספר דרכים לרשום פטנט וכמו בכל דבר, לכל דרך יש יתרונות וחסרונות והממציא צריך לדעת לנווט בדרך המתאימה לו ביותר מבחינה כלכלית ועסקית. אנו סורקים כאן עבורכם את המנגנונים השונים להגשת פטנט ומפרטים את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם.

להכיר את המונחים

לפני שמתחילים, חשוב להסביר ארבעה מונחים בסיסיים ובראש ובראשונה פטנט. פטנט הוא זכות בלעדית הניתנת לממציא (או בעל ההמצאה) על-ידי מדינה, בתחומה (ובתחומה בלבד) לעשות שימוש (מסחרי או כל שימוש אחר) בהמצאה למשך 20 שנה. המונח הבא שחשוב להכיר הוא תאריך בכורה. זהו תאריך ההגשה הראשון של הפטנט במדינה הראשונה בה הוגש והוא קובע מי היה ראשון שהמציא את ההמצאה. זהו התאריך שאליו מתייחסים בכל שאלה כגון "איזה פטנט נרשם ראשון" או "מאיזה תאריך מתחילים למנות את תוקף הפטנט". שני המונחים האחרונים שחשוב להכיר הם שמות של שתי אמנות בינלאומיות בתחום הקניין הרוחני - אמנת פריז והאמנה לשיתוף-פעולה לפטנטים. אמנת פריז. זוהי אמנה שנחתמה כבר בשנת 1883 והיא עוסקת במגוון הגנות הקניין הרוחני - פטנטים, מדגמים וסימני מסחר. האמנה קובעת, כי תאריך הגשת בקשת פטנט (או מדגם וסימן מסחרי) במדינה אחת יוכר כ"תאריך בכורה" במדינות האחרות החתומות עליה, בתנאי שהבקשה תוגש במדינות האחרות בתוך 12 חודשים מההגשה הראשונה במדינת המקור. אמנת שיתוף-פעולה לפטנטים (Patent Cooperation Treaty - PCT) - הסכם בינלאומי העוסק בקניין רוחני משנת 1970. על-פי ההסכם, המדינות החברות קבעו סדרה של נהלים אחידים להגשת בקשות פטנט באמצעות בקשה אחידה ("בקשת PCT").

מנגנונים שונים להגשת פטנט

לפני שאנו נכנסים להסבר מפורט חשוב לזכור, שלמרות כל האמנות הבינלאומיות וניסיונות ההאחדה, חוקי ותקנות הפטנטים משתנים ממדינה למדינה (כמו גם הגדרות של מושגי יסוד). ולכן לפני הגשה בכל מדינה ומדינה (הן לפי אמנת פריז, והן בשלב הלאומי של ה-PCT), יש להתייעץ עם עורך פטנטים המומחה בדיני הקניין הרוחני במדינה הרלוונטית. 1. הגשת בקשה יחידה מדינה יחידה לפי הכללים והתקנות שלה

הדרך הישירה והפשוטה להגשת פטנט - לאחר תהליך מקדים של מחקר עצמי, חיפוש פטנטים מקצועי וניסוח על-ידי עורך פטנטים מגישים את הבקשה לרשות הפטנטים במדינה הרלוונטית, משלמים את האגרות וממתינים לבחינה. תהליך הבחינה אורך בין מספר חודשים למספר שנים. אם הפטנט נדחה ניתן לערער (כמו בכל מו"מ משפטי, רצוי להיעזר בשירותיו של עורך פטנטים). בסוף התהליך, אם הפטנט מאושר, המגיש צריך להמשיך לשלם אגרות תחזוקה במשך 20 שנה מרגע ההגשה (חשוב לזכור שחלק גדול מבקשות הפטנט נדחה ולא הופך לפטנטים מאושרים).

יתרונות

• מחיר זול יחסית (המחיר משתנה בהתאם למורכבות הפטנט, ואורך תהליך המשא-ומתן) ועומד לרוב על כמה עשרות אלפי שקלים (חיפוש, עריכה, אגרות הגשה ותחזוקה ותשלומים נוספים בהתאם לדרישות שונות בתהליך הבחינה).

• מהירות ופשטות - הגשה במדינה אחת בלבד, בהתאם לתקנות והחוקים של מדינה אחת הם הרבה יותר פשוטים ומהירים מהגשה במספר רב של מדינות (לכל אחת חוקים, תקנות וכללים משלה).

חסרונות

• הגנה מוגבלת וצרה - ההמצאה מוגנת בתחומי מדינה אחת בלבד. בכל מקום אחר בעולם, כל אדם או חברה רשאים לייצר, למכור ולשווק את ההמצאה. אומנם קיימות בעולם כלכלות ענקיות שיכולות להוות שוק משמעותי (ארה"ב, סין, יפן, כלכלות אירופיות גדולות וכו'), אולם בשוק הגלובלי של היום הגנה במדינה אחת גדולה ככל שתהיה מהווה מגבלה כלכלית ומסחרית.

• ערך קטן לפטנט - בשל המגבלה המסחרית-הגאוגרפית, ערכו הכלכלי של הפטנט עצמו (כלומר המחיר שניתן לקבל בבואנו למכור את הפטנט עצמו) מאוד מוגבלת.

2. הגשה במספר מדינות על-פי אמנת פריז

בדרך זו, בעל ההמצאה מגיש בקשה באחת מהמדינות החברות באמנת פריז (בהתאם לחוקים והכללים שלה, ותשלום אגרות בהתאם) ובמהלך 12 החודשים הבאים מגיש בקשות פטנט במדינות נוספות החברות באמנה (כאמור, תוך עמידה בחוקים ובכללי ההגשה מקומיים, ותשלום אגרות). על-פי האמנה, תאריך הבכורה של הפטנט נחשב כתאריך של ההגשה הראשונה (כלומר, אם ממציא ישראלי ביצע הגשה ראשונה בישראל ב-1.1 של שנה מסוימת, ואז הגיש בקשה בארה"ב ב-1.12. של אותה שנה, גם אם הוגשה בארה"ב בקשה זהה של גורם אחר ב-30.11, עדיין הממציא הישראלי נחשב כראשון, מכיוון שתאריך הבכורה הוא על-פי ההגשה הראשונה בישראל ב-1.1.).

יתרונות

• הגנה בינלאומית חזקה - בעל ההמצאה מגן על עצמו במספר רב של מדינות רלוונטיות על-פי בחירתו.

• ערך כלכלי מסחרי גבוה - בין אם בעל ההמצאה מעוניין לייצר מוצר המבוסס על הפטנט ובין עם רצונו למכור את הפטנט, קבלת פטנטים במספר גדול של מדינות מעלה את הערך הכלכלי של ההמצאה והפטנט עצמו.

חסרונות

• מחיר גבוה - כל הגשה בכל מדינה ומדינה עלולה להגדיל את המחיר בעשרות אלפי שקלים ואף למעלה מזה (עלויות תרגום, שכירת עורכי פטנטים מקומיים, אגרות מקומיות, התדיינות עם כל רשות בנפרד במהלך תהליך הבחינה וכו').

• סד זמנים צר - מרגע הבקשה הראשונה, יש לממציא 12 חודשים לנסח, לערוך ולהגיש בקשות במדינות האחרות, שלא לדבר על הצורך בגיוס המשאבים הכרוכים בכך.

• מורכבות - כאמור לכל מדינה חוקים משלה, התאמה של הבקשה לכל מדינה, והתדיינות נפרדת בכל מדינה צורכת משאבים רבים של זמן וידע (וכאמור גם כסף).

3. הגשת PCT (ראה למעלה)

אפשרות נוספת העומדת בפני ממציאים היא להגיש בקשה דרך מנגנון ה-PCT. בדרך זו יש כמה שלבים עיקריים:

• הממציא מגיש בקשה בינלאומית אחת למשרד פטנטים מקומי (למשל ישראל או ארה"ב) או אזורי (למשל משרד הפטנטים האירופי - EPO או ארגון הקניין הרוחני של האו"ם - WIPO), ומשלם מערכת אחת של אגרות. ההגשה יכולה להתבסס על הגשה מוקדמת יותר על-פי אמנת פריז, כך שניתן להתחיל בהגשה לאומית ובתוך 12 חודשים לעבור להגשת PCT.

• הממציא מקבל דוח בחינה וחוות דעת מרשות הבחינה הבינלאומית שעל בסיסו הוא יכול להעריך את סיכויי ההצלחה של הפטנט ולקבל החלטות לגבי ההמשך.

• השלב הלאומי (אחרי 30 חודשים מתאריך הבכורה) המגיש בוחר באילו מדינות החברות באמנה הוא מעוניין לקבל פטנט ומגיש בקשה נפרדת בכל מדינה ומדינה.

יתרונות

• פשטות, מהירות ומחיר ראשוני נמוך - הממציא מגיש בקשה אחת בלבד, משלם סט אגרות אחד ויוצא לדרך.

• בחינה מקדימה - תוצאות הבחינה הבינלאומית נותנות לבעל הפטנט תובנות שמאפשרות לו לשכלל ולמקד את ההמצאה בשלב הקריטי - השלב הלאומי.

• זמן - לממציא יש 30 חודשים לפתח, לבנות, לשפר ולגייס משאבים לטובת קידום הפטנט עצמו ו/או המיזם הכלכלי שהוא חלק ממנו.

• הגנה בינלאומית חזקה וערך כלכלי מסחרי גבוה - בסוף התהליך מתקבל פטנט מספר רב של מדינות.

חסרונות

• השלב הבינלאומי המורכב והיקר - כאמור לעיל בסופו של דבר יש צורך לרשום את הפטנט בכל מדינה ומדינה לשלם את האגרות ולעבור את תהליכי הבחינה בהם.

4. הגשה בקשת ארעית (פרוביז'יונל)

בארה"ב (ובקרוב גם ישראל) קיים מסלול של בקשה ארעית (להלן פרוביז'יונל) - בקשה שאינה נבחנת או מתפרסמת ובה תיאור כללי של ההמצאה שלא חייב לעמוד בתנאים המחמירים של בקשת פטנט רגילה (כגון תביעות). 12 חודשים לאחר הגשת הפורביז'יונל על הממציא להגיש בקשה מפורטת "רגילה" על-פי כל הכללים המקובלים, אולם תאריך הבכורה ייחשב כתאריך הגשת הפרוביז'יונל. מבקשה ארעית אפשר לעבור לכל אחד מהמנגנונים הקודמים שפירטנו קודם.

יתרונות

• מחיר ופשטות - ניתן להגיש מייד, בתשלום זול, תוך תיאור בסיסי עצמאי של ההמצאה.

• זמן - לממציא יש 12 חודשים לפיתוח וגיוס משאבים מבלי שההמצאה נחשפת למתחרים פוטנציאלים.

חסרונות

• ההמצאה אינה נבחנת כלל ובסופם של 12 החודשים יש להגיש בקשה רגילה על כל המורכבות והעלויות הכרוכות בכך.

• ההמצאה אינה מפורסמת - זהו יתרון שיכול להפוך לחיסרון במהלך ניסיונות לגייס משקיעים.

ניוטון חיפוש פטנטים

ניוטון חיפוש פטנטים בע"מ הוקמה ב-2004, ניוטון התבססה כחברת חיפוש הפטנטים הגדולה, המנוסה והוותיקה בישראל. באמצעות החברה האירופית שלה (Patentest AB) היא מפעילה סניפים בשוודיה ובאנגליה ובאמצעות החברה האמריקנית שלה (.Patentest Inc) היא מפעילה סניף באטלנטה, ארה"ב. לאתר החברה: www.new-tone.co.il טלפון: 09-7401930 מייל: info@new-tone.co.il