אין הבדלים בין המניעים לנישואין בין גברים לנשים. המניע הרגשי הינו המניע העיקרי לנישואין בין בני זוג. נמצאו הבדלים במניעים בין נבדקים הנמצאים בקשר זוגי לעומת נבדקים שאינם בקשר זוגי. כך עולה ממחקר שנערך במסגרת המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. המחקר בחן מהן הסיבות הנפוצות בשלן מעונינים, בכל זאת, רווקים ורווקות בוגרים בישראל להינשא.
152 רווקים ורווקות (48% נשים) בגיל ממוצע 28 שנים מילאו את שאלון המחקר. ניתוח הגורמים הצביע על קיומם של חמישה גורמים מובחנים המסבירים 62.4% מהשונות של משתנה הסיבות לנישואין: הגורם הרגשי, הגורם החברתי, הגורם הפורמלי, הגורם של מיצוי חיי הרווקות, והגורם הדתי.
בחינת הקשר בין שכיחות גורמים אלו ונתונים סוציודמוגרפיים של המדגם הנבדק לא העלו הבדלים מובהקים בין גברים לנשים בשכיחות כל אחד מהגורמים. כן נמצאו הבדלים כאשר נבחנו נבדקים הנמצאים בקשר זוגי לעומת נבדקים שאינם בקשר זוגי, נבדקים הנמצאים בקוהביטציה לעומת אלו שאינם בקוהביטציה, ונבדקים חילונים לעומת דתיים ומסורתיים.
כאשר נבחנו הקשרים המורכבים בין גורמי השאלון לבין הערכת איכות הנישואין על-ידי הנבדקים וסגנון ההתקשרות שלהם, נמצא כי מבין כל הגורמים שנבחנו, הגורם הרגשי בלבד מיתן את הקשר השלילי בין סגנון אישיותי נמנע לבין הערכת איכות הנישואין. כלומר, רק הרצון להינשא מסיבות רגשיות קשור עם תפיסה חיובית יותר של מוסד הנישואין ורק בקרב נמנעים. מיתון מסוג זה לא נמצא לגבי חרדים וגם לא לגבי האינטראקציה בין חרדה והימנעות.
הגדרתם של אנשים את הסיבות הרלוונטיות לנישואין לדידם, יכולה ללמד על דינמיקה נפשית מורכבת הקשורה הן בסגנון ההתקשרות של האדם והן במידת הערכתו את מוסד הנישואין.
